הכירו: האברך שמביא בכירי הייטק למחסנים בבני ברק

אם אתם חרדים הנאבקים בקשיים היומיומיים במהלך הקמת חברת הסטארטאפ שלכם, כדאי שתכירו את משה פרידמן, אברך בני ברקי מכולל חזון איש ששם לו למטרה לסייע בכל מאודו לגאוני ההייטק של המחר. זה כולל מפגשים וסדנאות עם בכירי המשקיעים בישראל, הרצאות מהאנשים ששמו את ישראל עם מפת ההייטק העולמית וסידור עבודה למתקשים. נעים להכיר (דיגיטל)

חיים אבני | כיכר השבת |
משה פרידמן - מייסד קמא-טק (באדיבות המצלם)

שעת ערב מאוחרת, רחוב כינרת בבני ברק, לא הרחק ממגדלי ב.ס.ר בפאתי העיר ובמרחק קצר מלב עיר התורה והחסידות, בקומה השנייה בבניין מיושן התקבצה לה קבוצה מצומצמת של הייטקיסטים חרדים, שנראים כאילו באו היישר מה"סדר" בכולל. הם יושבים במעגל קטן סביב ירון קרני, מגדולי המשקיעים בסטארטאפים הישראליים, ומנסים לשכנע אותו למה דווקא הרעיון שלהם הוא ה'וויז' הבא.

לא כולם מציגים רעיונות שישנו את העולם. אך ייתכן וגם כאן תוכלו למצוא את הדבר הגדול הבא, האפליקציה שתשנה את העולם בתחומה. ממש כמו בכנס משקיעים בעולם הגדול. לאחר מכן, מתקבצים להם אנשים נוספים מתחום ההייטק וחברות ההזנק, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים (בהפרדה כמובן), שהמכנה המשותף שלהם הוא היותם יזמים חרדים ששואפים לשנות את העולם באמצעות הרעיון שלהם.

הם הגיעו כדי לשמוע את הרצאתו של מריוס נכט, הישראלי שיחד עם גיל שוויד ושלמה קרמר שינה את עולם אבטחת המידע. נכט זיהה (יחד עם שותפיו) את מהפיכת האינטרנט ואת בעיות האבטחה שייווצרו ויהפכו למטרד הגדול של המאה, והקים את אימפריית אבטחת המידע צ'ק פוינט שנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של 16 מיליארד דולר. בחדר הטחוב הזה יעמוד ההייטקיסט הישראלי ויספר למשתתפים איך הקימו הוא וחבריו את החברה בעשר אצבעות, פשוטו כמשמעו, וכמה נקודות שבר חוו בתחילת הדרך - הרבה לפני שהפכו למה שהם.

המשקיע גיא גמזו בהרצאה בבני ברק במסגרת כנס קמא-טק (צילום: חיים אבני)

למי שאינו יודע, חברת צ'ק פוינט הישראלית היא ללא ספק אחת מאושיות אבטחת המידע בעולם. היא החברה שהשכילה להבין כי בעידן האינטרנט כל חברה תזדקק לחומת אש מפני האינטרנט, והיא הראשונה שבנתה פתרון מתקדם ופשוט, שהפך את חיי הגופים הגדולים בעולם לשקטים יותר.

מכולל חזון איש למשרדי הפאר של גוגל ומיקרוסופט

מי שמביא את אושיות ההייטק הישראליות לבני ברק הוא אברך בכולל חזון איש ומקים ארגון קמא-טק משה פרידמן. הוא גדל בישיבת חברון גבעת מרדכי בירושלים והמשיך את דרכו לאחר נישואיו בכולל חזון איש המפורסם בבני ברק. פרידמן מסייע כעת לעשרות סטארטאפיסטים חרדים למצוא את דרכם בתחילת הדרך, כמו גם לדאוג להם למשקיעים על ידי כנסים ופגישות אישיות עם בכירי המשקיעים בישראל.

ארגון קמא-טק הוקם על ידי פרידמן לאחר שהקים סטארטאפ בעצמו והתנסה בתחום. הסטארטאפ האישי הראשון שלו לא התרומם, אך הוביל אותו ליצור מהפכה של ממש ביחס של קהילת המשקיעים כמו גם קהילת הסטארטאפסטים לאנשי ההייטק החרדים. פרידמן השכיל ללמוד מהטעויות שכל סטארטאפיסט עושה ומעביר מניסיונו לדור הבא.

בשיחה עם "כיכר השבת" מספר פרידמן על התלאות שעבר בתור יזם חרדי שניסה לתפוס מילה עם המשקיעים, ועל הבוז שספג מיזמים אחרים. "אנשים אמרו לי שאם אתה חרדי אתה לא יכול להיות יזם, כי לחרדי יש את המחויבויות הקודמות שלו - החל ממחויבות הלכתית, תפילה, שבתות ומועדים, וכלה במשפחה. הסבירו לי שיזם סטארטאפ אמתי חייב להיות חף מכל מחויבויות ומסוגל להשקיע את עצמו באופן טוטאלי במיזם שלו ושאנחנו נידונו מראש לכישלון", אומר פרידמן.

מריוס נכט עם משה פרידמן ואברמי וינגוט (באדיבות המצלם)

אלא, שהוא החליט להוכיח לכולם שטעו והקים את קמא-טק, במסגרתו הוא מארגן כנסים ומפגשים עם משקיעים. בהמשך הדרך הצטרף לפרידמן אברימי וינגוט, אברך צעיר חסיד גור שהיה בעבר עורך בכיר במערכת עוז והדר וכיום בעל עסק מצליח בתחום הפרסום שמסייע לו. השניים עושים הכל בהתנדבות מלאה וללא כוונת רווח.

"אף אחד לא מלקק דבש בתחילת הדרך, כולם יכולים להצליח"

דרך ארוכה עשה פרידמן עד שהצליח להביא את בכירי ההייטק הישראליים לבני ברק. זה התחיל כאשר בממשל האמריקני ראו בו מנהיג עתידי והחליטו לשלוח אותו לתכנית מנהיגות מקיפה בארצות הברית במסגרת תכנית ותיקה של משרד החוץ האמריקני בה השתתפו בעבר מרגרט טאצ'ר, טוני בלייר, ניקולא סרקוזי ורבים אחרים.

במסגרת התכנית, נפגש פרידמן עם בכירי הממשל בוושינגטון ובכירי ההייטק העולמי בסיורים מקיפים בעמק הסיליקון בחוף המערבי של ארצות הברית - שם נולדו חברות ההייטק הגדולות בעולם. פרידמן למד מהם מכלי ראשון על יזמות, חדשנות והדרך להקמת חברות מצליחות.

אולי הם צודקים, אולי יזם חייב להיות חף ממחויבויות?

"ברור שיזם בתחילת דרכו טרוד מאוד בענייני החברה החדשה שהוא מקים, אך לומר שלאדם חרדי נשוי אין סיכוי להצליח זו טעות. אף אחד לא מלקק דבש בתחילת הדרך, ונכון שקשה יותר כאשר יש מחויבויות שונות ופיות להאכיל. אך יזם נמדד בגודל האתגרים עליהם הוא מדלג, ומי שיתמודד עם כל האתגרים יוכיח שהוא באמת יזם. לכל אחד יש סיכוי. אני חושב גם שלחרדים יש יתרונות שאין לאחרים, הם מאד יצירתיים, חריפים ובעלי יכולות חשיבה גבוהות ומפותחות ביותר. כמובן מה שאין צורך לציין - הם אנשים מאד ישרים והגונים".

"ישי פרנקל, מנהל מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים (למעלה מ–1000 עובדים) - שהוא אדם משכמו ומעלה, אדם דתי שעוזר לנו מאד בכל הפעילות (בנו של פרופ' אביעזרי פרנקל מייסד פרויקט השו"ת) - אמר לי פעם שלדעתו החברה החרדית היא החברה האוריינית ביותר בעולם, אין עוד שום חברה אחרת בעולם בה יש כל כך הרבה אנשים מלומדים ובעלי מיומנויות חשיבה מפותחות".

סיוע מענקית הטכנולוגיה ומהמשקיעים הגדולים

ואיך מקבלים אתכם בעולם ההייטק?

"בתחילת הדרך זה לא היה קל, נתקלתי בהרבה תגובות קשות ולא נעימות, אך אז יצא לי בס"ד לפגוש את ד"ר יוסי ורדי (מבכירי תעשיית ההייטק הישראלית, ומגדולי היזמים והמשקיעים בישראל) שהחליט לסייע לי, הוא הפגיש אותי עם גב' זיקה אב-צוק (מנהלת בכירה לפיתוח עסקי של ענקית התקשורת העולמית סיסקו), שהובילה בעבר מיזמים כלכליים וחברתיים גדולים מטעם סיסקו במקומות שונים ברחבי העולם, וביניהם "מענטק" שרשמה הצלחה גדולה בשילוב ערבים ישראלים בתעשיית ההייטק, והיא החליטה להירתם לפרויקט. אלמלי שאנשים בכירים כמו ורדי ואב-צוק היו נרתמים לסייע לפרויקט לא היינו יכולים להצליח, רק בזכות אנשים אלו שמגיעים מלב ליבו של עולם ההייטק ובאו מתוך פתיחות מחשבתית ורצון כנה לעזור ולסייע היה אפשר לצאת לדרך".

"ורדי יחד עם אב-צוק הובילו אותנו למפגשים עם בכירי ההייטק הישראלי, מנכ"לים של חברות ענק, ובכירי המשקיעים והיזמים ביניהם חמי פרס, בנו של הנשיא לשעבר שמעון פרס, ואושיית הייטק בפני עצמו שהקים ומנהל את קרן ההון סיכון פיטנגו המנהלת הון של 1.3 מיליארד דולר והיא הקרן הגדולה ביותר בישראל, גם הוא נרתם לעניין ומסייע רבות למיזם. בהמשך התחברנו לבכירים רבים בתעשייה ויחד אנו יכולים כיום לומר שהפכנו את עולם ההייטק לידידותי יותר לחרדים".

המשקיע יזהר שי בהרצאה בפני יזמים חרדים (צילום: חיים אבני)

"אנשי העסקים אוהבים לעבוד אתנו, הם אוהבים את העובדה שאנו פותחים להם צוהר לעולם שהיה מסתורי ומעניין, והם חושבים שה"וויז" הבא יכול בהחלט לבוא מיזם חרדי. הם גם אוהבים את הראש "המשופשף" החרדי, הראש שהתרגל לפתור סוגיות סבוכות בגמרא. יש סקרנות רבה בעולם החילוני להכיר את העולם החרדי, ולא פעם אנחנו שומעים מאנשי עסקים בכירים המספרים לנו שמעולם לא ביקרו בבני ברק, ומעולם לא פגשו חרדי באופן אישי, על הרצון שלהם להכיר וללמוד יותר על העולם החרדי".

מה קורה כאשר מגיע יזם חרדי עם רעיון גרוע?

"זה קורה לנו לעתים, חלקם חושבים שהרעיון שלהם מוצלח ורק המחסום החרדי הוא העומד בפניהם, אך המצב דומה למצב בשוק הכללי; גם שם ישנם יזמים עם רעיונות גרועים והם כמובן נכשלים. אנחנו לא נשלח יזם עם רעיון גרוע לפגישות עם אנשי עסקים רציניים, הם סומכים עלינו שאנחנו נביא להם את הרעיון הגדול הבא".

"בדרך כלל אני מבקש מיזמים לבדוק מי המתחרים, ולומר לי במה הם עדיפים על פני המתחרים, זו דרך טובה להבין אם הרעיון טוב או לא. אם אין מתחרים אז כנראה שהתחום שאתה עוסק בו הוא תחום לא מעניין ולכן אף אחד לא נוגע בו, אם זה תחום טוב בוודאי שיש מתחרים, ואז אתה צריך לנתח במה אתה עדיף עליהם, זו דרך מצויינת לבחון את האיכות של הרעיון".

"בנוסף, אני מבקש מיזמים לנתח איזו בעיה הם באים לפתור, כל מיזם חדשני הוא דרך חדשה לפתור בעיה כל שהיא או לתת מענה לצורך, היזם חייב לחדד לעצמו מהו הצורך ומהי הבעיה שהוא בא לפתור, אם זו טכנולוגיה חדשנית אבל כזאת שלא פותרת שום בעיה ולא עונה על שום צורך אז אין פה בסיס לסטארטאפ רציני".

"נקודה חשובה נוספת, זה הצורך לתת מענה לבעיה גדולה ורחבה, ככל שהנושא שהסטארטאפ בא לחדש נמצא בתחום גדול יותר ורחב יותר, כך יש יותר סיכויים שיצמח מזה משהו רציני. מי שפונה לשוק צר ונישתי, בדרך כלל לא צומחים מזה דברים גדולים".

"רוב הסטארטאפים נכשלים, אך רוב היזמים מצליחים"

יש סטטיסטיקה שרוב הסטארטאפים נכשלים, אולי לא נכון לעודד אנשים לכך?

"נכון, רוב הסטארטאפים נכשלים, האמת שלמעלה מ90% נכשלים, אולם יש סטטיסטיקה אחרת שהיא יותר חשובה, פעם שוחחתי על כך עם יורם טיץ, שותף מנהל של פירמת רואי החשבון הגדולה בישראל ארנסט-אנד-יאנג, והוא אמר לי שלפי מחקרים שארנסט-אנד-יאנג ביצעה על אלפי יזמים ברחבי העולם הם הגיעו למסקנה שאמנם רוב הסטארטאפים נכשלים אבל רוב היזמים מצליחים, כלומר היזם עצמו בסופו של דבר מצליח גם אם הסטארטאפ הראשון שלו נכשל, ואולי גם השני והשלישי, אבל בשלב כלשהו היזם מצליח".

אז מה אתם בעצם עושים, ולמה?

"אנחנו פועלים למצב בו ליזם חרדי יהיה לכל הפחות את האופק שיש ליזם מהציבור הכללי, עד אז אנחנו פועלים עם אפליה מתקנת להחדיר את מי שמעוניין בכך לעולם ההייטק".

"אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא לימוד תורה, ואשרי מי שזוכה ללמוד תורה ולעסוק בתורה, אני לא מעודד אברכים לצאת לעבודה. אני עצמי אברך כולל ויושב ולומד תורה הרבה שעות כל יום, אך אני סבור כי מי שכבר יוצא לעבוד, לכל הפחות זכותו לקבל את התנאים של מקבילו בעולם הכללי, אין שום סיבה שיופלה לרעה, לא במשכורות ולא באיכות העבודה ובתנאים. בוודאי שצריך לפתוח לו את הדלתות ולתת לו את הכלים ואת האפשרות להתפרנס ברווח".

"בעזרתם של יוסי ורדי וזיקה אב-צוק יצרנו קואליציה של עשרות חברות, משקיעים וקרנות הון סיכון, ואנו שמחים לעזור לכל חרדי באשר הוא. אנחנו מארגנים כנסים ליזמים, בהם אנו מביאים את בכירי ההייטק שמספרים עם תחילת הדרך, ומייעצים לסטארטאפיסטים כיצד לעבור את המשברים שבהכרח יחוו בתחילת הדרך".

"אנחנו מחברים ליזמים חרדים אנשים בכירים ומנוסים מעולם ההייטק שמלווים אותם בהתנדבות ועוזרים להם ומייעצים להם כיצד לפתח ולקדם את המיזמים שלהם. כך הבאנו לבני ברק אנשים כמו דב מורן, ממציא הדיסק און קי שעשה אקזיט של מיליארד וחצי דולר. אבישי אברהמי, המייסד והמנכ"ל של WIX שעשה אקזיט של מיליארד דולר, פרופ' אמנון שעשוע, המייסד והיו"ר של מובילאיי הנסחרת בנאסד"ק בעשרה מליארדי דולרים. מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט ועוד".

"אנו גם מביאים משקיעים גדולים כמו יזהר שי, שותף מנהל הון סיכון קיינן פרטנרס. גיא גמזו, אחד המשקיעים האנג'לים (משקיע פרטי ח. א.) הידועים והפעילים בישראל. ירון קרני, משקיע ידוע ושותף מנהל קרן הון סיכון מבריק ונצ'רס. גיא קטוביץ', מנהל מאיץ הסטארטאפים של עמותת בוגרי 8200 ועוד רבים מבכירי ההייטק, משקיעים, מנכ"לים, יזמים מצליחים וכן הלאה".

בשבוע הבא יבוא לביקור בבני ברק ולמפגש עם יזמים חרדים, אורי לוין, המייסד והנשיא של וויז שנמכרה לגוגל בשנה שעברה תמורת 1.3 מיליארד דולר, לוין הוא יזם סדרתי שמעורב כיום בעוד כמה סטארטאפים ומשקיע ביזמים מבטיחים בתחילת דרכם (ההשתפות בכנס חינמית, אך מותנה ברישום בעמוד הפייסבוק של המיזם).

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר