
בית משפט השלום בתל אביב־יפו קיבל באופן חלקי את תביעת לשון הרע שהגיש גדעון סער, שכיהן כשר החוץ במועד הפרסומים, נגד איש התקשורת ברק סרי. לפי פסק הדין, סרי ישלם לסער פיצוי בסך 18 אלף שקל. תביעתה של רעייתו, העיתונאית גאולה אבן סער, נדחתה.
התביעה, שהוגשה על סך 75 אלף שקל ללא הוכחת נזק, עסקה בשלושה פרסומים של סרי ברשת X, בערוץ 12 וברדיו 103FM. בית המשפט קבע כי המשמעות שהתקבלה מהפרסומים הייתה שסער מימן חופשה משפחתית בלונדון מכספי המדינה, לאחר שקבע פגישות עבודה בלתי נחוצות כדי להצדיק את המימון הציבורי.
סער ואבן סער טענו במסגרת ההליך כי כרטיסי הטיסה והלינה מומנו מכספם. בפסק הדין צוין כי כרטיסי הטיסה, בסכום של 14,008.42 שקל, נרכשו באמצעות כרטיס האשראי של סער.
עוד הובאה בפסק הדין הודעת דובר משרד החוץ, שלפיה לא הוגשה בקשה למימון הנסיעה ולא בוצע בגינה תשלום מטעם המשרד, לרבות עבור כרטיסי הטיסה והלינה.
השופט רועי שחר קבע כי הדברים שפרסם סרי הוצגו כעובדה ולא כהבעת דעה. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"עובדה שגויה", וכי האדם הסביר היה מבין מהפרסומים שסער מימן את הנסיעה המשפחתית מכספי הציבור.
בית המשפט הוסיף: "התובע לא מימן חופשה משפחתית מכספי ציבור, אלא פינה מזמנו הפרטי בחופשה לצורך ציבורי". בהתאם לכך נקבע כי הגנת אמת בפרסום אינה עומדת לסרי. בית המשפט בחן גם את יתר ההגנות שהעלה וקבע כי הן אינן חוסמות את תביעתו של סער.
גם טענתו של סרי שלפיה מדובר בתביעת השתקה נדחתה. בית המשפט הדגיש בפסק הדין את חשיבות הביקורת התקשורתית על נבחרי ציבור, אך הבהיר כי מידע המוצג כעובדה צריך להיות מבוסס.
בקביעת סכום הפיצוי שקל בית המשפט, בין היתר, את העובדה שהדברים פורסמו בשלוש פלטפורמות שונות ואת היקף החשיפה שלהם. מנגד נשקלו מעמדו של סער כאיש ציבור, חשיבות חופש הביטוי וחופש העיתונות והעובדה שלא נשלח לסרי מכתב התראה לפני הגשת התביעה.
לבסוף נקבע כי סרי ישלם לסער 6,000 שקל עבור כל אחד משלושת הפרסומים, ובסך הכול 18 אלף שקל. תביעתה של גאולה אבן סער נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי הפרסומים התמקדו בהתנהלותו של סער כשר ולא ייחסו לה מעשה פסול. כל צד יישא בהוצאותיו.
מהעתונאי ברק סרי נמסר בתגובה:
"גדעון סער הגיש נגדי לפני יותר משנה תביעה בסך 75 אלף שקלים כי צייצתי בטוויטר שטס ללונדון עם אשתו וילדיו על חשבון המדינה, ובעצם רצה לקושש חופשה פרטית. זו היתה תגובה שלי לציוץ שלו על פגישה עם שרת צללים בריטית, פגישה מאוד לא חשובה. זה היה בחג הפסחא, לונדון בקושי פעילה, הפרלמנט סגור. בתקשורת דיברתי על פרקטיקה של שרים שאני מכיר שנים רבות, שטסים לכל רחבי העולם על חשבון משלם המיסים, מלקטים פה ושם פגישות כדי להצדיק את הנסיעות היקרות.
גם במלחמה זה אירע בלי סוף. חיילים נלחמו ונהרגו, חטופים סבלו במנהרות, ושרים רבים, רבים מדי, טיילו בעולם כאילו אין מלחמה בארץ. יש לנושא עניין ציבורי מדרגה ראשונה. סער הציג בכתב התביעה חשבונות ששילם על הטיסה עבורו ועבור אשתו ושלושה ילדים. את התשלום עבור הדירה בלונדון לכל משפחתו, הוא שילם רק לאחר ששב ארצה, לאחר הציוץ שלי בעניין.
המשפט נמשך חודשים והשופט קבע כי אשלם לסער 6,000 שקלים עבור כל פרסום בעניין, תוך שהוא מציין שזה תשלום ברף התחתון. הוצאות משפט שביקש לא קיבל. תביעתה של אשתו גאולה אבן- סער, נדחתה לחלוטין.
שורה תחתונה: ניהלתי משפט על עניין עקרוני שאני מאמין בו. אם סער חשב שיבהיל או ישתיק אותי הוא טעה בגדול. בגדול מאוד.
ואם כדי להתריע על עוולות שמבצעים נבחרי ציבור אני צריך לשלם, אשלם בכבוד. זו חובתי האזרחית, ולא לשווא פסק בית המשפט סכום נמוך לסער.
ולסיום מילה טובה לעורכת הדין שלי עו״ד ליתי גלעד. תותחית, מקצוענית, פרפקציוניסטית, לוחמת וגם חברה. ממליץ עליה מכל הלב"







0 תגובות