הרבה דמעות סוררות זלגו בתחילת השבוע בבתים רבים ברחבי הארץ, הורים נרגשים נפרדו מבנם שעזב את הבית וגלה למקום תורה, והשנה - לששה חודשים רצופים של עמל תורה ועבודת השם.
בידו האחת אחז הוא במזוודה גדולה עמוסה לעייפה בחפצים אישיים ותפנוקים בניחוח של אמא, ובידו השנייה אחז הוא בהתרגשות את הגמרא המתוקה, אותה הוא מתעתד "לחרוש" במשך הזמן הקרוב.
לרגל תחילת הזמן, ולכבוד עמלי התורה, יצאנו לבדוק את סדרי הלימוד המשתנים בין הישיבות - מי קבע איזה מסכתות ילמדו בעולם הישיבות הליטאי ולפי איזה סדר?
המסכתות הנלמדות
בדרך כלל מחזור לימוד בישיבה אורך 6 שנים, כשמדי חצי שנה עוסקים במסכת אחת. המסכתות הנלמדות בדרך כלל הן: יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, פסחים ושבת.
כך למשל, בזמן הזה לומדים מסכת כתובות ב: פוניבז', אורחות תורה וסניפיה, בעטרת שלמה ובבית מדרש עליון. בקפלן וכתר תורה לומדים בבא מציעא.
סדר קדשים
ישיבות בריסק חריגות בכך שלומדים בהן את סדר קדשים. בנוגע למסכת חולין ישנם חילוקים בין הישיבות. על פי השמועה, במחזור פוניבז' למדו גם מסכת חולין, עד שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל ביטל זאת. וסיפר ראש הישיבה הגרב''ד פוברסקי כי לא למדו בישיבה חולין בסדר א' או ב', אלא בתחילה למדו בסדר א' וב' את המסכתות הישיבות הרגילות ובערב - בסדר ג' - למדו את הש''ס על הסדר.
שנה אחת אירע שכשהגיעו לחולין היו כמה בחורים שהחליטו ללמוד זאת הלכה למעשה, ולמדו הלכות שחיטה, אז הזדעק הרב וביטל הלימוד באומרו "וכי שוחטים אני רוצה לגדל כאן ?".
מחזור הלימוד
באופן כללי בישיבות הליטאיות יש שני סוגי מחזורי לימודים: המחזור של ישיבת פוניבז' ובנותיה הכולל את המסכתות המנויות - מלבד שבת ושבועות (את מסכת נדרים לומדים פעמיים מדי שש שנים), המחזור של ישיבת חברון ובנותיה הכולל את המסכתות המנויות - מלבד מסכת פסחים. עם זאת, ישיבות רבות קבעו סדר לעצמן.
המחזור בפוניבז' ובנותיה:
(יש 2 מסלולים משתנים, עוקבים אחד אחרי השני, וההבדל ביניהם הוא אם מסכת ב"ק נלמדת בקיץ או בחורף).
- חורף - ב"מ, קיץ - פסחים, אלול - פסחים תמיד נשחט.
- חורף - ב"ב, קיץ - ב"ב יש נוחלין, אלול - מכות.
- חורף - כתובות, קיץ - נדרים, אלול - נדרים נערה המאורסה.
- חורף - יבמות, קיץ - קידושין, אלול - קידושין האיש מקדש.
- חורף - גיטין, קיץ - סנהדרין, אלול - סנהדרין בן סורר.
- חורף - ב"ק, [כאן מתחיל מסלול ב'] קיץ - פסחים, אלול - פסחים תמיד נשחט.
- חורף - ב"מ, קיץ - נדרים, אלול - נדרים נערה המאורסה.
- חורף - ב"ב, קיץ - ב"ב יש נוחלין, אלול - מכות.
- חורף - כתובות, קיץ - קידושין, אלול - קידושין האיש מקדש.
- חורף - יבמות, קיץ - סנהדרין, אלול - סנהדרין בן סורר.
חורף - גיטין, קיץ - ב"ק, אלול ב"ק מרובה.
במחזור פוניבז' לא מחליפים מסכת בין זמן קיץ לאלול, אלא רק בין החורף לקיץ, וזאת על פי הוראת מרן הרב מפוניבז' זצ"ל, משום שחודש אב אינו יומי דפגרא אלא רק זמן שנועד לנוח, ורק ניסן ותשרי הם החודשים שמזמן תופסי התורה בבבל כבר היו יומי דפגרא.
וזאת מלבד שנה בה לומדים מסכת בבא בתרא גם בחורף וגם בקיץ, ועל כן מחליפים מסכת בחודש אלול ובו ילמדו מסכת מכות.
המחזור בחברון ובנותיה:
- ב"ב גיטין.
- יבמות סוכה.
- שבת קידושין.
- ב"ק שנה שלימה.
- ב"מ סנהדרין.
- כתובות נדרים.
מי קבע את סדר הלימוד?
ב"אם הישיבות" - וולוז'ין שהיוותה מקור לתבנית ישיבות ליטא – למדו דף אחר דף בכל מסכתות הש"ס החל מברכות וכלה בנדה, כאשר בכל יום נמסר שיעור על אותו הדף הנלמד, ובימי שישי היו לומדים את הרא"ש על כל ימי השבוע. בצורה שכזו, המחזור היה נמשך כשתים עשרה שנים.
ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל סיפר כי רבי שמעון שקופ זצ"ל היה המשפיע העיקרי על עולם הישיבות שהעיקר יהיה הלימוד בנשים ונזיקין שכן הלימוד בסוגיות אלו מחדד את השכל ומורה על דרכי הלימוד הנכונים.
בעקבות כך, אף ישיבות ותיקות כדוגמת מיר שינו מסדר לימודם והחלו לעסוק בלימוד סוגיות על סדר נשים נזיקין, דבר שלא נהגו בו מתחילה. עד שרוב עולם הישיבות קבע את לימודו בסדרים אלו.
חשיבות סדר נשים-נזיקין
מרנא רבי ישראל סלנטר זצוק"ל כותב "כי היסוד הראשון ללימוד התורה, הוא כשרון יכולת הלימוד בדרכי הסברא נכונה, ומקצועות אלו אשר הרוצה להחכים יעסוק בהם כמבואר בסוף מסכת ב"ב הם מסוגלים ביותר לכשרון זה, ולכן המה הם הנצרכים ביותר ללימוד התורה".
עוד סיפר הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, כי כשהחפץ חיים בשעתו פנה להגר"ש שקופ זצוק"ל – בשבתו על כס ראשות הישיבה בטעלז, וביקשו שייסד סדר לימוד ב'קדשים'. הגרש"ש נענה כי לדעתו הדבר יכול להביא לידי כך שיזנחו את המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבה – בסדרי נשים ונזיקין.
אך החפץ חיים השיב במכתב לגרש"ש, כי אין מגמתו לשנות את הסדר שהנחיל הגרש"ש בעולם הישיבות, לקבוע לעיקר בחיי הבחור את סדרי נשים ונזיקין, "כי אין כוונתי על כל הבאים ללמוד בישיבות, כי רובם ככולם צעירים שצריכים לחדד שכלם ולהבין דרכי הלימוד בש"ס".
באחד מדברותיו בכולל פוניבז' אמר ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל: "הרי אם לא יחדד את השכל ע"י הלימוד של מסכתות מסדרי נשים ונזיקין וילמד מסכת שבת, הלא בקל יכול להיכשל בדברים חמורים ביותר, שבשבת אפשר לומר סברות דקות כאלו שיכול בקלות להגיע בהם מחיוב מיתה עד להיתר גמור, ורק עי"ז שיחדד את השכל יוכל לימים להגיע לסברות הנכונות ולא יכשל ח"ו באיסורי שבת החמורים, וחידוד השכל לצורך הבנת עומק התורה הוא רק ע"י לימוד נשים ונזיקין".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
עוד מסופר על ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, שנשאל האם נכון להתחיל להכניס אף את סדר מועד לסדרי הלימוד הישיבתיים. וענה: "מה שהתחילו להכניס בישיבות לימוד סדר מועד אין נכון הדבר משני טעמים: א. מג"ש צריך למסור שיעורים רק בעניינים שהוא בעצמו שמע אבל להתחיל מחדש דברים שלא קיבל זה לא. ב. ראוי לידע שעיקר השטייגען של בחורים צעירים זה מהתוס' הקשים והארוכים וזה יש רק ובעיקר בנשים נזיקין לעומת פסחים שעיקר הלימוד בהר"ן". עם זאת הוסיף וסייג "אמנם מסכת סוכה שאני, ששם יש תוס' מתאימים וכן גם נשמע מפי הרב מפוניבז' – דמסכת סוכה שאני".