רמה ד' בבית שמש, אחת השכונות החרדיות המדוברות ביותר בשנים האחרונות, הפכה בשנים האחרונות לזירת קרב סמלית המנקזת לתוכה את כל המתחים של החברה החרדית מול המדינה. מצד אחד – חרדים קיצונים שתלשו ושרפו דגלי ישראל, ומנגד – קבוצה של חרדים מודרניים שהחליטה להשיב בשיירת רכבים חגיגית עם דגלים ושירים. במסגרת התוכנית 'דבר השבוע' עם משה מנס יצא ישראל מאיר לבדוק: האם מדובר באהבת המדינה או בניסיון "להכעיס" את השכנים?
"היסטוריה בכל שנה מחדש"
בלב השכונה, בין בנייני המגורים המאוכלסים בצפיפות, נראו עשרות רכבים מקושטים בדגלי ישראל. המשתתפים בשיירה, תושבי המקום, בטוחים שמדובר באקט של אחדות. "זה באמת רק בשביל האחדות", אומר אחד המשתתפים. "אנחנו עם שעבר המון. העובדה שקול התורה נשמע כאן בעוצמה רבה בארץ ישראל כפי שאלפיים שנה לא היו כאן – זה משהו מיוחד".
עבור המארגנים, מדובר כבר במסורת שנמשכת ארבע שנים: "אנחנו עושים היסטוריה כל שנה. לא תמצאו דבר כזה באף שכונה חרדית אחרת בישראל. באנו להתאחד עם עם ישראל".
אהבת ישראל או פרובוקציה?
אלא שלא כולם בשכונה רואים את המצעד בעין יפה, וגם בתוך הציבור החרדי נשמעות ביקורות על הדרך. תושב המקום שצפה מהצד שיתף בתחושותיו המעורבות: "יש פה חלק שעושים את זה נטו בשביל לעצבן את הקיצונים. הקטע של 'להתגרות' הוא פחות אהבת ישראל ויותר ניסיון להכעיס. זה מעניין לצפות בזה, אבל אני פחות מתחבר".
מבקר אחר שהגיע למקום הטיח מילים קשות בחוגגים, כשהוא מעלה את סוגיית השוויון בנטול: "הלו, ילד טיפש, אתה מאמין במדינה הזאת? אז במקום לעשות 'דרייב-קורט' (נסיעות סרק) תתחיל לשלם מיסים. שמת דגל על הרכב? יפה, עכשיו לך תתגייס. אל תסתפק בלשיר את 'התקווה'".
המעגל שלא נגמר
מארגני השיירה טוענים כי מדובר בתגובת שרשרת. לטענתם, הקיצוניות של הצד השני היא זו שדוחפת אותם לפעולה. "אם הקיצונים לא היו תולשים את דגלי ישראל מהמרפסות ומהרחובות, כנראה שהשיירה הזו בכלל לא הייתה מתקיימת", הם מסבירים. נראה כי רמה ד' נקלעה למערבולת של "קיצון מול קיצון" שאינה נגמרת.
הגישה התורנית: בין "הכרת הטוב" ל"לאומיות"
בסיום הסיור, עולה השאלה המהותית: איפה דעת התורה בכל הסיפור הזה? מצד אחד, קיימת "הכרת הטוב" למדינה על התקציבים ועולם התורה המפואר שזוכה לתמיכה. מצד שני, גדולי ישראל לאורך הדורות הסתייגו מחגיגות יום העצמאות בגרסתן החילונית.
ההסתייגות נובעת מכך שלא מדובר במדינה המתנהלת על פי תורה, אלא במדינה שחרתה על דגלה את הלאומיות, השפה והדגל כערכים עליונים, תוך ניסיון להשמיט את העניין התורני. כפי שהתבטא בעבר רבי אלחנן וסרמן זצ"ל על מהותה של הלאומיות כתחליף לתורה.
הסיור ברמה ד' מותיר תמונה מורכבת: יום אמוציונלי שבו הכאב, התקווה, הציניות והאמונה מתערבבים יחד ברחוב חרדי אחד, שמנסה למצוא את דרכו בין הדגל לבין הגמרא.
0 תגובות