"בכל פעם שאני שומעת צליל מטריד, הגוף שלי מגיב באופן לא רצוני. הלחץ הפסיכולוגי שחדר למוחי שיתק את החלק הזה של ידי השמאלית. היא לא מתפקדת. יש לי עדיין חרדה שהמלחמה עלולה להתחיל שוב, וזה דבר מפחיד", כך מתארת שירין (שם בדוי), פעילה פוליטית בטהרן, את המציאות הקשה תחת שילוב של דיכוי ממשלתי ומלחמה לאחר חודש של מלחמה עם ישראל וארה"ב.
שירין, שנעצרה בעבר על ידי המשטרה החשאית בשל מעורבותה במחאות, מתארת בשיחה עם BBC תחושת חוסר אונים אל מול גל ההוצאות להורג של עצורי ינואר.
המעצר התרחש בזמן ששירין שוחחה בטלפון עם אמה על הכנות לארוחת הערב. רכב עצר לפתע לידה ברחוב, וממנו יצאו גבר ואישה צעירה, שהיו אנשי המשטרה החשאית. "האם את גברת...?", שאל האיש. שירין השיבה בחיוב ומיהרה לנתק את השיחה עם אמה. "שאלתי: 'מה אתם רוצים?' הם אמרו: 'את תחת מעצר'", שחזרה שירין.
דקות לאחר מכן, בתוך הרכב, החל עימות פיזי כאשר השוטרת הצעירה ניסתה לכפות עליה לעטות כיסוי ראש. שירין התנגדה והדפה את ידה: "היא אמרה: 'שימי את כיסוי הראש שלך'. היא ניסתה לכפות עליי את כיסוי הראש. אמרתי: 'את לא צריכה לגעת בכיסוי הראש שלי'. משכתי את ידה למטה".
"דברים קרו ולא יכולנו לעשות דבר בנידון - למשל, ההוצאה להורג של אלו שנעצרו במהלך התקוממות ינואר. ההוצאות להורג התרחשו והעצורים נתלו... כעת איבדנו את הרחובות", אמרה בכאב.
למרות המעקב הצמוד והחשש ממאסר ממושך, הפעילה מבהירה כי עמדתה נגד המשטר נותרה איתנה.
בשיחה עם אמה אמרה: "זה בסדר, אני אפילו אקבל כלא, אבל שאיראן תישאר". היא הוסיפה כי "ברור שהלחץ והדיכוי נגד חירויות הפרט יתעצמו... אבל ניתן לשאת את הקשיים האלה כדי שאיראן תישאר עומדת".
פעילי זכויות אדם מעריכים כי כ-50,000 בני אדם נעצרו באיראן מאז תחילת השנה. הדיכוי החריף עם פרוץ הלחימה בפברואר, כאשר מפקד המשטרה, אחמד-רזא ראדאן, הזהיר: "לא נחשיב אף אחד שיוצא לרחוב כמפגין, אלא כאויב בעצמו ונטפל בהם באותו אופן שבו היינו מטפלים באויב".
המצוקה הנפשית באיראן הגיעה לנקודת רתיחה, כאשר עשרות אלפי אזרחים פונים לקווי הסיוע של הסהר האדום.
עובד רפואי בטהרן העיד על הקריסה: "ברגע שאתה שואל 'איך אתה מרגיש?', המטופל מתחיל לבכות. יש לנו פסיכולוג אחד שמגיע רק יום אחד בשבוע לאוכלוסייה של 26,000 איש. מעולם לא חשבתי שהכל יחליק לנו מהידיים בצורה כזו".
גם התקיפות האוויריות הותירו חותם עמוק על שירין, שסיפרה על הזעזוע שחשה לנוכח פגיעה באזרחים.
"הייתי מאוד שמחה כשנציגי הצבא של המשטר נהרגו. אבל כשאזרחים נהרגו, התפרקתי - במיוחד כשראיתי שהם פגעו בבניין חצי גמור ו-25 אנשים נהרגו בו. ילד בן שנה איבד את אמו. זה השפיע עליי עמוקות", סיכמה.
0 תגובות