שנתיים מאסר ומיליון וחצי שקל קנס נגזרו על יוסף יצחק אהרונוב

השופט מוסיף, "הנאשם קיבל, משך כ-6 שנים, כ-1.7 מיליון שקלים כשכר, שלא היה רשאי לקבלו, הנאשם נהנה מהכנסות מריבית בסכום של כ-689,000 שקלים, בהתבסס על הצהרות כזב; הנאשם סייע לעובדי צא"ח להעלים הכנסות, בסך כולל של כ-5 מיליון שקלים, ולעמותת יודאיקה להקטין את הכנסתה החייבת, בסך של כ-900,000 שקלים. הנאשם גרם לצא"ח לקבל במרמה תמיכות ממשרד החינוך, בסך כולל של כ-17 מיליון שקלים".

עוד כותב השופט כי "בולט לעין, משקלם המשמעותי של מאפייני חומרה אלה, המתבטאים בהיקף הגבוה של סכומי המרמה, התמשכות העבירות, על פני תקופה של כ-8 שנים, במרכזיות הנאשם בפעילות העבריינית, שחטא והחטיא, תוך ניצול שליטתו בצא"ח ובפעילותה הפיננסית, ותוך שפעל בדרכי תחבולה ומרמה מתוחכמות ומגוונות. בכל אלה יש כדי ללמד אף על מידה לא מבוטלת של עזות מצח, והעדר חשש מאימת הדין".

השופט אף מאשים את אהרונוב כי "מעבר לפגיעתם הרעה של מעשי הנאשם בציבור הרחב, בתפקוד הכלכלי התקין של המשק, ובכרסום בערכים החשובים של גביית מס אמת, ונשיאה שוויונית בנטל, פגע הנאשם במעשיו, אף בשמה הטוב של חב"ד ובאמון הציבור בה".

למרות זאת כותב השופט כי "מנגד, לא ניתן להתעלם ממשקלם המצטבר של מכלול שיקולי הקולא בעניינו של הנאשם,  בראש וראשונה, חלוף הזמן והשיהוי בהגשת כתב האישום, שאינם רובצים לפתחו של הנאשם, ובגינם נגרם לו עינוי דין משמעותי, באופן המצדיק הקלה מממשית בעונש"

"עוד יש ליתן משקל ממשי לקולא, לנטילת האחריות של הנאשם בהזדמנות הראשונה; להסרת המחדלים, שמעבר להטבת הנזק, יש בה ביטוי לחרטה כנה; לעברו הנקי של הנאשם, על רקע גילו; להשלכות הרשעת הנאשם, על כל מישורי חייו; לחסכון המשמעותי במשאבים שהמדינה הייתה צריכה להקדיש לניהול התיק, וכן לחסכון הזמן השיפוטי. אין ספק, שתרומת הנאשם לחברה ולקהילה - כפי שעולה מדברי הסנגור, מאסופת המסמכים, ואף מדברו האחרון של הנאשם – משמעותית וראויה להערכה".

"עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שכתוצאה מחלק ממעשיו הלא חוקיים, הפיק הנאשם טובות הנאה אישיות, למשל, באמצעות המשכורות שמשך, ובאמצעות ההכנסות מריבית, שלא כדין. אף ביחס למעשי הצדקה שעשה הנאשם, הרי שמדובר, חלקית לפחות, במוסר כפול. לא ניתן לקבל מצד אחד, שליחת יד בכספי הציבור, ומצד שני, עשיית צדקה עם נזקקים, שלא ניתן לשלול, שחלקה לפחות, מתוך גזל כספי הציבור".