התסכול בישראל מהתנהלותו המדינית של טראמפ מעולם לא היה גדול כל כך. תוך ימים בודדים, הספיקה ארה"ב להפקיר את הזירה החות'ית-איראנית, פתחה במשא ומתן ישיר עם חמאס, ובמרחק של אלפי קילומטרים משם שוחחה ישירות עם התמנון האיראני בעצמו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
גם לישראל הגיעו הדיווחים על אישור דה-פאקטו של ארה"ב להעשרת אורניום באיראן, והעיר ירושלים נבוכה. מצד שני ויקטוף הכחיש, וכנראה שגם ישראל לא יודעת למי להאמין בשלב הזה.
לכולם נראה שישראל אינה עומדת כבר בראש סדר העדיפויות של הנשיא האמריקני, שמעדיף אולי להעשיר את ארה"ב בדלק הערבי, מאשר לשבור את הראש על רצועת טרור עמוסה לעייפה בהריסות וחומרי בניין.
גם הסכמי אברהם נדחקו לשוליים. ערב הסעודית ממשיכה לתדרך שלא תקיים נורמליזציה עם ישראל ללא מדינה פלסטינית, בעוד קטאר משחדת את הנשיא בעצמו עם מטוס יוקרתי "חדש מהניילונים".
טראמפ מעדיף כנראה לקבל מטוס בשווי 400 מיליוני דולרים - מאשר לזכות בנובל הבא, או לחילופין, אולי הוא מאמין שיצליח לדחוק לפינה את ישראל בראשות נתניהו, בדיוק כפי שעשה עם זלנסקי.
הסוגייה הפלסטינית גם היא מעולם לא הייתה נוכחת יותר ברטוריקה של מדינות ערב, כאשר גם טראמפ נשאב לפסגה ערבית בריאד, במעמד אויבי ישראל הגדולים ביותר, בהם הג'יהאדיסט אחמד א-שרעא ומממן הטרור הגדול בעולם, אמיר קטאר השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני.
היו אפילו דיווחים על כך שמחמוד עבאס בכבודו ובעצמו יגיע להיפגש עם טראמפ, לבינתיים, בשעת כתיבת שורות אלו, זה עוד לא קרה.
גם כאשר היה נראה כי מכאן אין עוד לאן לרדת בהעכרת היחסים בין הממשל הרפובליקני למדינת ישראל, ביום ראשון השבוע הודיע נשיא ארה"ב כי הוא קיים משא ומתן ישיר עם ארגון הטרור, על גבה של ישראל, וכי אף הביא לשחרורו של חטוף אמריקני - רק כי הוא אמריקני.
אגב, מי שקורא את הפוסטים של דונלד טראמפ ישים לב שבשום שלב או כמעט לא הוזכרה העובדה שהחטוף עידן אלכסנדר הוא גם ישראלי. "חטוף אמריקאי". זהו.
ביום שני, פרסם ראש הממשלה נתניהו הודעת דוברות, בה ציין כי שוחח עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על שחרור החטוף עידן אלכסנדר.
ההודעה התמימה למראה נכתבה אמנם בעברית, אך נראה כי נועדה להעביר קודם כל מסר באנגלית. בבית הלבן כבר יסתדרו עם התרגום.
בהודעה צוין כי "ראש הממשלה הודה לנשיא טראמפ על הסיוע בשחרור חייל צה"ל עידן אלכסנדר". נתניהו הקפיד לתת קרדיט לטראמפ על "סיוע" בלבד בשחרור, בעוד ישראל מודרה לחלוטין מעצם קיומן של השיחות.
ברור לכל כי שחרורו של עידן אינו תוצאה של פעולה ישראלית בשום צורה, לא בגלל לחץ צבאי ולא בזכות נתניהו. עם זאת, נראה שראש הממשלה העדיף לקחת קרדיט על האירוע, במטרה למזער ולו במעט את ההשפלה שחוותה השבוע המדינה היהודית.
ההודעה הדגישה גם את העובדה שעידן אלכסנדר הוא קודם כל חייל צה"ל "גולנצי'ק", למקרה שבוושינגטון שכחו את זה.
בהמשך נכתב: "הנשיא האמריקני מצדו חזר על מחויבותו לישראל ועל רצונו להמשיך בשיתוף-פעולה הדוק עם ראש הממשלה".
בהודעת הדוברות הקפיד נתניהו לציין שני חלקים הנוגעים ליחסי טראמפ-ישראל: היחסים של הנשיא עם ישראל כמדינה - והיחסים האישיים של דייר הבית הלבן עם ראש הממשלה בעצמו.
לפי דיווחים בארה"ב, היחסים בין שני האישים מעולם לא היו במצב גרוע יותר, והאמון האישי בין הנשיא האמריקני למנהיג הישראלי הגיע לשפל חדש.
גם המחויבות של טראמפ לישראל כבר אינה מובנת מאליה. אחרי שנשיא ארה"ב זרק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס החות'י, לא פלא שלשכת ראש הממשלה נאלצת להבהיר שטראמפ "מחויב" לביטחונה של ישראל.
"ראש הממשלה שוחח בפגישתו עם השליח ויטקוף והשגריר האקבי על המאמץ האחרון לממש את המתווה לשחרור החטופים שהציג ויטקוף, לפני הרחבת הלחימה", בדגש על שלוש המילים האחרונות שנועדו להציג לארה"ב דד-ליין, לאחריו יורחב מבצע "מרכבות גדעון". (מה זה השם הזה ריבונו של עולם?)
אבל יש גם שורה נוספת שהודגשה בהודעה:
"ראש הממשלה הבהיר שהמשא-ומתן יתקיים רק תחת אש".
ובמילים אחרות: לא אכפת לי כראש ממשלת ישראל מהמשא ומתן שלכם האמריקאים עם חמאס. המשא ומתן יתקיים תחת אש גם אם סיכמתם אחרת עם ארגון הטרור, כי ישראל היא (אמורה להיות) מדינה ריבונית.
ובחזרה לטראמפ. אין הסבר מניח את הדעת להתנהלותו של נשיא ארה"ב ולהפניית הגב שלו לישראל, אם יוצאים מנקודת הנחה שמר טראמפ הוא "אוהב ישראל".
ההסבר היחיד למעשיו של נשיא ארה"ב צריך להתחיל מהנחת היסוד שטראמפ דואג קודם כל לארה"ב.
אם נרצה ואם לאו, המונח "אמריקה פירסט" ותנועת ה"MAGA", אינם כוללים את הנרטיב הישראלי והצרכים של המדינה היהודית.
אם האינטרסים של ישראל מתכתבים עם אלו האמריקנים, מוטב, ואם לא - אז לא. שמא הבין הנשיא טראמפ שיותר משתלם לו לקיים יחסים קרובים עם מדינות ערב וללחוץ על ישראל, מאשר לעמוד לצד החלש וללחוץ על החזק, זה שמחזיק את המיליארדים בדלק, עמוק באדמת המפרץ.
בסוף, הכל מתחיל ונגמר בדבר אחד: כסף.
שלא נטעה: יש גם בממשל הנוכחי אנשים שאוהבים באמת את ישראל. מייק וולץ, מרקו רוביו, אליס סטפניק ומייק האקבי הם רק חלק מרשימה ארוכה של אנשים שמאמינים בזכות הקיום של העם היהודי בארצו, אם מסיבות דתיות, ואם פשוט כי הם בצד הנכון של ההיסטוריה.
אך מי שעומד בראש הפירמידה אינו "אוהב" את ישראל, הוא אוהב את עצמו, ובמקרה הטוב את ארה"ב ואינטרסיה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
וכמה מילים לסיום: לא טראמפ יגאלנו, ולא וושינגטון תגן עלינו. לב מלך ביד השם, וכך גם ליבו של טראמפ. אם באמת חפצה מדינת ישראל שההיסטוריה תיטה לטובתה, הנה עצה טובה לראשיה, שריה ויועציה מאזרח מודאג: תפסיקו לרדוף את לומדי התורה.
0 תגובות