דוח חדש של מכון המחקר SIPRI מצביע על מגמה כלכלית-חברתית מדאיגה במדינות ערב, שבה הוצאות צבאיות גבוהות במיוחד גוברות על הצורך בהשקעה בפיתוח אנושי וחברתי.
היקף ההוצאה הצבאית והפערים
במהלך השנה האחרונה הוציאו המדינות הערביות במזרח התיכון וצפון אפריקה סכום המוערך בשיא של כ-243 מיליארד דולר על ביטחון. הדו"ח מדגיש כי נתון זה כנראה נמוך מההוצאה בפועל, כיוון שחלק גדול מהתקציב הצבאי אינו מדווח במלואו.
המחיר הכלכלי של הנטל הביטחוני
על פי דוח של מכון ESCWA, הסטת ההוצאות הצבאיות לרמת הממוצע העולמי הייתה משחררת כ-63 מיליארד דולר מדי שנה. סכום זה יכול היה להיות מופנה להשקעות חברתיות קריטיות, בדגש על תחומים כמו חינוך ובריאות.
במקביל, ההוצאה החברתית בעולם הערבי נמוכה באופן קיצוני – 8.3% מהתוצר – פחות מחצי מהממוצע העולמי (19.8%).
רוב התקציבים החברתיים המוצהרים משמשים למימון שוטף ולא מושקעים בפרויקטים ארוכי טווח, דבר המתבטא במחסור בתשתיות חינוך, פיתוח הון אנושי ובמערכות רווחה.
העדפה פוליטית וחוסר יעילות
הדו"חות קובעים כי הבעיה אינה נובעת רק ממגבלת תקציב, אלא מהחלטה ממשלתית: הבחירה להשקיע בביטחון על חשבון פיתוח היא "העדפה פוליטית ברורה" של ממשלות האזור.
בנוסף להעדפה זו, גופי פיקוח בינלאומיים הצביעו על בעיית יעילות גבוהה: ההערכה היא שיותר מ-100 מיליארד דולר מושקעים לשווא מדי שנה עקב ניהול לא יעיל של משאבים, כאשר התקציבים אינם מתורגמים לתוצאות בשטח.
למרות ההוצאה הגבוהה, מדינות המפרץ נאלצות להתמודד עם מציאות כלכלית משתנה: בשנים האחרונות נרשם גידול בגירעונות בשל ירידה בהכנסות האנרגיה והגבלות הייצור של הנפט, מה שמאלץ אותן להגביר את היקפי ההלוואות בשווקים המקומיים והבינלאומיים.
0 תגובות