אושפזו בבתי חולים

צה"ל נלחם גם בקרציות: המחלה המפתיעה שתקפה את הלוחמים בלבנון

שבעה לוחמי צה"ל שפעלו בדרום לבנון חלו בקדחת המערות לאחר שנעקצו על ידי קרציות רכות בשטח. הלוחמים אושפזו בבתי החולים איכילוב, הדסה ואסותא אשדוד ומצבם קל. בעקבות האבחון, צה"ל העניק טיפול אנטיביוטי מניעתי ללוחמים נוספים שנחשפו לאותם תנאים. המחלה מתבטאת בהתקפי חום גבוה חוזרים ודורשת טיפול אנטיביוטי למניעת סיבוכים נוירולוגיים

פעילות כוחות חטיבה 226 בדרום לבנון (צילום: דובר צה"ל)

שבעה לוחמי ששהו בפעילות מבצעית בדרום פונו בימים האחרונים לקבלת טיפול רפואי לאחר שאובחנו כסובלים מ"קדחת המערות", המכונה בשפה המקצועית "קדחת חוזרת אנדמית". הלוחמים אושפזו בבתי החולים איכילוב בתל אביב, הדסה עין כרם בירושלים והמרכז הרפואי הציבורי אסותא אשדוד.

לצד הלוחמים שאובחנו, מספר רב של חיילים נוספים ששהו באותם התנאים ובאותו תא שטח נחשפו אף הם למחלה, ובעקבות כך הוחלט להעניק להם טיפול מניעתי רחב.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לאירוע כי "במהלך הלחימה בדרום לבנון פונו שבעה לוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בעקבות תסמיני תחלואה. כלל החיילים שנחשפו קיבלו טיפול רפואי בהתאם למצבם ולהנחיות הרפואיות". עוד נמסר מהצבא כי כלל הלוחמים שנחשפו לא נמצאים בשלב זה בלחימה, והם צפויים לשוב לפעילות עם חזרתם לכשירות מבצעית מלאה.

קדחת המערות היא מחלת חום הנגרמת על ידי חיידק המועבר לבני אדם באמצעות נשיכתן של קרציות רכות. קרציות אלו נוהגות לשכון במערות, כוכים, חורבות ובמחילות של בעלי חיים. כאשר אדם שוהה בסביבתן, הקרציות חשות בחום גופו, עולות עליו וניזונות מדמו. מומחים מסבירים כי נשיכת הקרציה אינה כואבת וברוב המקרים הנדבקים כלל אינם מודעים לרגע הפגיעה. לעיתים ניתן לזהות שטף דם קטן בנקודת העקיצה, לרוב באזורים מוסתרים בגוף אליהם הקרציה נוטה לזחול, כמו בתי השחי, המפשעות והישבן.

התסמינים של המחלה כוללים התקפים של חום גבוה מאוד, צמרמורות, חולשה קשה וכאבי ראש, המופיעים לסירוגין בכל כמה ימים – ומכאן שמה "קדחת חוזרת". לצד אלו, עשויים להופיע גם תסמינים של שיעול, קוצר נשימה, בחילות, כאבי שרירים ומפרקים ופריחה עורית. ללא טיפול רפואי מתאים, בחלק מהמקרים עלולים להתפתח סיבוכים משמעותיים, הכוללים חדירה של החיידק למערכת העצבים ולמוח ופגיעה נוירולוגית.

פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד ומרכז הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות, הסביר לפי הדיווח ב-Ynet כי בישראל המחלה מוכרת בעיקר בקרב חוקרי מערות וחיילים קרביים המבצעים פעילות ממושכת בשטח. לדבריו, במקרה הנוכחי המעבדה זיהתה את החיידק בדם בצורה מיידית, מה שאפשר מתן טיפול מהיר. הטיפול המקובל הוא באמצעות אנטיביוטיקה מסוג דוקסיציקלין, המביאה לרוב להחלמה מהירה מאוד.

במערכת הביטחון ובמערכת הבריאות מציינים כי קיימת חשיבות רבה למתן טיפול מניעתי לכל מי ששהה בסביבת חולה מאובחן. ההיגיון העומד מאחורי הנחיה זו הוא שאם נמצאה קרציה אחת הנושאת את החיידק, סביר להניח שהאזור כולו נגוע, והסיכון להדבקה המונית בקרב כוח ששוהה בשטח לאורך זמן הוא גבוה במיוחד. ד"ר דניאל גרופל, מומחה למחלות זיהומיות מהדסה, מדגיש כי המחלה אינה עוברת מאדם לאדם אלא מחייבת עקיצה ישירה, ולכן אין חשש מהדבקה בקרב הציבור הרחב או בין החיילים לבין עצמם.

על פי גורמי הרפואה, המחלה אמנם אינה נדירה בישראל ומתגלה כמעט בכל שנה אצל חיילים במהלך אימונים, אך המקרה הנוכחי חריג בשל שני היבטים: העיתוי המוקדם יחסית של התפרצות המחלה בעונה, והעובדה שמדובר בפעילות מבצעית בלבנון ולא באימון שגרתי בשטחי אש מוכרים. הלוחמים שחלו באסותא ובהדסה שוחררו לאחר קבלת הטיפול הראשוני להמשך החלמה בביתם כשהם במצב יציב.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בצבא וביטחון: