מסמכי ארכיון בגרמניה חושפים: הנאצים ניסו לעשות שימוש ביתושים כנשק ביולוגי וביצעו ניסויים על יהודים במחנה הריכוז דכאו.
לאחרונה, נחשפו בגרמניה מסמכי ארכיון המגלים כי לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הובאו מדענים גרמניים למחנה הריכוז דכאו וביצעו ניסויים על יהודים במטרה לפתח שיטה להפצת חיידק המלריה כנשק ביולוגי, באמצעות יתושים, כאשר אלו ישמשו בהמשך נגד בעלות הברית וישוחררו מעל אזורים שבשליטתן ויגרמו למגיפה.
על המדענים היה להאריך את תוחלת החיים של יתושים נושאי טפיל המלריה מזן אנופלס, כדי שיחיו תקופה ארוכה לפני שישוחררו למשימת ההרג.
המדענים נשלחו מטעם המכון האנטמולוגי הגרמני לחקר החרקים שהוקם כבר בינואר 1942, על פי הוראת ראש הס.ס. היינריך הימלר. מטרתו הרשמית של המכון הייתה מציאת תרופות נגד מחלות המועברות באמצעות כינים, חיפושיות, פרעושים וזבובים.
למרות זאת, המדען גרמני ד"ר קלאוס ריינהרדט מאוניברסיטת טבינגן, החליט לבדוק את הארכיון העלום של המכון ולברר לאיזו סיבה נזקק הצבא של המפלגה הנאצית לממן מחקר על חרקים.
ד"ר ריינהרדט גילה פרוטוקולים מפורטים של דיוני המדענים בכל שלבי פיתוח הפרויקט.
לפי הפרוטוקולים, המדענים בחנו לאילו זנים של יתושים יש את תוחלת החיים הארוכה ביותר, כך שיוכלו לחיות פרק זמן ארוך מספיק בשטחי האויב.
הזן שנבחר כמתאים ביותר לחולל את מגיפת המלריה, היה יתוש האנופלס.
כדי לשפר את יכולת ההדבקה של היתושים, ביצעו המדענים ניסויים על יהודים ממחנה הריכוז דכאו ששימשו כ-"שפני ניסוי" בעל כורחם. את תכנית הניסויים ניהל הרופא הנאצי הידוע לשמצה, ד"ר קלאוס שילינג שהוצא להורג בתלייה במהלך משפטי נירנברג.