הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד, ראש ישיבת ברנוביץ' ובעל ה'קובץ שיעורים' ועוד, נודע במאמריו המיוחדים המביעים ברמה את דעת התורה הצרופה, על ענייני השעה. דבריו - שנכתבו, בעיקר, בזמן שבין שתי מלחמות העולם, אקטואליים לימינו כפי שהיו אקטואליים לימיו.
הנה קטע ממאמר 'מצבנו כיום באור התורה', (נדפס בקובץ מאמרי עקבתא דמשיחא, עמ' נד). העוסק בשאלה מה הדרך שבה צריכה לנהוג 'אגודת היראים', (כלומר, אגודת ישראל), ומה יהיו המטרות שלה.
רבי אלחנן כותב שסיסמת 'אגודת היראים צריכה להיות 'לא נהיה ככל המפלגות'. "ועל מה יעמוד ההבדל היסודי מול כל המפלגות? כל המפלגות הן מפלגות, ואנו לא נהיה מפלגה. לכל מפלגה יש האינטרסים המפלגתיים, שבהתאם להם מוכרחה היא לנהל פוליטיקה מפלגתית שתגן על האינטרסים המפלגתיים שלה. אבל מנקודת הראות של תורה - פוליטיקה מפלגתית היא עבודה זרה! ומנקודת ראות כללית - היא מביאה חורבן לעולם!"
מועצת העיר - "עשרים אנשים שנלחמים זה בזה"
ובכדי להסביר את דבריו, על החורבן הגדול של האינטרסים המפלגתיים, מביא רבי אלחנן דוגמא, שרלוונטית מאוד לימים אלו ממש - לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.
"ניקח דוגמא, לאו דווקא עניין יהודי. צריכים לבחור עירייה. מהו התפקיד של הנבחרים? שהם ידאגו לספק את כל צרכי העיר לפי האפשרויות המצויות. צריכים לבחור אנשים אשר יעסקו בצרכי העיר ויבינו כיצד לבצע זאת. כאשר אין מפלגות, יש לכל הנבחרים מטרה אחת: לדאוג לטובת העיר. אבל בשעה שיש מפלגות, מתכנסים נציגים של עשרים מפלגות וכל אחד רק חושב על האינטרסים של המפלגה שלו, ומכיוון שהאינטרסים של המפלגות השונות מנוגדים זה לזה, מוכרחה כל מפלגה לנהל מאבק נגד המפלגות המנוגדות. יושבים איפה במועצת העיריה עשרים אנשים שנלחמים האחד בשני, ועל צרכי העיר אין אף אחד מהם חושב."
רבי אלחנן ככל הנראה לא העלה כלל על דעתו, את המאבקים והמלחמות, שמתחוללות עוד לפני ש"העשרים נציגים" יושבים במועצה...
דיל בדרך לרבנות? "זה נגד התורה"
רבי אלחנן מביא תרחיש נוסף, שבו האינטרסים המפלגתיים הם ממש עבודה זרה. הפעם מנושא מסעיר ו"לוהט" עוד יותר, הרבנות.
"ניקח גם דוגמא מן החיים היהודיים. צריכים לבחור רב לעיר, וישנם שני מועמדים. כשאין מפלגות, יודעים כולם שצריכים לבחור לתפקיד את מי שיש לו הכישורים המעולים ביותר הנחוצים לתפקיד הרבנות. אבל בשעה שיש מפלגות, תתמוך כל מפלגה במועמד השייך לחוג חבריה, והיא לא תתחשב במי שמוכשר יותר לרבנות על פי דין תורה." ומה דינו של 'דיל' שכזה? "זהו נגד התורה!"
ולכן קובע רבי אלחנן: "לאגודת היראים לא צריך להיות שום אינטרסים מפלגתיים, אלא רק אינטרסים של תורה." ורבי אלחנן חשב על כל החבר'ה הלמדנים, שבתנועות ידיים נמרצות יסבירו: "אמנם אינטרסים של תורה, אבל גם האינטרסים המפלגתיים שלנו הם אינטרסים של תורה". ובמשפט חד וקשה הוא פוסק: "לא זו הדרך! גם 'בשיתוף' הוא עבודה זרה". לתשומת לב החבר'ה במקווה, ובחדרי הקפה.
הבחירות ל'מועצת'? בלי קשר להשתייכות ל'אגודה'
רבי אלחנן מתווה את דרך האגודה: "אגודת היראים צריכה להתעסק בכל המעשים הטובים, בלי לרצות להטביע על כל מעשה את חותם האגודה. המטרה היחידה צריכה להיות, כי המעשים הטובים ייעשו. החותם לא מעלה ולא מוריד. ואולי הוא מוריד".
ולסיום, מביא רבי אלחנן הנחייה מעשית, שאיך לומר, לא תעלה על קצה דעת של שוחרי השלום והאחדות היותר גדולים. "צריך לבחור מועצת גדולי התורה. אבל עליהם להיות רק גדולי תורה, בלי להתחשב אם הם משתייכים לאגודה או לא. יש גדול שאיננו משתייך לאגודה, מכיוון שהוא לא יודע מעלות האגודה, או גם מפני שהוא יודע את חסרונותיה. אבל יש בו דעת תורה בשיעור גדול, (כן, גם מי שלא באגודה, ולא הכיר במעלותיה, יש לו דעת תורה ב'שיעור גדול'!), ועל כן צריכים לבחור אותו למועצת גדולי התורה".