אאא

היום נכנסו לתוקפן תקנות האגרה החדשות של התובענות הייצוגיות לפיהן תשולם אגרה עם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בהתאם לתקנות, סך האגרה אשר תשולם עם הגשת בקשה לבית משפט השלום תעמוד על 8,000 ₪, מתוכו רק 3,000 ₪ ישולמו כ"מקדמה" , בעוד שהגשת בקשה לבית המשפט המחוזי תעמוד על סך של 16,000 ₪ מתוכו רק 5,500 ₪ ישולמו כ"מקדמה".  בהתאם לסיום הליך (אף אם יסתייים בפשרה) תשולם יתרת האגרה על ידי הצד ה"מפסיד" , וככל שהבקשה תאושר במלואה או בחלקה אף ישפה המשיב בבקשה את המבקש  בגין תשלום המקדמה (למעט חריגים ככל שיאשר בית המשפט).  בעוד שהגשת בקשות כנגד הרשויות השונות יעמדו על סך כולל של 1,794 ₪ בלבד אשר ישולם בפעם אחת עם הגשתן.

אך האם מדובר בצעד נגד האזרח הפושט או שמה לאור ריבוי התביעות האגרה היא רע הכרחי? לצורך בירור הסוגייה נעזרנו במשפטנים העוסקים בתחום

עו"ד מיטל אמסטר מומחית לדין המסחרי, דיני עבודה ותובענות ייצוגיות סבורה כי מדובר בהתפתחות חיובית.  "לעניות דעתו של הרוב המכריע העוסק בתחום, תוצאות הטלת האגרה יהיו ברורות ומיידיות - צמצום ניכר ומשמעותי של כמות התובענות הייצוגיות אשר יוגשו לפתחו של בית המשפט, זאת עד למינימום הכרחי של אותן תובענות מוצדקות אשר עילה אמיתית בבסיסן. בגין תובענות אלו, ניכר כי לא ירתעו המבקשים לשלם את האגרה הקבועה בדין, מתוך ידיעה כי מקום בו תתקבל תביעתם או אף מקום בו תאושר פשרה בעניינים תוטל בסופו של יום האגרה על הצד הנתבע. זאת באמצעות מנגנון של שיפוי הקבוע בתקנות החדשות".

עו"ד מיכל שחר המייצגת חברות ועסקים ומשמשת בנוסף כיועצת המשפטית של לשכת היועצים העסקיים בישראל אף היא סבורה כי התקנות נכונות. "כלי התובענה הייצוגית הנו כלי חשוב מאד ותפקידו לשרת את הצרכן הקטן מול חברות גדולות ואין ספק, כי יש לשמר ולחזק אותו. ואולם, הקלות הבלתי נסבלת כמעט שבה מגישים בישראל תובענות ייצוגיות וריבוי התובענות מעיד על מצב בעייתי המצדיק בהחלט הטלת אגרות על מגיש התובענה הייצוגית במטרה ליצור ולו חסם התחלתי בפני תביעות ייצוגיות שאין מאחוריהן דבר מלבד ניסיון להפעיל לחץ פסול על החברה או העסק".

"בעוד בעבר הגשת תביעה ייצוגית נעשה בכובד ראש, כתיבתו ארכה חודשים ולאחר שיקולים רבים ובדיקות משפטיות ארוכות, הרי שכיום, אנו רואים תובענות מוגשות כלאחר יד, כמעט כסטנסיל. הרוב הגדול של התובענות הייצוגיות הנו ראוי אך, כשאין אגרה כמעט, קל יותר להגיש תובענה, מופרכת ככל שתהיה, במטרה להפעיל לחץ על החברה או העסק החושדים לשמם הטוב ולהורדה בדירוג האשראי שלהם בעקבות פרסום הגשת תביעה כזו", מאשימה עו"ד שחר.

"חברות ועסקים רבים נאלצים להתפשר ולשלם עשרות אלפי שקלים בודדים רק כדי להסיר את התביעה, דבר שהופך את מכשיר התובענה הייצוגית למכשיר שנעשה בו שימוש פסול. כמשרד המייצג עסקים וחברות משמעות הגשת תובענה ייצוגית כנגד חברה הנה פגיעה בחברה ואף, במקרים מסוימים, עשויה להוות מכת מוות לחברה או פגיעה בשווי המניות שלה. הטלת אגרות - יש לקוות - תביא לסינון ולו ראשוני של תביעות ייצוגיות כך שרק תביעות מבוססות היטב, בעלות עילה צרכנית והראויות להתברר תוגשנה. ייצגתי בעבר בתביעה ייצוגית שבה בית המשפט עמד נדהם מול מופרכות ודלות התביעה והביע את תדהמתו בקובעו, בפראפרזה, כי פתאום קם אדם בבוקר ומגיש תובענה ייצוגית", אומרת עו"ד שחר.

מנגד ישנם גם קולות רבים שסבורים שהתקנה החדשה בעייתית ופוגעת באזרחים שמתמודדים מול החברות הפועלות בצורה שאינה ראויה

עו"ד יוליה שנקר טוענת כי  "הטלת אגרה על הגשת תובענות ייצוגיות היא צעד נדרש להקטנת עומס כבד על מערכת בתי המשפט אך עם זאת אני סבורה שהיה מקום להקטין את גובה האגרה ולאזנה עם קביעת הוצאות  משפט ריאליות ומשמעותיות במקרה של דחיית התובענה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

עו"ד מיכאל דבורין מתמחה בתובענות ייצוגיות אף הוא מתנגד להעלאה, "לא ייתכן שיעלו את האגרה כאשר מרבית התובעים נפגעו מלכתחילה בסכומים זעומים  ולעתים אף נמנים עם האנשים החלשים בחברה שידם אינה משגת לשלם אגרות של אלפי שקלים. ברור לכל בר דעת כי אדם שנפגע בשלושה שקלים וכל סך הזכייה שלו בתביעה עומד על כמה עשרות אלפי שקלים לא יוציא מכיסו כל כך הרבה כסף. אין לי ספק כי עם כניסת האגרות לתוקף רוב התובענות הייצוגיות לרבות טובות, לא תוגשנה ומי שירוויח מכך יהיו התאגידים שימשיכו להתעשר על גבו של הציבור".

עו"ד טל פינק מסבירה אף היא כי התקנות החדשות ישרתו רק את החברות הגדולות, "תביעה ייצוגית הינה תביעה של אדם יחיד  אשר תובע בשל עוולה שנגרמה לו באופן אישי, אולם הינה משותפת לציבור הרחב. פעמים רבות כאשר תביעה ייצוגית מתקבלת, הסעד שניתן מתייחס לציבור כולו, לדוגמא, הנחה קולקטיבית על רכישת מוצר מסוים. מטבע הדברים, מרבית התובענות הייצוגיות מוגשות כנגד גופים וחברות גדולות אשר משרתות כמות גדולה של אנשים באוכלוסיה. הטלת  אגרה משמעותית על מגישי התובענות הייצוגיות, תשרת את האינטרסים של הגופים הגדולים הללו ותימנע הגשת תביעות שכאלו וחמור מכך, הערמת קושי על הגשת תובענות ייצוגיות, למעשה יפגע בציבור כולו אשר נהנה פעמים רבות  מתוצאות ההליך וכתוצאה מכך, תפגע באינטרס הציבורי והצרכני"

עו"ד נירית פליישמן אומרת כי "העלאת מחיר האגרה עבור תובענות ייצוגיות תפגע בראש ובראשונה באזרח הקטן. ברור לכל כי כאשר תאגידעסק טועה בעשרות שקלים לרעת הלקוח, אף לקוח לא יילך לביהמ"ש על אותם עשרות שקלים והכסף ישאר בידי אותו גורם מעוול. התביעות הייצוגיות נועדו למנוע בדיוק את בעייתיות זו אך בהעלאת האגרה חזרנו לאותה נקודה בה התחלנו היום ואותם אנשים מוחלשים לא יוכלו לשלם את האגרה הגבוהה ובעקבות כך פנייתם לבית המשפט נחסמה".

עו"ד רועי ביטון מומחה לתביעות ייצוגיות הביע אף הוא את תרעומתו על התקנות החדשות, "לא ייתכן שיעלו את האגרה כאשר מרבית התובעים נמנים עם האנשים החלשים בחברה. הרי ברור לכל בר דעת כי אנשים אשר ערים לכך שנגבו מהם עשרים או שלושים שקלים נוספים שלא כדין, אינם עשירים ולפיכך, איני מבין איך יכולים לעלות את האגרה. אם יבקשו מהאזרח הקטן שנעקץ לשלם 16 אלף ש״ח אגרה על תביעה ייצוגית בעצם יכשירו את השרץ לגניבת המיליונים ויפגעו פגיעה עצומה, הן במחאה החברתית והן בתיקון העוולות האזרחיות. אני בהחלט נגד תביעות סרק ומאמין שצריכים למצוא פתרון נגדן אך אגרה על התביעות אינה הדרך".