המשורר ארז ביטון, האיש שהצליח להכעיס את השמאל-האשכנזי, הביא תקווה גדולה לציבור המזרחי בישראל. לאחר עבודה שנמשכה חמישה חודשים ובתקציב ענק של 1.25 מיליארד שקל, הביא הצוות של ביטון 360 עמודים שמנסה לתת משמעות גדולה יותר למורשת המזרחית בישראל.
המסקנות העיקריות: להקים פקולטה חדשה ללימוד יהדות המזרח; החוגים למדעי הרוח באוניברסיטאות ובמכללות ירכיבו תוכנית לימודים ששליש ממנה עוסקת בפזורה הספרדית-מזרחית; יוקם מוזיאון למורשת יהדות המזרח; שירים של משוררים מזרחיים יילמדו בגנים והחלטות נוספות.
בשיחה עם "כיכר השבת", מספר ארז ביטון (75), אדם מסורתי ומאמין בבורא עולם, על עבודת הוועדה. "היו אצלנו 17 קהילות ספרדיות, וכולם ביקשו שנכניס לתוך חומר הלימודים גם את העדה שלהם. כשישבתי בוועדה, האשכנזים צחקו עלינו ואמרו שלא הייתה שואה לציבור הספרדי. סיפרתי להם על השואה שכן הייתה לספרדים ועל ההיסטוריה היהודית המזרחית המפוארת".
"היה כתוב בדו"ח שצריך ללכת לקברי צדיקים. התקשורת הרימה קול זעקה. ואני שואל," אומר ביטון, "למה, למה? למה ללכת לבקר את בן גוריון כן - וקבר רחל אמנו או רבי מאיר בעל הנס לא? מה, זה לא בסדר? איפה השורשים היהודיים שלנו? אנחנו מתביישים בעצם זה שאנחנו יהודיים?".
בתגובה לזעקה נגד ההמלצה לבקר בקברי צדיקים, מסביר ביטון, הם לא הורידו את ההמלצה מהדו"ח, אלא "רק ניסחנו את זה בעדינות יותר, ולא כפי שתוכנן בתחילה שזו תהיה המלצה יותר רצינית".
"עדות המזרח מימשו את ארץ ישראל השלמה. הם באו לאופקים בדרום ולקרית שמונה בצפון. אז למה לא לומדים עליהם?" שואל ביטון.
"כשנפגשתי עם בנט" מספר ביטון, "הוא אמר לי 'עד גיל 18 לא ידעתי שיש דבר כזה יהודים מזרחיים'... התפילות הן תפילות אשכנזיות ובתקשורת נתקלים רק באשכנזים. הגיע הזמן שנלמד את כל הסיפור של עם ישראל, ולא רק את הסיפור של יהדות אשכנז. מאוד התרגשתי ממה שהוא אמר, מצד שני זה כואב שלא מכירים מספיק את העולם הספרדי".