אאא

למעלה מעשור עוסקות ועדות רבנים שונות בסינון ו"הכשרה" של טלפונים סלולריים. ההתחלה היתה הצלחה פנומנלית - הציבור החרדי בהמוניו עבר לטלפונים כשרים. הערכות דיברו בימי השיא על כ-400,000 מכשירים פעילים בפיקוח "ועדת הרבנים לענייני תקשורת".

כשהגיע לעולם המוצר הבא - הסמארטפון - הגישה הראשונה הייתה כמובן פסילת המוצר, המכיל בתוכו אפשרויות גלישה באינטרנט ושימוש באפליקציות, מכל וכל ופרסום כי מי שאוחז בידו מכשיר כזה "עובר על דת" ופועל בניגוד להוראותיהם של רבני הציבור החרדי. כנסים ועצרות רבות, כמו-גם פשקעווילים שנתלו ברחבי השכונות החרדיות, חידדו את המסר.

עם הזמן, התברר, כי במקרים רבים זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. חרדים רבים שנאלצו להשתמש בסמארטפון לצורכי עבודה ופרנסה חיפשו פתרון שיאפשר להם מצד אחד לעמוד בדרישות ההלכה ומצד שני בדרישות המעסיקים לשימוש בדרכי תקשורת מתקדמות.

אט אט החלו חברות שונות לספק מכשירי סמארטפון בהם מובנות חסימות שאפשרו אמנם פעולות מוגבלות בלבד - אולם עם רמת הגנה גבוהה מפני חשיפה לתכנים בעייתיים. החברות שפעלו לפי הוראת הרבנים, הפכו עם הזמן את הסמארטפון הכשר לסטנדרט המקובל, שאושר לאנשים שהצליחו לשכנע את נציגי הוועדות כי אכן הסמארטפון נצרך להם לצורך עבודה ופרנסה.

אבל גם המודל הזה לא הספיק, הקידמה הטכנולוגית והעליה בצורך לתקשורת מידית, מיילים, רכישות באינטרנט, העברת קבצי וידאו וקול וכן שיחות דרך אפליקציות מסרים מידיים, לא הותירו את השוק אדיש. החברות שהבינו את המצב נחלקו לכאלה שהתקדמו ופתחו עוד אפשרויות תוך שהן משתדלות לשמור על הגבלות רבות ורמת הגנה גבוהה וכאלה המשיכו להגביל בצורה רבה את הרוב המוחלט של שימושי הסמארטפון.

עסקנים המתעסקים בתחום התקשורת העריכו בתחילה כי כמות הסמארטפונים שתסתובב בשוק החרדי תהיה נמוכה ותוגבל על-ידי הרשאות מיוחדות מוועדות הרבנים והחברות הכפופות אליהן רק לאלה הנצרכים להם באמת. כשנשאלו עסקנים אלו - מה יעשו האחרים? הם פטרו את העניין בתשובה שתפקידם לדאוג לחרדים והאחרים למעשה אינם כאלו.

תשובה זו יצרה את תופעה נפוצה בה לחרדים רבים יש שני טלפונים סלולריים בכיס - "הכשר" אותו מוציאים בגלוי והסמארטפון ה"חבוי" שנאלצו לקנות לאחר שלא עמדו בתנאי הוועדות שמאשרות רכישת סמארטפון או מפני שהסמרארטפונים הכשרים מוגבלים מבחינת השימוש שהם זקוקים לו.

היום, כשלוש שנים לאחר תחילת המהלך בו נכנסו ראשוני הסמארטפונים הכשרים לשוק החרדי, נראה כי המציאות מעמידה סימן שאלה רציני סביב ההתנהלות בנושא הסמארטפונים בחברה החרדית.

בסקרים פנימיים של קהילות ועדות תקשורת בציבור החרדי, נשמעות בחודשים האחרונים הערכות שונות לגבי כמות הסמארטפונים הקיימת בפועל ברחוב החרדי. הממעיטים מדברים על כ-70-80 אלף מכשירים בעוד שאחרים מעריכים כי המספרים האמתיים נעים איפשהו באזור ה-110-130 אלף. מתוכם, כך אומרים בחדרי הוועדות, יש לא יותר מ-25-30 אלף מכשירי סמארטפון עם הכשר או פיקוח.

המשמעות הקשה של המספרים הללו היא שעשרות אלפי אנשים בציבור החרדי מסתובבים עם סמארטפונים פרוצים לגמרי ללא הגבלות וללא סינון והנזק הפוטנציאלי הן ברמה האישית והן ברמת החברה החרדית - עצום.

אז האם קיים פתרון למצב הזה?

כדי לענות על שאלה זו פנינו לצביקה אילן, סמנכ"ל השיווק של חברת הפיתוח הבינלאומית לטכנולוגיות סינון באינטרנט וסמארטפונים - נטספרק.

קצת רקע – נטספרק היא חלוצת הטכנולוגיות המתקדמות בתחום המכונה "סינון תכנים פוגעניים" באינטרנט ובסמארטפונים, בישראל. מחברה קטנה שהעניקה שירותי סינון בעיקר לספקית האינטרנט "רימון" המפעילה גם את "אתרוג" - הפכה נטספרק בשנים האחרונות לחברה בעלת פעילות בינלאומית הפועלת בארצות הברית, קנדה, אירופה, דרום אמריקה ועושה כרגע את צעדיה הראשונים לקראת כניסה לשווקים במזרח הרחוק.

החברה פיתחה טכנולוגיות סינון הנחשבות כיום מהמובילות בעולם, המוגנות בפטנטים בינלאומיים ונמצאת היום במהלכים מול חברות תקשורת בינלאומיות ידועות להטמעת טכנולוגית הסינון המתקדמת שלה על תשתיות האינטרנט והסלולר שלהן.

איך רואה נטספרק את הפתרון למצב?

"ראשית", אומר אילן, "אני רוצה להבהיר כי החברה שלנו, מעצם היותה חברה טכנולוגית, עיקר עיסוקינו הוא בטכנולוגיה ולא בהגדרות השימוש בה. המשמעות היא שאנחנו מספקים פלטפורמות סינון לאינטרנט ואפליקציות סינון לסמארטפונים ומאפשרים לכל מפעיל או משתמש לקבוע את דרגת השימוש לפי עולם הערכים שלו. נושא קביעת סוגי החסימה והסינון והניהול היומיומי של התכנים – הוא מורכב מאוד ואנחנו משאירים זאת למי שמשתמש בפתרונות הסינון שלנו".

"הבעיה מתחילה עם אלה שלא הולכים עם טלפונים מוגנים. זו ממש קטסטרופה - החשיפה למה שהם עלולים להגיע אליו היא מסוכנת ביותר וצריכים לדעת שיש צורך לפתור את הבעיה הזו - כך או כך... במצב כזה אני לא חושב שיש מישהו בעולם שיגיד שעדיף להיות עם סמארטפון פרוץ ולא מסונן לחלוטין מאשר עם סמארטפון שאמנם לא מפוקח על-ידי מערכת רבנית או וועדה, אבל מספק סינון ברמה הטובה ביותר בשוק".

בעצם אתה אומר - איש הישר בעיניו יעשה?

"ממש לא. ראשית, אפליקציית הסינון שלנו מבצעת פעולות סינון ולעיתים חסימה באופן אוטומטי ומי שמתקין אותה על המכשיר שלו ומפעיל אותה יכול להיות בטוח למדי שהתכנים הפוגעניים לא יגיעו אליו. מעבר לכך אנחנו בהחלט ממליצים לאנשים לא לנהל את עצמם ולכן יש לנו מפיצים, כמו רשת החנויות ההולכת וגדלה המשווקת את הסינון שלנו בה, קיימות כבר כיום כ-80 חנויות בפריסה ארצית. הלקוח יכול להיעזר במוכר בחנות, להתקין את אפליקציית "נטספרק מובייל" ולהצטרף למסלול מנוהל.

"זה אמנם לא ניהול רבני או הכשר, אבל הניהול שם ניתן על-ידי אנשי מקצוע חרדים המכירים היטב את ההתנהלות הראויה לציבור החרדי ומסייעים ללקוחות להתנהל בתוך מסגרת הלכתית ותפיסתית מתאימה. וגם למי שלא בחר במסלול זה אנחנו ממליצים למסור את סיסמת הניהול לבן או בת הזוג או לחבר שאליו צריך לפנות כדי לשנות משהו בסינון. אם אני הייתי יכול לעשות זאת הייתי פונה לכל מי שיכול לקחת אחריות ולהשפיע - תדאגו שיהיו יותר חנויות כאלה ויותר אמצעי סינון כדי שלא יישאר שום מכשיר ללא סינון ברחוב".

אתה מודע, כמובן, להתנגדות הקיימת בציבור החרדי לפתרון של אפליקציית נטספרק מובייל

"ראשית, אני רוצה לתקן כאן טעות, בלי להיכנס לשמות ספציפיים, יש עשרות קהילות חרדיות לחלוטין בישראל ובחו"ל, גם מה"פרומריות" ביותר, שאימצו את נטספרק מובייל ואת מערכת הניהול הקהילתית שלנו, שהיא דרך אגב יחידה מסוגה בעולם, והם דואגים שחברי הקהילות שלהם יתקינו את האפליקציה על הסמארטפונים שלהם. בקהילות אלה הפיקוח הוא הדוק ביותר והכלים שלנו מאפשרים לקהילה להחיל את הסטנדרטים ההלכתיים והתפיסתיים שלה עם חסימה גבוהה מאוד של תכנים.

"עם זאת, נכון שיש אפשרויות נוספות כגון ניהול עצמי של הסינון או ניהול באמצעות גורם מלווה לא רבני ואולי משם נובעת הטעות. אבל צריך לזכור שכשאדם כבר מגיע מיוזמתו לחנות של מכשירי סלולר ומתקין את נטספרק מובייל - הוא בוחר להיות מוגן, אז מה ההיגיון שהוא לא ישמור על עצמו? אם הוא היה רוצה טלפון פרוץ הוא פשוט היה ממשיך לחיות כמו שהוא חי היום בלי שום גורם מפקח. יש לנו כל חודש אלפי לקוחות חדשים, כאלה שהחליטו שגם אם הם לא משתמשים בטלפון כשר - הם לוקחים אחריות על החיים שלהם והם ממש לא רוצים סמארטפון פרוץ".

למה יש גורמים כאלה שמנסים לפעול נגד החנויות שמתקינות סינון בציבור החרדי?

"את האמת? אני לא ממש מבין את זה. אנחנו לא אומרים לאנשים תעזבו את הטלפונים הכשרים או אל תקנו טלפונים של "נתיב". ממש לא. אנחנו אומרים, לכתחילה - תקנו אותם, אבל, מי שהולך עם סמארטפון לא מסונן מאיזה סיבה שלא תהיה ובקיצור, חשוף לכל הפגעים והחוליים שישנם באינטרנט ובאפליקציות, שישקיע סכום קטן מאוד בנשמה שלו ותוך כמה דקות יהפוך את הטלפון שלו מוגן ומסונן ולא משנה הדגם או ספק הסלולר או אם הוא רוצה לגלוש דרך ה-WiFi שלו. ייתכן שיש כאלה שחשים שהם נפגעים מכך ברמת המעמד שלהם או ברמה העסקית - אבל זו ממש לא הכוונה שלנו. אנחנו מציגים פתרון משלים לבעיה כואבת ואמתית".

איך אתה רואה את המהלך הנכון מבחינה ציבורית?

"כפי שאמרתי, אני מייצג חברה טכנולוגית ולא גורם ציבורי, תורני או פוליטי. אם אתה שואל אותי ברמה הפרקטית, גם בציבור הדתי הייתה בעיה כזו. אנשים העדיפו ללכת עם סמארטפונים פתוחים ונתנו גם לחלק מהנערים מכשירים כאלה ובעצם התעלמו מהבעיה - למה? כי זה היה הכי נוח. בעבודה מאומצת של רבנים וארגונים התנדבותיים כמו "עזים בקדושה" שזו התארגנות של בחורי ישיבות גבוהות וישיבות הסדר, שהחליטו לטפל בבעיה, האווירה התחילה להשתנות. הלחץ הגיע מלמטה, מהשטח ולא מהרבנים - בחורי הישיבות הבינו שזו עלולה להיות קטסטרופה והם דחפו את הרבנים ואת הקהילות לפעול בנושא.

"אנשים מבינים את הנזק הגדול שנגרם מסמארטפונים לא מסוננים וגם הרבנים שהיו בציבור הזה ה"סמן הימני" שלא הסכים לשמוע על סמארטפונים בישיבות, הבינו שחייבים לטפל בבעיה ובעובדות בשטח. השינוי הזה בגישה, גרם שמהחגים של שנה זו ועד היום, למעלה מ-70 ישיבות, אולפנות ומוסדות חינוך דתיים, הפכו את הסינון לסטנדרט מחייב שיצר אוירה שגרמה לאלפי תלמידים ותלמידות וגם לבני משפחותיהם להתקין סינון. הסחף הזה מוסיף בכל יום עוד ועוד מוסדות. הבחורים הללו והרבנים מרגישים ויודעים שהם הצילו אלפי אנשים מנפילות קשות".

אתה חושב שמהלך כזה יכול להצליח גם בציבור החרדי?

"אני בטוח שכן. תראו את חב"ד, בית-הדין שם לקח אחריות, הם קיבלו מנטספרק מערכת ניהול לקהילות ולמוסדות החינוך שלהם והם קבעו סטנדרטים מאוד מחמירים לשימוש בסמארטפון וקראו לכל החסידים להתקין את הסינון ואלפים הצטרפו למהלך הזה והולכים היום עם סמארטפון מסונן ונשמה נקיה יותר. זה קורה גם במקומות אחרים ואני אומר לכל קהילה, ישיבה, ארגון או גורם תורני - אתם יודעים מה סוג הבחורים בישיבות שלכם, בקהילה או מי בעלי הבתים שאתם משפיעים עליהם, אם אתם יודעים שיש אצלכם בעיה כזו - לנו יש פתרון, נעזור לכם להפעיל מערכת כזו שתאפשר לכם לקבוע סטנדרטים ברורים ביותר עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם. חשוב להבין שאנחנו כאן מספקים פתרון למלחמה על נשמה של כל יהודי ובמקרה הזה כל אחד נחשב".

מה גורם לך להיות כל-כך משוכנע שמה שלא קרה עד היום יקרה עכשיו?

"כשאני רואה שרק בשנה האחרונה, למעלה מ-60,000 אנשים בישראל ובחו"ל, חלקם הגדול יהודים חרדים, התקינו את נטספרק מובייל כפתרון הסינון שלהם. וכשגופים כמו TAG שהוא הגוף הגדול ביותר בעולם החרדי שמטפל בנושא סינון סמארטפונים, מגיע לכך שבחלק גדול מהמקומות בהם הוא פועל בעולם, למעלה מ-70% מההתקנות של פתרונות סינון שלו זה נטספרק מובייל, אני חושב שזה מספק לי מספיק בטחון לומר שב"ה זה יצליח".

עכשיו נותר לנו רק לראות האם התחזית האופטימית של אילן תתממש או שהציבור החרדי ימשיך להתמודד עם עשרות ואולי מאות אלפי סמארטפונים ללא סינון.