לאחרונה פגשתי אשה שכאשר החמאתי לה על המראה שלה ועל אישיותה, היא ענתה לי במבט חודר המביע עצבות מהולה בשמחה במיליםהבאות: "את יודעת שלא הייתי אמורה להיות בעולם ובטח שלא להראות יפה ככה..."

כששמעתי את דבריה הייתי בטוחה שהיא עומדת לספר לי על סגולה מיוחדת, תפילות שהרקיעו שחקים, על שמה שהתנוסס על כל לוח קיר של בתי הספר הקיימים. אך דבריה הצליחו להפתיע אותי, ולולא ששמעתי זאת מאוזני ה'ניצולה' עצמה קשה היה לי להאמין לכך!

"את יודעת מה נתן לי את הכוח להבריא? הייתה זו חברתי שיום יום באה לבקרני בבית החולים ובקביעות הייתה אומרת לי בוודאות, בשמחה ובנחישות: 'את תצאי מזה, את תראי עוד תעמדי על הרגליים ותספרי לכולם את סיפור הישועה שלך!', כך חזרה כמנטרה ופזמון חוזר, ומילותיה חלחלו יחד עם התרופות אל תוך דמי, ויותר ממה שהתרופות חוללו עשו זאת המילים המחזקות!".

כי אכן כוחה של מילה עצום הוא ביותר, לבנות או להרוס, וכך רואים אנו בפרשת השבוע – פרשת מטות, בפסוק: "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה " (במדבר ל, ג) אומר ר' חיים ויטאל: "לא יחל דברו" – יחל מלשון חולין אל תעשה מדבריך חולין –אל תוריד מכוחן של מילותייך כאילו הן מילים חסרות משמעות וכוח.

אלא תדע ש"ככל היוצא מפיו" – המילים שיוצאות מפיך – "יעשה" – עושים מעשים ופועלים לטוב ולמוטב. כמה מצד אחד עלינו להיזהר מלהוציא מילים שיכולות להזיק, אך כמה אנו יכולות גם להשתמש בכוח האדיר הזה של המילה כדי לבנות עולמות לחזק לעודד ואף לרפא....

חכמינו, שידעו על כוח זה, השתמשו בו לדרבון תלמידיהם שהפכו לגדולי ישראל! אחת הדוגמאות הכי מרגשות זה ריש לקיש, מגדולי האמוראים, שהיה בצעירותו שודד המצוי בשפל המדרגה.פעם אחת פגש אותו רבי יוחנן ואמר לו: "כמה יפה היה כוחך אילו היית מכוונו לנשיאהבעול התורה". מששמע ריש לקיש את הדברים, עזב את חבריו, חזר בתשובה והיה לגדול הדור.

וכפי שבימים ההם גם בזמן הזה...

קראתי פעם באחד מהעיתונים סיפור אישי של אדם שמספר שגדל בבית הרוס, הוריו היו גרושים והוא חי עם אמו המרירה וקשת היום, בבית הספר הוא היה בודד בין כל החברים המטופחים עם הבגדים הנקיים והסנדויץ' עם הריח האימהי.
מרוב סבל הוא נהיה אדיש לכל הקורה איתו והסתובב בודד בין חבריו, לאט לאט הוא התחיל גם לזלזל בלימודים, וכך מצא את עצמו מחוץ למסגרת הלימודים, והסתובב ברחובות משועמם.

בגיל 14 הוא מצא את עצמו בישיבה קטנה שלא ברור איך הסכימה לקבל אותו, שם שרד זמן קצר מאד, ולאחר זמן קצר הוא עזב. יום אחד הוא חזר הביתה ולפתע מצא מכתב בתיבת הדואר, תחילה חשב שזה חשבון חשמל או מים, אך להפתעתו ראה שהמכתב ממוען אליו. הוא בדק מי השולח וראה שלא כתוב שם השולח.

ואז הוא החליט שאין ספק! זוהי מעטפה ממולכדת באבקת אנתרקס!כי הרי מי יכול לשלוח לו מכתב? האם יש אדם בעולם שהוא מעניין אותו בכלל?(כך היה בטוח).

הוא עלה לביתו וקרע את המעטפה בכעס וזרק אותה לאשפה, אך לפתע פתאום קלט: "אם קרעתי את המעטפה האבקה הייתה אמורה להמית אותי..." ואז הבין שמישהו כתב לו מכתב! הוא הוציא את חלקי המכתב מהאשפה וחיבר אותם במשך שעות רבות של עמל ויגיעה,לא קל היה לו, הרי הדף לא היה עשוי מחומר של פאזל קשיח, אלא היה זה דף שקימט וקרע לגזרים רציניים..

ואז כשאוחז הוא בדף המכתב הבנוי מקרעים שהדביק התברר לו שאלו שני חברים ששלחו לו מכתב ובו הם כותבים עד כמה הוא חסר להם והם מחכים שהוא יבוא לישיבה. הוא לא האמין; למראה עיניו וקרא את המכתב שוב ושוב, כל כאב בדידותו התמוסס ונעלם, ותחת זאת הוא קיבל כוחות עַל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הוא חזר לישיבה ואותם חברים קידמו אותו בחיוך וסידרו לו חברותות, והראו לו עד כמה הם צריכים אותו. מכאן התחיל הכול להתגלגל לטובה, הוא רצה להכיר טובה לאותם חברים, והשקיע עצמו בגמרא, עלה והתעלה, התקבל לישיבה גדולה טובה, והצליח בה מאד, התחתן והמשיך ללמוד עד שהפך לדיין.

והכל ממה?

ממילים...כתובות!!!

כמה כוח יש במילים... הבה לא נקמץ בהם. אם בכוחם של מילים הכתובות על דף לבנות אדם הרוס, כמה יהיה גדול כוחם אם נפזר מילים חמות, אוהבות, ובונות כמו שמפזרים סוכר על הסופגניה (לא פחות) ונוסיף להם גם את הטון והבעת הפנים המעריכה, כמה נהפוך כולנו לחזקים, ונחוש שייכים ורצויים, כל הטוב של כולנו יצא לפועל, ונתאחד כולנו עם עצמנו, עם עמנו, ועם בוראינו.

בימים אלו אנו מצויים בימי בין המיצרים, בהם עלינו לתקן את בין אדם לחבירו, בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם, ואנו נבנה אותו באהבת חינם, שאהבת ישראל כלשון הרמב"ם היא דרך שנרבה בשבחו של הזולת, ובכך נביע את האהבה שלנו אליו ונתקן את שעיוותנו אז.

אנא בנות ישראל היקרות, אל תחסוכנה במילים! פזרו אותם והם יהיו כטל לנפש עייפה, יחיו אנשים, ירפאו חולים, יבראו עולמות, יבנו נפשות, יחזקו יהודים, ויאחדו את כל חלקי העם על כל עדותיו, מגזריו, וקהילותיו לעם אחד מאוחד, ונזכה סוף סוף לראות את אור הגאולה ונשמע בימים אלו את תקיעת השופר – שופרו של משיח!

]]>