חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) לא תוכל לחסות תחת הגנת החסינות הפרלמנטרית בכל הנוגע לפרסומיה העובדתיים נגד פרופ' שקמה ברסלר – כך קבע היום (שלישי) שופט בית המשפט המחוזי מרכז לוד, רמי חיימוביץ', בהחלטה ובפסק דין חלקי דרמטי.
בית המשפט דחה את עמדתה של ח"כ גוטליב לקיומה של "חסינות אבסולוטית" המונעת מבית המשפט לדון בעניינה, וקבע כי לצד החסינות הרחבה המוענקת לחברי כנסת במטרה להגן על ההליך הדמוקרטי, החסינות המהותית אינה מוחלטת ואינה מאפשרת להפר את החוק באופן מודע ומכוון.
החלק שנדחה: בירור עובדתי על "קשרים עם סינואר והמוסד"
השופט חיימוביץ' קבע כי לא ניתן לסלק על הסף את התביעה בכל הנוגע לפרסומים המפרטים עובדות ספציפיות, אותן מגדירה התובעת ברסלר כ"בדיה מוחלטת". מדובר בפרסומים של ח"כ גוטליב לפיהם המודיעין האמריקאי "יירט" כביכול שיחה בין בן זוגה של ברסלר (לוחם שב"כ לשעבר) לבין יחיא סינואר, וכי בעקבות זאת זומנה ברסלר לפגישה דחופה עם ראש המוסד.
בית המשפט הדגיש מספר נסיבות ייחודיות שהובילו לדחיית בקשת הסילוק של חברת הכנסת:
- חשיפת איש ביטחון במודע: ח"כ גוטליב אישרה בפרסומיה כי היא מודעת לאיסור הפרסום וכי היא מפרה במודע את חוק השב"כ האוסר על חשיפת זהותו של העובד. השופט הזכיר את פסיקת ביהמ"ש העליון לפיה חבר כנסת אינו רשאי ליטול את החוק לידיו ולחשוף במכוון זהות אנשי ביטחון.
- קשר פוגעני משתמע (אינואנדו): הפרסומים על בן הזוג לא הגיעו בהקשר ביטחוני ניטרלי, אלא קשרו בינו לבין ברסלר ופרוץ המלחמה. עירוב פרטים זה עשוי להוביל קורא סביר למסקנה קשה ומשתמעת של קשר ישיר בין השניים לפרוץ אירועי ה-7 באוקטובר.
- הסתרת המקורות העובדתיים: ח"כ גוטליב אמנם אינה מחויבת על פי חוק לחשוף את מקורותיה עקב מילוי תפקידה, אך מאחר שלא סיפקה כל תצהיר ערוך כדין המבהיר כי היה בידיה בסיס ממשי להאמין לאמינות הפרסומים (שהתפרסמו באתר "עדנה קרנבל"), קיים קושי לקבוע בשלב זה כי פעלה במילוי תפקידה ולמענו.
החלק שהתקבל: חסינות מלאה על הבעת דעה וסגנון בוטה
מנגד, השופט קיבל את בקשתה של ח"כ גוטליב בכל הנוגע לפרסומים שבהם הביעה דעה או העבירה ביקורת חריפה על פעולותיה הציבוריות של ברסלר כ"איש ציבור" לפני ואחרי פרוץ המלחמה. התביעה לגבי סדרת פרסומים זו נדחתה על הסף.
השופט הבהיר כי העיסוק בסיבות שהובילו למחדל ולמתקפת חמאס נמצא בליבת תפקידם של חברי הכנסת. "בית המשפט בוחן חוק ופסיקה, ואינו שופט את סגנונם של חברי הכנסת. סמכות שיפוט זו ניתנה לציבור", כתב השופט וחזר על העמדה לפיה ביקורת על דמויות ציבוריות מוגנת באופן רחב, גם אם היא נאמרת בשפה קשה, בוטה ומשתלחת.
"בית המשפט אינו הזירה להתגוששות פוליטית"
בסיום החלטתו, הדגיש השופט חיימוביץ' כי הקביעות הנוכחיות ניתנות אך ורק במישור האזרחי ואינן משפיעות על ההליך הפלילי המתנהל נגד ח"כ גוטליב בגין הפרת חוק השב"כ.
כמו כן, מתח השופט ביקורת מרומזת על גרירת המאבקים האידאולוגיים לפתחו של ההליך השיפוטי: "המחלוקת בין בעלות הדין בענייננו חורגת מגדר תביעת לשון הרע פרטית, והיא משקפת מחלוקת פוליטית ואידאולוגית רחבה יותר... מוטב כי אנשי ציבור מכל הצדדים ישקלו היטב אם נכון לנהל מאבקים אלה בבית המשפט".
בית המשפט קבע כי לא יינתן צו להוצאות בשלב זה, והורה לשתי בעלות הדין להגיש תוך 30 ימים בקשות להמשך קידום ההליך המשפטי
0 תגובות