בעבר, המסלול היה ברור וחד-סטרי: חיידר, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה. מי שלא הסתדר? נחשב לכישלון. היועץ השכונתי היה מנסה להעביר אותו למסגרת אחרת, ושם – ברוב המקרים – הוא היה נכשל שוב. אבל מתברר שהיום, המציאות השתנתה לחלוטין.
בראיון מיוחד באולפן, חושפים עידן גרסון, מנכ"ל מרכז 'נתיבים', והרב אהרן אוברמייסטר, הרב המלווה של הפרויקט, את המהפכה השקטה שמתחוללת בעולם החינוך והתעסוקה לצעירים חרדים. לא מדובר בטיפול בנערים שנשרו לרחוב, אלא דווקא באלו שיושבים בבית או בישיבה, ופשוט לא מוצאים את מקומם.
"אנחנו מגיבים, לא יוזמים" "הורים נמצאים בבלבול", מסביר הרב אהרן אוברמייסטר את שורש הבעיה. "הנער נמצא בצומת דרכים, וההורים לעיתים כואבים ולא יודעים מה לעשות. יש פער עצום בין המצב האמיתי של הנער לבין מה שההורים מבינים. ההורים חושבים שהוא 'במסגרת', אבל הראש והלב שלו כבר במקום אחר".
לדבריו, הציבור החרדי נוטה להיות "ריאקטיבי" – מגיב רק כשיש פיצוץ. "אנחנו מחכים שהנער יתפרק לגמרי, ורק אז מנסים להחזיר אותו למסגרת שהייתה מתאימה לו לפני שנה. החוכמה היא ליזום את התהליך כשהוא עוד 'בסדר', לפני הנפילה הגדולה".
אשליית "תיבת נח"
אחת הנקודות הכואבות שעלו בשיחה היא אשליית המוגנות. הורים רבים חוששים להוציא את הילד ממסגרת ישיבתית קלאסית למסגרת מקצועית או תיכונית, מחשש לירידה רוחנית.
"יש מושג שנקרא 'תיבת נח'", אומר הרב אהרן אוברמייסטר. "בחוץ יש מבול, ואתה בתיבה מוגן. אבל האם בחור שיושב בישיבה והוא לא באמת שם, האם הוא מוגן? פגשתי בחורים שלובשים חולצה לבנה ונוסעים לישיבה כל בוקר, אבל בפועל הם קמים ב-4 אחר הצהריים. הפורמליות החיצונית לא מחייבת את המצב הפנימי. זה תהליך סמוי ומסוכן".
משל המצות המכונה
הרב אהרן אוברמייסטר מצטט את המשל המפורסם של הרב דן טיומקין על "פס הייצור של המצות": "החינוך החרדי לפעמים עובד כמו מסוע. הבצק נכנס, ואם יוצאת מצה שבורה או מקופלת – המשגיחים זורקים אותה החוצה. התפקיד שלנו הוא לא לזרוק. התפקיד הוא לזהות שכל ילד הוא 'מצה שמורה' בפני עצמו, ולתת לו את המענה הייחודי לו".
אז מה הפתרון? עידן גרסון, שמגיע מעולמות תעסוקת החרדים, זיהה את הצורך לטפל בצעירים (מגיל 16 ומעלה) עוד לפני שהם מגיעים לגיל 23-24 חסרי מעש. "אנחנו בודקים שלושה רבדים", מסביר גרסון את שיטת 'נתיבים':
- מאפיינים אישיים ורוחניים: מי הבחור, מה העולם הפנימי שלו.
- מאפיינים מנטליים: מה רמת המוטיבציה, מה התמיכה מהבית.
- יכולות טכניות: התאמה מעשית למסלולים הקיימים.
מרכז ההכוון "נתיבים" הוקם מתוך היכרות עמוקה עם השטח והבנה שהמסע של בחור מהמגזר אינו דומה לשום דבר אחר.
הייחודיות ב"נתיבים" היא המעטפת המקצועית: שילוב נדיר בין אנשי חינוך מנוסים ורבנים ותיקים, לבין יועצים ומאבחנים מקצועיים. המטרה אינה רק למצוא מקום, אלא להתאים ולדייק את הנתיב הנכון בהתאמה מושלמת.
הגישה של "נתיבים" מבוססת על עיקרון מוביל אחד: הדיוק שעושה את ההצלחה.
במקום ניסיונות שעלולים להסתיים במפח נפש, התהליך ב"נתיבים" הוא ברור ובטוח:
שלב ההיכרות והאבחון: פגישת עומק הממפה את הכישורים, רמת הלימוד, השאיפות והמצב הרגשי-חברתי של הבחור.
שלב הסינון: הצוות, שמכיר את המוסדות מבפנים, מסנן מתוך המבחר הגדול את האפשרויות הרלוונטיות ביותר.
שלב השיבוץ: בחירת המסגרת המדויקת וסיוע בקבלה אליה.
רשת ביטחון: הליווי לא נגמר ביום הראשון ללימודים. הצוות ממשיך ללוות את הנער גם לאחר הכניסה למסגרת, כדי לוודא שההשתלבות קורית ושהבחור נמצא בנתיב הנכון.
אל תתלבטו לבד – האחריות גדולה מדי
אם אתם הורים לבחורים בגילאי 16-21, אתם לא צריכים להתמודד עם ההחלטה הכבדה הזו לבד. טעות בשיקול הדעת בשלב הזה עלולה להיות קריטית, אבל בדיוק לשם כך אנחנו כאן.
כדי להבטיח שהצעד הבא יהיה המדויק והנכון ביותר, הדרך מתחילה בפגישת היכרות אישית. הצוות המקצועי שלנו ממתין לכם כדי להפוך את סימני השאלה לדרך סלולה ובטוחה.
קבעו פגישה עוד היום לתיאום אבחון, ובואו נצא לדרך משותפת להצלחה.
לקבלת ייעוץ מארגון נתיבים - כנסו >>
"היום יש עשרות תיכונים חרדים, ישיבות תיכוניות ומסלולי הכשרה שנותנים מענה מגוון. זה כבר לא 'שחור או לבן'. המטרה שלנו היא לא רק להפנות, אלא ללוות אותו יד ביד, ולוודא שהוא פורח במקום החדש".
השורה התחתונה להורים "אם הילד חוזר הביתה ואומר 'לא כיף לי', זה הזמן לבדוק", מסכם גרסון. "אל תחכו למשבר. מרכז נתיבים נמצא כאן כדי לאבחן, לכוון וללוות - גם את הנער וגם את ההורים".
0 תגובות