אאא

דו"ח מטריד במיוחד של משרד הבריאות ומתפרסם ב'ידיעות אחרונות' חושף את הבעייתיות בהגעה לרופא מקצועי. אם ב־2010 הייתם יכולים להגיע אל נוירולוג תוך עשרה ימים, היום תצטרכו להמתין יותר מחודש – ורבע מכם ימתינו קרוב לחודשיים עד לבדיקה החשובה.

במשרד הבריאות הוחלט לערוך לראשונה דו"ח מקיף ומסודר של זמני ההמתנה לרופאים מומחים בקופות החולים בישראל. הנתונים נאספו מארבע קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – וממרפאותיהן בכל רחבי הארץ, והם חושפים מצב מטריד במיוחד: זמני ההמתנה הולכים ומתארכים, ובתוך פחות מעשור זמן ההמתנה לרופא מומחה בחלק מהמקרים הוכפל ואף שולש.

הנתונים מציגים את זמני ההמתנה החציוניים – כלומר, לא זמן ההמתנה הממוצע, אלא נתון שלרוב קרוב אליו ומייצג את משך הזמן שהמתינו לפחות מחצית מהאנשים. כך, למשל, ב־2010 נאלצו לפחות מחצית מהמטופלים להמתין ארבעה ימים לבדיקה אצל רופא אף־אוזן־גרון, אולם כיום לפחות מחצית מהמטופלים נדרשים להמתין לפחות שבוע – ורבע מהם נאלצו להמתין 17 יום עד שזכו לראות את הרופא. באותו האופן, ב־2010 זמן ההמתנה החציוני לקרדיולוג עמד על 11 ימים, וכיום הוא עלה ל־15 ימים – אבל רבע מהמטופלים נדרשים להמתין זמן ממושך בהרבה של 39 ימים.

זמני ההמתנה החציוניים הארוכים ביותר הם לאנדוקרינולוג (רופא מומחה בתחום מערכת הבלוטות ההורמונליות), לגסטרואנטרולוג (רופא מומחה בתחום מערכת העיכול) ונפרולוג (רופא מומחה שעוסק בתפקוד הכליות): מחצית מהמטופלים שמבקשים לראות רופאים אלו ימתינו כשלושה חודשים לתור, ורבע מהמטופלים יידרשו להמתין חצי שנה ואף יותר מכך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מעבר לכך, ההערכה היא – גם בהתבסס על דו"חות דומים קודמים – שגם בתחום הזה מצב הרפואה הציבורית במרכז טוב יותר ממצבה בפריפריה, וכי הנתונים לגבי זמני ההמתנה בפריפריה חמורים ומטרידים אף יותר.

כמעט בכל התחומים ברפואה הציבורית המקצועית נרשמה עלייה בזמני ההמתנה, למעט בהמטולוגיה (רפואה העוסקת במערכת תאי הדם והלימפה) – וההערכה היא כי אחת הסיבות לכך הן פריצות הדרך בתחום, שהפכו חלק ממחלות סרטן הדם ממחלה חשוכת מרפא עם תוחלת חיים קצרה מאוד למחלה נשלטת לאורך זמן.

 

לפי משרד הבריאות, הסיבה להתארכותם המטרידה של זמני ההמתנה היא תקציבית, וליתר דיוק – היחס בין התקציב לגודל האוכלוסייה ולשינויים בהרכב האוכלוסייה. לטענתם, בשנים הללו תקציב משרד הבריאות לא גדל באופן יחסי התואם את הגידול הטבעי באוכלוסיית ישראל, ובנוסף לכך צורכיהם של המטופלים משתנים – שכן חלקם היחסי של הקשישים באוכלוסייה גדל, והם בממוצע חולים יותר ונזקקים לטיפולים רבים יותר. כך, לטענת אנשי משרד הבריאות, השירות שמקבלים המטופלים נפגע – על אף שאיכות הרופאים בישראל נחשבת לאחת הטובות ביותר בקרב המדינות המפותחות, תמותת התינוקות היא מהנמוכות בעולם וסל תרופות מהנרחבים שיש.

על בסיס ממצאי הדו"ח שנחשפים כאן, מתכננים במשרד הבריאות להקים צוות שיגבש פתרון לבעיה – ולהוביל תוכנית לאומית לקיצור תורים. "הנתונים מצביעים על אחוזי שחיקה גבוהים במערכת הבריאות", הסביר אתמול סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "לא נשלים עם מצב כזה".