במסגרת מדור השו"ת הפופולרי בעלון 'אחוותא' מבית 'אחוות תורה', משיב הגר"א בוטבול לשאלות אקטואליות הנוגעות לחיי המעשה.
ברכה על ראיית הכנרת
השאלה: איזו ברכה מברכים על ראיית הכנרת: "עושה מעשה בראשית" או "ברוך שעשה את הים הגדול"? וכן, יש לברך רק כאשר רואים את הכינרת מקרוב, או כבר כאשר מגיעים לטבריה ורואים אותה מלמעלה?
התשובה: מרן השולחן ערוך פסק (אורח חיים סימן רכ"ח): "על ימים ונהרות ... אומר: "עושה מעשה בראשית"; ועל הים הגדול ... אומר: "שעשה את הים הגדול". לפי זה, על הכנרת מברכים "עושה מעשה בראשית". בפשטות נראה שגם אם רואים רק חלק מהכנרת ניתן לברך. כך פסקו כמה מפוסקי דורנו, וכן כתב מו"ח בספרו חזון עובדיה ברכות (עמ' תס"ז). עם זאת, הברכה נאמרת רק אם לא ראה את הכנרת במשך שלושים יום.
לעומת זאת, על הים התיכון מברכים לדעת מרן השולחן ערוך "שעשה את הים הגדול". אולם מדברי המשנה ברורה נראה שיש מקום לברך גם "עושה מעשה בראשית", על פי שיטת המגן אברהם. ואכן מצינו מפוסקי אשכנז שנקטו כדעת מרן לברך "שעשה את הים הגדול". לכן למעשה: בני עדות המזרח מברכים על הים התיכון (כאשר לא ראוהו שלושים יום) "שעשה את הים הגדול", ואילו בני אשכנז נוהגים בזה כפי הוראת רבותיהם.
קידוש וסעודה לאנשים שרגישים לגלוטן (צליאק)
השאלה: אדם שרגיש לגלוטן, האם יכול לצאת ידי חובת קידוש בפירות וירקות, או שצריך לחכות לסעודה שבה יש לו לחם שעשוי מקמח ללא גלוטן.
התשובה: חולה צליאק שאסור לו לאכול לחם רגיל אינו יוצא ידי חובת סעודת שבת אלא באכילת פת. אם עושה קידוש ורוצה לאכול פירות וירקות, יקפיד לשתות רביעית יין, ובכך יקיים דין קידוש במקום סעודה ויהיה מותר לו לאכול פירות וירקות.
עם זאת, עדיין לא יצא ידי חובת סעודת שבת, שבה יש לאכול לפחות כזית פת ולכתחילה כביצה. כיום קיימים קמחים מיוחדים המיועדים לרגישים לגלוטן, המשלבים קמח חיטה נטול גלוטן עם קמחי קטניות כגון אורז או חומוס, ומהם ניתן להכין לחם הדומה ללחם רגיל, שברכתו המוציא וברכתו האחרונה ברכת המזון. כמו כן ניתן להכין לחם מקמח שיבולת שועל, המותר לאכילה לחולי צליאק כאשר אינו מכיל גלוטן.
התשובות התפרסמו בעלון אחוותא מבית 'אחוות תורה' ומובא כאן באדיבותם.
להצטרפות לקבוצת עדכוני אחוות תורה ולקבלת עלון אחוותא לפני כולם - כנסו >>
0 תגובות