שנתיים מאסר ומיליון וחצי שקל קנס לאהרונוב

על פי גזר הדין שניתן היום (ראשון), אהרונוב ירצה עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל, בניכוי 16 ימי מעצרו. בנוסף 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע, או כל עבירה כלכלית דומה. הוא יחל לרצות את מאסרו ב-1.2.2016.

בנוסף נקנס אהרונוב בסך 1,500,000 שקלים. כשהקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך 150,000 שקלים כל אחד, או שלושה חודשי מאסר בגין כל תשלום ותשלום. התשלום הראשון ישולם, לא יאוחר מעוד כשלשה חודשים, תאריך כניסתו לכלא, ויתרת התשלומים עד ולא יאוחר, מה-1 לכל חודש לאחר מכן.

בגזר הדין תקף השופט ירון לוי בחומרה את אהרונוב כשהוא כותב כי "במעשי הנאשם מצבור מאפייני חומרה: הנאשם ניצל באופן ציני ושיטתי, משך שנים, את רצונם הטוב של תורמים, ותוך הצגת מצג כוזב לפיו, כספי התרומות יופקדו בחשבון בנק של צא"ח או של עמותת צ'רנוביל בארץ כשבפועל הועברו כספים אלה, בסך כ-3.5 מיליון שקלים, לחשבון בנק פרטי בבעלות הנאשם".

השופט מוסיף, "הנאשם קיבל, משך כ-6 שנים, כ-1.7 מיליון שקלים כשכר, שלא היה רשאי לקבלו, הנאשם נהנה מהכנסות מריבית בסכום של כ-689,000 שקלים, בהתבסס על הצהרות כזב; הנאשם סייע לעובדי צא"ח להעלים הכנסות, בסך כולל של כ-5 מיליון שקלים, ולעמותת יודאיקה להקטין את הכנסתה החייבת, בסך של כ-900,000 שקלים. הנאשם גרם לצא"ח לקבל במרמה תמיכות ממשרד החינוך, בסך כולל של כ-17 מיליון שקלים".

עוד כותב השופט כי "בולט לעין, משקלם המשמעותי של מאפייני חומרה אלה, המתבטאים בהיקף הגבוה של סכומי המרמה, התמשכות העבירות, על פני תקופה של כ-8 שנים, במרכזיות הנאשם בפעילות העבריינית, שחטא והחטיא, תוך ניצול שליטתו בצא"ח ובפעילותה הפיננסית, ותוך שפעל בדרכי תחבולה ומרמה מתוחכמות ומגוונות. בכל אלה יש כדי ללמד אף על מידה לא מבוטלת של עזות מצח, והעדר חשש מאימת הדין".

השופט אף מאשים את אהרונוב כי "מעבר לפגיעתם הרעה של מעשי הנאשם בציבור הרחב, בתפקוד הכלכלי התקין של המשק, ובכרסום בערכים החשובים של גביית מס אמת, ונשיאה שוויונית בנטל, פגע הנאשם במעשיו, אף בשמה הטוב של חב"ד ובאמון הציבור בה".

למרות זאת כותב השופט כי "מנגד, לא ניתן להתעלם ממשקלם המצטבר של מכלול שיקולי הקולא בעניינו של הנאשם, בראש וראשונה, חלוף הזמן והשיהוי בהגשת כתב האישום, שאינם רובצים לפתחו של הנאשם, ובגינם נגרם לו עינוי דין משמעותי, באופן המצדיק הקלה מממשית בעונש"

"עוד יש ליתן משקל ממשי לקולא, לנטילת האחריות של הנאשם בהזדמנות הראשונה; להסרת המחדלים, שמעבר להטבת הנזק, יש בה ביטוי לחרטה כנה; לעברו הנקי של הנאשם, על רקע גילו; להשלכות הרשעת הנאשם, על כל מישורי חייו; לחסכון המשמעותי במשאבים שהמדינה הייתה צריכה להקדיש לניהול התיק, וכן לחסכון הזמן השיפוטי. אין ספק, שתרומת הנאשם לחברה ולקהילה - כפי שעולה מדברי הסנגור, מאסופת המסמכים, ואף מדברו האחרון של הנאשם – משמעותית וראויה להערכה".

"עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שכתוצאה מחלק ממעשיו הלא חוקיים, הפיק הנאשם טובות הנאה אישיות, למשל, באמצעות המשכורות שמשך, ובאמצעות ההכנסות מריבית, שלא כדין. אף ביחס למעשי הצדקה שעשה הנאשם, הרי שמדובר, חלקית לפחות, במוסר כפול. לא ניתן לקבל מצד אחד, שליחת יד בכספי הציבור, ומצד שני, עשיית צדקה עם נזקקים, שלא ניתן לשלול, שחלקה לפחות, מתוך גזל כספי הציבור".