מעדויות שהולכות ונאספות ניכר כי הדיכוי האכזרי של המחאה הגדולה ביותר נגד משטר האייתוללות הצליח, לאחר אלפי נרצחים ועשרות אלפי מעצרים. לפי ארגון זכויות האדם Iran Human Rights, פעיליו אימתו את דבר מותם של 3,428 מפגינים. בדיווחים אחרים ולא-מאומתים נטען שמספר ההרוגים עומד אולי על 12,000. במקביל דווח על מספר של לפחות 19,000 עצורים.
בתוך כך, אסירים פוליטיים לשעבר באיראן מזהירים כי האלימות הנראית ברחובות היא רק חלק קטן ממה שמתרחש מאחורי חומות בתי הכלא. בעדויות שנמסרו לרשת פוקס ניוז תיארו שלושה עצורים לשעבר מערכת שנועדה לא רק להעניש מתנגדים, אלא לשבור אותם באמצעות בידוד ממושך, אלימות פיזית, מניעת טיפול רפואי ואיומים בעונשים קיצוניים.
מרים שריעתמדארי, אחת הדמויות המזוהות עם המחאות נגד חוקי החיג’אב, שנכלאה בשנת 2018, טענה כי היקף המחאות הנוכחי דוחף את המשטר אל מעבר ליכולתו להתמודד עם מספר העצורים. לדבריה, קיימות עדויות לכך שכוחות הביטחון יורים במפגינים פצועים והורגים אותם במקום, תופעה שמעידה על עומס חסר תקדים במתקני הכליאה. היא הוסיפה כי בניגוד לעבר, בשנים האחרונות נעשה שימוש גם במתקנים אזרחיים וכלי רכב שונים לצורך מעצר מפגינים.
שריעתמדארי תיארה תנאי כליאה קשים הכוללים מכות, ערבוב אסירים ללא הבחנה בין סוגי עבירות והסתה של אסירים אחרים לפגוע במתנגדי משטר. היא סיפרה גם על יחס משפיל במהלך חקירות ועל עיכוב ממושך בקבלת טיפול רפואי דחוף, שלדבריה ניתן רק לאחר לחץ ציבורי.
העיתונאי מהדי ע’דימי, שנעצר במהלך המחאות בשנת 2023, סיפר כי שהה רוב זמן מעצרו בבידוד, כשהוא נחקר שעות ארוכות מדי יום בעיניים מכוסות. לדבריו, אסירים שנחשדו בתמיכה בשלטון הקודם הוכו באכזריות רבה יותר. ע’דימי, שעזב את איראן בשנת 2024, מעריך כי מספר העצורים וההרוגים גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים, וכי גל המחאות הנוכחי צפוי להביא ליחס קשה אף יותר כלפי עצורים.
שבנאם מדאדזאדה, שנכלאה בעקבות המחאות בשנת 2009, אמרה כי הצפייה באירועים הנוכחיים מחזירה זיכרונות של אלימות קיצונית ומעוררת חשש מהוצאות להורג נרחבות. היא תיארה מתקני כליאה צפופים עד אפס מקום, חקירות אלימות ואיומים מפורשים בחיסול עצורים אם המשטר יקרוס.
שלושת העדים הדגישו את סבלן של המשפחות, הנעות בין בתי כלא, מתקני מעצר, בתי חולים ובתי קברות בניסיון לאתר את יקיריהן. לדבריהם, חוסר הוודאות עצמו הוא אמצעי ענישה אכזרי.
עדויותיהם של השלושה מציירות תמונה קשה של בתי הכלא כזירה נסתרת אך מרכזית בדיכוי המחאה, ומזהירות כי מה שאינו נראה לעין עלול להיות קטלני אף יותר ממה שמתרחש ברחובות.
0 תגובות