אאא

על רקע המתיחות הביטחונית ואווירת הטרום-מלחמה ששוררת בימים אלו בין ישראל לבין איראן, מעניין לבחון היבט נוסף שאמור להשפיע על החלטת הממשל בטהרן אם להגיב צבאית על המתקפה הקטלנית והאסטרטגית שפג שלשום בסוריה.

מתברר, כי בימים האחרונים מושמעות באיראן יותר ויותר קריאות געגוע לרזא שאה, המלך שיסד את שושלת פהלווי ב-1925 ששלטה במדינה עד שהופלה בידי חומייני לטובת משטר האייתוללות שהנהיג החל משנת 1979.

אוהדי ספורט תועדו שואגים שוב ושוב "רזא שאה", באחד המשחקים הפומביים שנערכו לאחרונה באיצטדיון מוכר. דברים דומים עולים כשסורקים את הפעילות ברשתות החברתיות באיראן, ואת הדעות המובעות בהן.

כעסם של המוחים נובע מהתרכזות הממשל באספקט הביטחוני, בהתבססות בסוריה ובחימוש חיזבאללה וארגוני טרור פלסטיניים נגד ישראל, על חשבון השקעה כלכלית לרווחת אזרחיו.

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן (צילום: SaMin SAmIN, GNU)
עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן (צילום: SaMin SAmIN, GNU)
הגדלה

כמו כן, ב'ישראל היום' מצטטת עדי ליברמן קריאות מתוך קבוצת דיונים סגורה שבה חברים לא פחות כ-12 אלף שיעים רדיקליים, המתווכחים ביניהם לגבי התנהלותו של המשטר. "מהות האסלאם היא שלום ופיוס, באיזו זכות מגיעים מספר שורשים רקובים (משמרות המהפכה והנשיא רוחאני) וקוראים למלחמה?", כתב אחד מהם.

תומכי משמרות המהפכה מנגד מיהרו להגיב: "זה נראה כאילו שהמזימה הציונית להשתלטות על העולם צלחה; אתה תומך באיראן או בישראל?! אנחנו מוכנים יותר מתמיד להילחם עד טיפת הדם האחרונה; מותנו כשאהידים הוא גאוותינו". תגובה בולטת אחרת היתה: "אתם בוגדים. מכרתם את נשמתכם לשטן הציוני".

מי שמרבה לתדלק את האווירה הנפיצה באיראן, הם ערוצי הטלוויזיה בפרסית מחוץ למדינה, ששדרניהם מנצלים כל הזדמנות במטרה להתסיס את האווירה נגד משטר האייתולות, באמירות מתסיסות הפורטות שוב ושוב על המצב הכלכלי העגום של האזרחים האיראנים.

חסן רוחאני (צילום: shutterstock)
חסן רוחאני (צילום: shutterstock)
הגדלה

כזכור, לפני מספר חודשים התקיימו באיראן הפגנות רבות נגד המשטר, כשהסיסמה המובילה הייתה: "עזוב את סוריה, תטפל במצוקת המולדת", אך הפגנות אלו, שהתקיימו תחילה במוקדים רבים ובמרכזיים ברחבי הרפובליקה השיעית, הלכו ודעכו עם הזמן.

אווירה מתוחה זו בתוך איראן, עשויה כאמור לעצור את המשטר מלממש את מתקפותיו המתוכננות על ישראל, אך גם עלולה מנגד להאיץ תוכניות אלו במידה והמנהיגים יסברו כי הדבר יסיט את דעת ההמון מכישלונותיהם בשיפור חיי האזרח הקטן.