רבים מאתנו עמדו נסערים והמומים מהכתבה החד צדדית ששוגרה על ידי כתב 'כאן 11', בו הוא מציג את עבודתם של הרשמים כחורצי גורלות וגזעניים, וכנוקטים בהתבטאויות אומללות ומחרידות.
• "פרענק", "רוסי": השיטות של עסקני הרישום
• בלעדי: הרשם: "מאז ומעולם ישיבות סיננו חלשים"
תפקידה של התקשורת היא להדליק את הפנס המאיר דווקא באותם מקומות חשוכים שאינם נראים לעין, ולגלות מתוכם הליכים פסולים. כך עשה גם כאן אותו כתב. אך המשפט הידוע "לכל מטבע יש שני צדדים" עומד מול עיני, ומחובתנו לנסות ולהבין האם קיים גם כאן היבט אחר או זווית שונה, בכדי שנוכל להבין את הרקע לעבודתם של אותם רשמים.
אין זה סוד שאנו חיים בעולם המלא בתחרויות. מטבע הדברים, כאשר קיימת אפשרות של חשיפה עוצמתית ברגע האמת, און ליין, נוצרת תחרות - לעתים סמויה, אך היא קימת. כל תחום שלא תבחרו, מלווה בתחרות עצומה בין חברות שונות. במקרים רבים אנו מכבדים את אותן תחרויות, כי לנו, כצרכנים, הדבר מתאים - לכיסנו.
אלא שבתחרויות שונות, כגון קבלת תלמידים לישיבות, בו מתחרות עשרות רבות של ישיבות, המבקשות להביא בשעריהם את המובחרים ביותר, אנו משום מה מעקמים בראשינו לנוכח המציאות הזו.
אני סבור, שתופעה זו בעולם התורה היא פסולה מעיקרה, אך אנו חיים בעולם שהוא כזה, ומטבע הדברים גם לא נראה באופק שהוא עתיד להשתנות.
השאלה המרכזית היא: האם אותם רשמים אחראים ליצירת התחרויות הללו? התשובה היא חד משמעית - לא. באל"ף רבתי. זאת תחרות טבעית, שאין לנו את יכולת השליטה עליה.
היא היתה, היא קימת והיא תגדל, ככל שיפתחו עוד ועוד ישיבות בעז"ה, ואין אחד מאתנו שלא מעונין לראות את פריחתו המשגשגת של עולם התורה, גם אם הוא מלווה באותם רשמים.
אותם ביטויים מילוליים המובאים בכתבה, בהחלט מסעירים, לא נכונים וראויים לכל גנאי, אך מהיכרות אמיתית וישירה עם נשוא הכתבה הזו, הרב אוריאל זלזניק, אני יכול להעיד בפניכם כי מדובר באדם בעל ערכים אמיתיים של איכפתיות מהזולת.
אני מציע לכל מי שקרא את הכתבה הזו, שמחשיכה את עבודתו של הרב זלזניק ומציגה אותו כאדם המתיימר לחרוץ גורלות של בחורים, שיעקוב אחריו במשך השנה, בה הוא מתמסר בלבו ובנפשו לבחורי ישיבה שנתקלים בקשיים, וזקוקים לעזרתו המסורה והאוהבת.
לא פעם כשהפניתי אליו בחורים והורים, בכדי שיעזור להם מול הקשיים שהם עוברים, פגשתי בלבו בפתוח כאולם, לסייע ולעזור לכל מי שזקוק לעזרתו - ורבים הם. אני באופן אישי יודע עד כמה רחוק הוא מביטויים אומללים אלו, ובטוחני שגם אם מעד בלשונו, אין להסיק מכך על אישיותו המופלאה.
דווקא בימים אלו, בין המצרים, עלינו לצאת מהמצר הדחוק שבנו, ולנסות לראות באור חיובי את זולתנו.
0 תגובות