גיוס כספים בארץ? כדאי שתחשבו מחוץ לקופסא, או יותר נכון - מעבר לגבולות המדינה!

הקרנות הפילנתרופיות בחו"ל מציעות לעמותות ישראליות הזדמנויות אדירות לגיוס כספים. מדוע כדאי להסיט מאמצים מישראל לניכר? ולמה שהמאמצים יצליחו? כל התשובות בכתבה - מאת חני סודרי – ייעוץ, ליווי וגיוס כספים לעמותות ומלכרי"ם

חני סודרי | מקודם |
(צילום: shutterstock)

עמותות רבות בישראל מפנות בשנים האחרונות מאמצי גיוס משאבים אל מעבר לים. מדוע זה קורה בעצם? גם בגלל המתרחש בישראל וגם בגלל הכר הפורה לפעילות פילנתרופית בחו"ל. מדוע מאתגר כל-כך בישראל? ומדוע בחו"ל ההזדמנות גדולה יותר? על כל אלה נספר, ובהרחבה.

התחרות בארץ - עזה במיוחד

ראשית – ישראל: בהשוואה למצב באירופה או בארה"ב, מספר הקרנות הפילנתרופיות בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה נמוך. באירופה תוכלו להשליך חכת דיג לכיוונן של בין 17 ל-19 קרנות לכל 100,000 תושבים, בארה"ב תשליכו החכה אל 22 קרנות ביחס למספר זהה של נפשות, ואילו בישראל – תמצאו רק 8 קרנות פילנתרופיות ביחס להיקף אוכלוסייה שכזה. המשמעות ברורה – ממש כמו בכל עסק, התחרות על כל שקל עזה במיוחד בישראל. מספר רב של עמותות, מלכ"רים וגופים חברתיים אחרים, התלויים בתרומותיהן של הקרנות הפילנתרופיות, מתחרים על מענקים ממספר מצומצם של קרנות.

מענקי הקרנות בישראל מיועדים לתחומים מוגבלים

העובדה שבישראל מספר הקרנות נמוך ביחס למדינות אירופה וארצות הברית מביאה לתוצאה מצערת נוספת –תחומי הענין של הקרנות והתנאים הינם מגבילים מאוד ובדרך כלל נוטים למגזרים מאוד ספציפיים ומקפחים את המגזר החרדי על שלל פעילויותיו האדירות בכל הקשור לעמותות ותרומה לקהילה .מאידך בחו"ל ,משום שישנן קרנות רבות יותר אשר פועלות בתחומים שונים, התרומה לקידום אוכלוסיות ואג'נדות שונות יהיה גדול יותר, ואו אז תתקיים גם חלוקת התרומות לעמותות רבות יותר אשר מחזיקות במטרות חברתיות שונות וכן, חשוב לציין שחלוקת הכספים בחו"ל אינה "מוטה " באופן סקטוריאלי אלא נמדדת על פי מקצועיות בלבד .

חלוקה למספר רב של עמותות

הקרנות בישראל נוטות לחלק מענקים למספר ארגונים (לעיתים למספר רב של עמותות), ופחות נוטות לתמוך בצורה משמעותית יותר בארגון אחד בלבד ולהיות מעורבות בפיתוח וניהול מיזמים חברתיים. כתוצאה מכך, עמותות רבות נאלצות לחפש תמיכה ממספר מקורות ולא להסתפק בקרן תומכת אחת ויחידה. יתרה מכך, העמותות נמצאות במצב בו כל שנה עליהן לחפש מחדש מקורות מימון חדשים כדי שיצליחו לשרוד, וכמובן שאם ברצונן להתפתח ולהגדיל את פעילותן – הן חייבות לפנות לעוד ועוד קרנות ומקורות מימון.

המיקוד - במרכז הארץ

ולבסוף – למרבה הצער, מרבית הסכומים המועברים כתמיכה לעמותות על-ידי הקרנות הפילנתרופיות בישראל - מיועדים לארגונים אשר פעילים במרכז הארץ. חלק קטן יחסית מהכספים מועבר לתמיכה בגופים אשר פועלים בפריפריה ובדרום הארץ. כך קורה שהאוכלוסיות החלשות (מטעמים גיאוגרפיים) - נהנות פחות מתרומות של קרנות אשר יכולות לסייע בקידומן.

ולאחר שמנינו את הקשיים בישראל - חשוב למנות את ההזדמנויות שמציעה הפילנתרופיה בחו"ל.

תרבות של נתינה

למרות שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר בעלי ההון ובהיקף ההון הפרטי בארץ, ורווחי החברות העסקיות המובילות עלו בעשרות אחוזים, היקפן של התרומות לעמותות ומלכ"רים לא עלה בהתאמה. לעומת זאת, בארה"ב, למרות ההאטה הכלכלית, התרומות לצדקה הגיעו לשיא בשנת 2008 להיקף של יותר מ-300 מיליארד דולר!!!

בארה"ב ובאירופה קיימת תרבות של נתינה, מדורי דורות – המרוויח הגדול מהתרבות הזאת הוא המגזר השלישי, הנהנה מתמיכה אדירה.

את אותה התרבות של נתינה תמצאו מושרשת ונעוצה כבר מאות שנים (פריבילגיה שארצנו הצעירה אינה נהנית ממנה). בארה"ב תמצאו דורות על גבי דורות אשר נולדו וגדלו אל תוך עושר. עובדה זו מקלה על מתן התרומה והסיוע. מי שגדל אל תוך עושר – סביר שיסייע גם לסביבתו.

מיסים מיסים

אחת הסיבות המובילות להבדלים בתמיכה הפילנתרופית בין ישראל לניכר טמונה בהבדל בדרגות המיסוי על תרומות לעמותות בארץ לעומת דרגות המיסוי במדינות המערב. החוק בישראל אינו מבדיל, לדוגמא, בין תרומות לארגונים כגון אוניברסיטאות או בתי חולים, ובין תרומות לעמותות המסייעות למשפחות נזקקות או נוער בסיכון. כמו כן, אחוזי הפטור ממס בישראל הינם נמוכים ביחס לחו"ל.

לא רק "תרומה" אלא השקעה לטווח ארוך
הבדל נוסף בין דפוסי התרומות לעמותות בחו"ל לעומת ישראל הוא תפיסתי. תורמים באירופה ובארצות הברית רואים בתרומות השקעה חברתית אשר ניתן למדוד את תוצאותיה. לדוגמא, בארצות הברית ישנם מקרים בהם חברות עסקיות ממש "אימצו" קהילות מוחלשות שלמות במטרה ליצור שינוי חברתי עמוק וארוך טווח. לעומת זאת, בישראל תרומות עדיין נתפסות לרוב כ"צדקה" בלבד, ולכן רוב התרומות מופנות לעמותות וארגונים קטנים המסייעים באופן נקודתי לאוכלוסיות החלשות בחלוקת מוצרי מזון, ביגוד ועוד.

עוזרים האחד לשני

ולבסוף – חייבים להזכיר את העובדה שיהודי התפוצות סייעו ליהודים בארץ מאז ומתמיד. מאז קום המדינה תמכו יהודי התפוצות בבניית הארץ, בחיזוקה ובסיוע לאוכלוסיות חלשות יותר.

כל הסיבות הללו הישראליות, ואלה המצויות בניכר, מביאות למסקנה אחת כדאי מאוד לגייס תרומות גם בניכר. פעילות גיוס המשאבים בישראל רצופה אתגרים, ואחת הדרכים לצלוח אתגרים אלה היא לחשוב מחוץ לקופסה, או במקרה הזה – לחשוב מחוץ לגבולות המדינה.

למי פונים? ואיך?

ברגע שהחלטתם לפנות לחו"ל – השמיים הם הגבול. אולם הזדמנות וקוץ בה – לאיזו מדינה פונים? איך פונים? מה כותבים? איך כותבים את זה? ובעיקר – איך מצליחים לשטוח את הקייס שלכם טוב יותר מאלפי עמותות אחרות המתחרות על אותם המשאבים?

ובכן , בכל פעילות של פניה לגיוס כספים מקרנות פילנתרופיות בחו"ל – המורכבת רבה יותר מאשר פניה בישראל, ולכן מומלץ להיעזר בגוף מקצועי. בכך , לא רק תחסכו ב"כאב ראש" או בזמן – גוף מקצועי יכול להניב לכם הרבה יותר כסף מאשר פניה שלכם. הידע ב"קודים הסודיים" של הקרנות , הניסיון וסגנון הפניה – כל אלה הופכים את העסקתו של גוף מקצועי, למשתלמת במיוחד. אני מזמינה אתכם לפנות אלינו למרכז לגיוס כספים - מל"כ על מנת שנוכל לסייע להם בכל הנוגע לגיוס כספים מקרנות בחו"ל - ביחד אנו יכולים לכבוש את עולם הפילנתרופיה בחו"ל!

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר