המדינה מאשרת באופן רשמי היום (שישי) כי יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, יועצי ראש הממשלה המשמשים כחשודים המרכזיים בפרשת "קטרגייט", אינם מורחקים לחלוטין ממשרד ראש הממשלה.
מפרפרזה של חומר חסוי שהותרה לפרסום במסגרת תשובת המדינה לבג"ץ, עולה כי השניים מורחקים רק ממתחמים מסוימים במשרד הרגיש, אך רשאים לשהות באזורים אחרים בתוכו.
התשובה לבית המשפט העליון הוגשה בעקבות דרישת התנועה לאיכות השלטון לחשוף את ההנחיות הנוגעות לשהותם של החשודים בלשכה.
על פי המידע שהותר כעת לפרסום, שירות הביטחון הכללי – המשמש כ"קצין המוסמך" וכגורם המנחה לאבטחת מידע ולסיווג ביטחוני במשרד – קבע כי "נאסרה כניסתם למתחמים מסוימים במשרד, על פי קריטריונים שקבע שב"כ". עם זאת, באותה נשימה הובהר כי "לא חלות מגבלות על אזורים שמחוץ למתחמים אלה".
המשמעות הנגזרת מתשובת המדינה היא אישור רשמי לפרסומים קודמים, לפיהם השב"כ בראשות דוד זיני שינה את עמדתו המחמירה הראשונית.
כעת, הלכה למעשה, מתאפשר לחשודים בעבירות ביטחוניות חמורות לשוב ולפעול בסביבת ראש הממשלה תחת מגבלות חלקיות ונקודתיות בלבד. עוד נמסר כי הוצאה הנחיה מתוקפת בנוגע לפעולות אבטחה בעת נוכחות גורמים נעדרי הכשר ביטחוני במקום.
העתירה הדחופה, שהוגשה בחודש פברואר האחרון, דורשת להרחיק לאלתר את כל הגורמים הנחקרים בפרשה הקטארית.
לטענת העותרים, מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת: גורמים החשודים בעבירות של מגע עם סוכן זר, מסירת מידע סודי, שוחד והלבנת הון – כשחלקם אף נטולי סיווג ביטחוני בסיסי – ממשיכים לכהן בלב המערכת המסווגת של ישראל בעיצומה של מלחמה.
עו"ד תומר נאור, סמנכ"ל אסטרטגיה ומשפט בתנועה לאיכות השלטון, מסר בתגובה: "התשובה שהתקבלה היום מאשרת רשמית את החשש החמור שהוצג בעתירה שלנו. חשוב להדגיש - מדובר בחשודים בחלק מהעבירות הביטחוניות החמורות ביותר במערכת.
"אסור לאפשר לאנשים החשודים בעבירות מסוג זה לשהות במשרד הרגיש ביותר במדינה, ולו 'באזורים שמחוץ למתחמים מסוימים'. הסכנה לביטחון המידע של מדינת ישראל אינה מצטמצמת לחדר זה או אחר - היא נובעת מעצם נוכחותם של החשודים בלב מערכת קבלת ההחלטות בעת מלחמה".
הדיון המכריע בעתירה, בו תמשיך התנועה לעמוד על דרישתה להרחקה מלאה של היועצים מהמשרד עד לתום ההליכים, קבוע להתקיים בבג"ץ ב-28 במאי.
0 תגובות