מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025 של חברי הכנסת גדי איזנקוט ויולי אדלשטיין. 19 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.
מוצע לקבוע כי המטה לביטחון לאומי יגבש, עם כינונה של ממשלה חדשה, הצעת אסטרטגיה מדינית-ביטחונית למדינת ישראל. הצעת האסטרטגיה תתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת החלופות לפירוט וכל מידע נוסף הנדרש לגיבושה ומימושה.
עוד מוצע לקבוע כי הליך הגיבוש ייעשה בהתייעצות עם משרד הביטחון, משרד החוץ, המשרד לביטחון לאומי וגופי הביטחון. ההצעה תאושר בידי הממשלה, לא יאוחר מ־150 ימים מיום כינון ממשלה חדשה, תוך אפשרות לערוך בהצעה שינויים. הממשלה תהיה רשאית להאציל את סמכותה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.
בנוסף מוצע כי האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תהיה סודית ואסורה לפרסום, אם כי תמצית שלה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממשלה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מדינת ישראל ניצבת מאז הקמתה בפני אתגרים המאיימים על ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית וביטחון אזרחיה ותושביה. נדרשים היערכות ומוכנות לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, וכן תיאום בין גופי ביטחון ומשרדי הממשלה, תוך גיבוש ראייה רחבה וארוכת טווח, גמישות בבניין הכוח והפעלתו ובחינה ביקורתית, מעת לעת, של הנחות היסוד המובילות את מקבלי ההחלטות.
בניגוד למגמה הרווחת ברחבי העולם, במדינת ישראל לא נקבע עד היום מסמך אסטרטגיית ביטחון לאומי המאפשר היערכות ומוכנות כאמור, וסוגיית נחיצותו לא נדונה.
מסמך האסטרטגיה הוא בגדר מצפן להגדרת יעדים כדי למנוע מגופים מדיניים וביטחוניים לפעול עבור מטרה שלא התכוננו לה. מטרת המסמך היא לסייע בגיבוש תכניות עבודה לגופים אלה, למקד את פעילותם לנוכח סדרי העדיפות הממשלתיים וליצור סנכרון ביניהם".
ח"כ גדי איזנקוט: "אחרי ההפתעה של השבעה באוקטובר החוק הזה מקבל משנה חשיבות שאמור להביא לידי ביטוי את הלקחים שיש לכולנו. זה אמור להוות מצפן וכיוון לתכנון ארוך טווח. החוק הזה הוא חשוב מאוד ומבטא אחדות משותפת ברצון לראות מדינת ישראל חזקה ועוצמתית באופן שמבטיח את קיום המדינה לתמיד".
0 תגובות