אאא

אדהם דאגר מכפר ראמה, שסובל מכאבי ראש עזים כבר שמונה שנים עבר טיפול פורץ דרך, במהלכו הושתלה למוחו אלקטרודה שהפחיתה באופן משמעותי את כאביו, כך על פי סיפורה של מיטל יסעור בישראל היום. בניתוח הייחודי שהתבצע בבית החולים איכילוב השתילו הרופאים אלקטרודה לגירוי מוחי עמוק באזור ההיפותלמוס, השולט בין היתר על תפקודים הקשורים ללחץ דם, דופק, נשימה וגם תחושת הכאב.

המושתל, סובל מכאבים באזור הראש והפנים המוגדרים ככאבי ראש מקבציים כבר שמונה שנים, כשבשנתיים האחרונות הכאבים החמירו ולא פסקו כמעט לרגע. הכאב הנוראי אותו הוא חש מתחיל כלחץ נוראי בעין והרופאים מדמים אותו לסיכה שנכנסת לעין ומסתובבת ו נשים הסובלות מהתופעה מציינות כי הכאבים עזים יותר מצירי לידה. .
התופעה הרפואית הזו אינה נפוצה והיא קיימת בכ־0.4 אחוזים מהאוכלוסייה בלבד.

"זה כאב שמרגיש כמו שיתוק בחצי גוף",סיפר דאגר. "מדובר בכאבי ראש חזקים מאוד. זה התחיל לפני שמונה שנים והיה בא וחולף. בשנתיים האחרונות הכאב הפך כרוני. הילדים בהתחלה היו מפחדים ושואלים מה זה.

"כדי שלא יכאב אני משתמש בתרופות חזקות כמו קטמין ומורפיום, בכמויות גדולות. אפילו הרדימו אותי כדי שלא אסבול".
דאגר סיפר כי טופל בעבר בשלושה בתי חולים, אך הכאבים לא הרפו והחליט לנסות ולהגיע לטיפול במרפאה לכאב ראש וצוואר באיכילוב.

ד"ר אמנון מוסק, סגן מנהל המערך הנוירולוגי ומומחה לכאבי ראש ופנים שטיפל בדאגר אמר כי "כאב ראש מקבצי נחשב לכאב הכי חזק מקרב כאבי הראש. זה כאב שמתחיל בבת אחת ובתוך עשר דקות מגיע לרמה מקסימלית, התקף כזה נמשך שעה בממוצע, שמונה פעמים ביום. יש חולים, שבהם דאגר, שסובלים מהכאב הזה באופן כרוני בצורה יומיומית וקבועה".

דאגר קיבל מספר טיפולים תרופתיים מקובלים שלא עזרו. בהמשך גם הושתל בגופו קוצב תת־עורי. לאחר שגם זה לא עזר, הפך לחולה הראשון בארץ שעובר השתלה של קוצב לגירוי מוחי עמוק.

מי שביצע את הניתוח היה ד"ר עידו שטראוס, מ"מ מנהל היחידה הנוירוכירורגית למודולציה וכאב באיכילוב, שאמר כי זו הפעם הראשונה בה נעשה הטיפול בשתל אלקטרודה במחלה שהיא לא הפרעות תנועה או פרקינסון.

ד"ר שטראוס הסביר: "השתלת האלקטרודה בגרעין ההיפותלמוס, שאחראי למערכת האוטונומית ושפעיל אצל החולים האלה ביתר, מונעת את פעילות היתר ועשויה למנוע את ההתקפים. 60-70 אחוזים ממי שמושתל אצלם הקוצב מגיבים לו, ותדירות ההתקפים יורדת בכ־80 אחוזים וכך גם עוצמתם". עוד הוסיף ד"ר שטראוס כי "מכיוון שבמוח אין סיבי כאב, חלק זה של הניתוח מבוצע לרוב כאשר המטופל ער, בהרדמה מקומית".

דאגר מסכם: "כבר עכשיו, אחרי הניתוח, הכאב שלי פחת ב־50 אחוז. היה שווה להיות הראשון בארץ שעובר את הניתוח. למרות הסיכון והחששות הכל היה שווה. אני כבר שמונה שנים חולם שמתישהו הכאב הזה ייפסק, כי אי אפשר לחיות כך. לחיות בלי כאב ולחיות חיי משפחה רגילים - זה החלום שלי".

ד"ר אמנון מוסק אמר, כי הניתוח הזה היה חשוב ביותר וכי על אנשים לדעת כי יש תקווה.