בינואר 2026, כשהעולם ניצב מול מציאות ביטחונית משתנה ואי-יציבות גלובלית, פורסם הדירוג השנתי של Global Firepower, המשרטט את מאזן האימה בין 145 מדינות.
Global Firepower הוא אתר עצמאי שמתמחה בהערכת עוצמתם הצבאית של מדינות ברחבי העולם. האתר קיים כבר כ‑20 שנה ומנהל צוות של אנליסטים ואסטרטגים צבאיים, אשר אוספים מידע פתוח על צבאות, ציוד ויכולות לוגיסטיות.
הדירוג אינו מסתכל רק על נתונים יבשים של כמות טנקים, אלא משקלל מעל ל-60 מדדים שונים, הכוללים עוצמה כלכלית, יכולות לוגיסטיות, תשתיות גאוגרפיות והון אנושי.
בראש הרשימה ממשיכות להוביל "שלוש הגדולות" – ארצות הברית (מקום 1), רוסיה (מקום 2) וסין (מקום 3), כשאחריהן צועדות מעצמות כמו הודו, דרום קוריאה, צרפת, יפן, בריטניה, טורקיה ואיטליה. אולם הדרמה האמיתית מסתתרת בדירוג המדינות המתוחכמות, ובראשן מדינת ישראל, שהתברגה במקום ה-15 בעולם עם ציון עוצמה (PowerIndex) של 0.2707.
ישראל מצליחה להוכיח כיצד אומה קטנה בעלת טכנולוגיה עילית יכולה להתחרות במעצמות גדולות ממנה בהרבה, כשהיא עוקפת בדירוג את יריבתה המרה איראן (מקום 16) ואת שכנתה מצרים (מקום 19).
הנוסחה הייחודית של הדירוג מעניקה יתרון למדינות המפצות על היעדר עומק אסטרטגי באמצעות עליונות טכנולוגית, ומציבה את ישראל ככוח מרתיע ומשמעותי בזירה הבינלאומית.
מעט אחריה ברשימה ניצבת אוקראינה, במקום ה-20, המדגימה עוצמה שנבנתה מתוך לחימה אינטנסיבית בשטח. בעוד שאוקראינה נהנית מצבא פעיל עצום, עתודות כוח אדם ורשת רכבות מסועפת, היא סובלת מחולשה ניכרת בשל היעדר צוללות וספינות מלחמה גדולות כגון נושאות מטוסים ומשחתות, ומתלות גבוהה במקורות אנרגיה חיצוניים.
נשיא אוקראינה, זלנסקי, אף התבטא כי הניסיון הקרבי של מדינתו עשוי להוות את הבסיס להקמת צבא אירופי מאוחד בטווח של 3 עד 5 שנים. בסופו של יום, הדירוג של 2026 מזכיר לנו שככל שציון ה-PowerIndex קרוב יותר לאפס, כך גדלה יכולת הלחימה הקונבנציונלית של המדינה, ובעידן המודרני, הפאזל הצבאי מורכב לא רק מפלדה ותחמושת, אלא גם מחוסן פיננסי, תשתיתי וטכנולוגי.
0 תגובות