ראש שירות הביטחון הכללי, דוד זיני, הגיש היום (ראשון) בקשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בה הוא מבקש לקנוס את העותרים נגד מינויו. הבקשה מופנית נגד ראשי השירות לשעבר נדב ארגמן, עמי אילון וכרמי גילון, לצד 186 עובדים ומנהלים לשעבר בשירות הביטחון הכללי.
הרקע: פסק הדין שהורה על חשיפת השמות לראש השב"כ
לפי המסמך, פסק הדין שניתן ביום 28.12.25 דחה את טענות העותרים בקשר למתן חיסיון עבור רשימת השמות והסתרתה מראש השב"כ דוד זיני. בפסק הדין נקבע כי העותרים לא הצביעו על מקור משפטי המאפשר להם להסתיר את שמותיהם מאדם בעל סיווג ביטחוני מתאים שהוא משיב לעתירות שהוגשו נגדו.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג (שהכשיר את המינוי לצד השופט דוד מינץ, מול דעת המיעוט של השופט יצחק עמית), קבע כי אין מקום להותיר את מגבלת הפרסום על הרשימה בכל הנוגע לעיונו של זיני עצמו, בעוד שהיא נותרת אסורה בפרסום כלפי כולי עלמא. השופט סולברג הדגיש בפסק הדין: "עתירה לבית משפט זה אינה עצומה שניתן לחתום עליה בעילום שם ולהעלות בה טענות חמורות כלפי אחרים, מבלי לשאת בהשלכות הדבר".
עם זאת, בשולי פסק הדין הציע השופט סולברג כי זיני ישקול לוותר על הדרישה עם סיום הדיון, במטרה ליישר את ההדורים משדובר בעובדי שירות לשעבר.
הטענה להפרה וניסיון הפסקת הייצוג מצד עורכי הדין
בבקשה נטען כי העותרים נמנעים באופן שיטתי ומתמשך מקיום פסק הדין. לפי הפנייה, עורכי דינו של ראש השב"כ פנו לעורכי הדין של העותרים ב-27.4.2026 וב-8.5.2026 בדרישה לקבלת הרשימה, אך פניותיהם זכו להתעלמות.
מתכתובת הדוא"ל המצורפת לבקשה עולה כי ביום ראשון, 10 במאי 2026, השיב עו"ד עידן ארנון ממשרד "ארנון, תדמור-לוי" (באי כוחם של חלק מהעותרים) כי המשרד סיים את הייצוג בעניין ואינו מטפל עוד בו או בנושאים הנובעים ממנו.
ב"כ ראש השב"כ טוענים בבקשה כי לא הוגשה כל בקשה רשמית לבית המשפט להפסקת ייצוג, וכי מדובר בניסיון להותיר את המבקש באופן מלאכותי בפני "עותרים עלומים שאינם מיוצגים" כדי לחמוק מביצוע פסק הדין. בשל כך, מבוקש להחיל את פקודת ביזיון בית המשפט גם על עורכי הדין של העותרים באופן אישי, שכן הם אלו המחזיקים בפועל במסמכים ומודעים לצו.
הנספחים: טענות בתקשורת על "יצר נקמה" וחשש מסגירת חשבונות
לבקשה צורפו נספחים הכוללים פרסומים בתקשורת, שלטענת המבקש מטרתם להשחיר את שמו של ראש השב"כ. בין הנספחים:
כתבה מעיתון "הארץ" (30.4.2026): דיווח של גידי וייץ לפיו חלק מהעותרים הביעו חשש שראש השב"כ מבקש לבוא איתם חשבון לאחר כניסתו לתפקיד. בכתבה צוטט פרסום ברשת X של איש השב"כ לשעבר, דביר קריב, שהודה כי חתם על העתירה וכתב לזיני: "כולי רועד מהמחשבה ששב"כ יתחיל לסגור איתי חשבונות".
הכתבה הזכירה בנוסף טענות של מקורות במערכת הביטחון על קרע בין זיני לבכירי השירות, לצד צעדים שנקט כגון שינוי עמדת השירות לגבי עונש מוות למחבלים , הנחיה לקבוע כי ראש הממשלה נתניהו אינו יכול להעיד במשפטו מטעמי ביטחון (לפי דיווח של אביעד גליקמן) , והנחיה שלא להביע התנגדות לחוק בדיקות פוליגרף לבכירים.
כתבה מאתר "מעריב" (13.5.2026): התייחסות של העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 13, שביקש להגן על עמדתו המשפטית של זיני וטען כי "מבחינה משפטית - צודק, זכותו" לדעת מי האנשים שעתרו נגד מינויו. יחד עם זאת, דרוקר ציין כי התעקשותו של זיני לקבל את הרשימה חרף המלצת השופטים מעידה על "צד מטריד" ועל "יצר נקמה" המעורר חשש.
בסיכומה של הבקשה, מתבקש בית המשפט העליון להוציא צו לפי פקודת הביזיון נגד העותרים או באי כוחם, וכן להורות על תשלום שכר טרחה והוצאות בגין הגשתה. לקנוס
0 תגובות