בג"ץ מותח ביקורת על "חוק טל" אך דוחה ההכרעה ל-2011

רמיזות בדברי השופטים שאז כבר יחליטו לצאת כנגד החוק. השופט רובינשטיין מפתיע: "מה שהחל בקימום עולם תורה לאחר השואה, הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול המרכזי במדינת ישראל"

יוני גבאי | כיכר השבת |
השופט רובינשטיין ( (פלאש 90))

בית הדין הגבוה לצדק מותח הבוקר (יום שלישי) ביקורת רבה על אופן יישומו שח "חוק טל" בעניין שירות בני הישיבות וקובע ש"לא ניתן להמשיך עוד במצב שבו המדינה גוררת רגליים ולא מכניסה ציבור זה למעגל התורמים למדינה"". עם זאת נמנע בית המשפט בהרכב רחב של 9 שופטים מקבלת החלטה ברורה ומחייבת ודוחה את הדבר לשנת 2001, תוך רמיזה ברורה שאז כבר יחליטו לצאת בפסק דין ברור כנגד החוק ויישומו.

רוב השופטים משגרים מסר לראש הממשלה ולשרים, לפיו "לממשלה ניתן זמן לתיקון המצב הקיים, ולא ייתכן שיימשכו האמצעים המינימליסטיים בלבד שהממשלה נוקטת בהם לגישור על הניכור".

כל תשעת השופטים כאחד מביעים חוסר שביעות רצון מופגן מן החוק כפי שהתקבל לפני 7 שנים ונשיאת הבג"ץ כותבת בפתח הפרק שלה ש"אין לי אלא להצטרף למורת הרוח שכולנו שותפים לה עקב היישום האיטי של ההסדר, הן לעניין הגיוס לצבא והן לעניין השירות האזרחי".

ובכל זאת מדגישה השופטת בייניש: "הגענו לכלל מסקנה כי טרם שנקבע עמדה סופית באשר לחוקתיותו של חוק דחיית השירות ובאשר להארכת תוקפו למשך חמש שנים נוספות, יש לאפשר למנגנונים המיועדים ליישומו - שאך זה מקרוב קרמו עור וגידים והחלו לפעול - להוכיח את יעילותם או אי-יעילותם במבחן התוצאה למשך פרק זמן קצוב נוסף".

אחת השופטות בהרכב שדן בעתירות שהוגשו למימוש חוק טל במלואו, השופטת איילה פרוקצ'יה כותבת כי "הקצב האיטי והתוצאות החלקיות של טיפול הממשלה בחוק, ובעיקר בנושא השרות האזרחי, מעלים תהייה, החורגת ממימד הזמן בהפעלת המנגנון של החוק. הם מעלים שאלה, האם מלכתחילה האמצעים שחוק טל בחר בהם לצורך תהליך הגישור על פערי הריחוק והניכור בין המגזר החרדי למגזרי חברה האחרים הם מידתיים, או שמא הם מינימליסטיים מכדי להגשים את יעדיו החשובים של החוק".

מי שהפתיע רבים בדבריו בבית המשפט היה השופט הדתי אליקים רובינשטיין המצטרף גם הוא למקהלת האנטי של השופטים כשהוא כותב: "הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. ומה שהחל בקימום עולם תורה לאחר השואה, הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול המרכזי במדינת ישראל, ובטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת ממנו".

בפסיקתם דוחים בעצם השופטים את כל חמשת העתירות שהוגשו להם מגופים וארגונים שונים שביקשו לקעקע את יסודות החוק בטענה שהוא איננו שוויוני ומידתי.

השופטים החליטו לתת לממשלה עוד 15 חודשי טיפול בחוק וביקשו שבתקופה זאת יתברר אם המנגנונים החדשים של החוק אכן מביאי לדפוסי שירות חדשים בחברה החרדית.

פרקליטות המדינה הגישה לשופטים מסמך שבו היא מציגה את מה שנראה בעיניה כהצלחה בגיוס בחורי ישיבות לשירות אזרחי ולדברי הפרקליטות בשנה האחרונה התגייסו 705 צעירים חרדיים לשירות זה ועד לשנת 2012 כך מעריכה המדינה יהיו בשירות כבר כאלפיים בחורי ישיבות.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר