פרק שלישי בסדרת הכתבות לקראת מתן תורה מהיכלי הישיבות - אחרי שעסקנו בחלק הרוחני, נדלג לחלק היותר גשמי בישיבות, חדר האוכל, מאחורי הארוחות עומדים אנשים שעמלים קשה מאוד בזמן שבחורי הישיבה לומדים בבית המדרש כדי להכין עבורם את האוכל, המשימה היא קשה ביותר מאחר ומדובר בכמויות משמעותיות, והטבחים מתחילים בהכנות לארוחות הבוקר כאשר עדיין חשוך בחוץ, ובהכנה לארוחת הצהרים עוד לפני שהבחורים מתחילים את סדר א', ולא תמיד התלמידים יודעים להעריך את גודל הטרחה והמסירות.
כאשר יצאנו לבדוק את הנעשה בחדרי האוכל התברר כי המשימה של הטבחים פעמים כמעט בלתי אפשרית, התקציב נמוך ולכן רשימת המוצרים דלה מאוד – הטבחים נדרשים להכין אוכל מזין וטעים במינימום תנאים, התלמידים פעמים זועמים על הטבחים על סוג האוכל, בעוד כידוע לא הם קובעים את התפריט אלא הנהלת הישיבה.
משפט כואב ששמענו מאחד הטבחים שמופיעים בכתבה וחפץ בעילום שמו: "היו כמה פעמים שאספתי כסף מהמשפחה כדי לקנות בקר בהכשר מהודר בכמות נכבדה והוספתי על דעת המשגיח כשרות לחמין של בני הישיבה. הרגשתי שהבשר הזה יחזק אותם למשך כל השבוע", אמירה זו משקפת את התחושה של טבחים רבים שמוסרים נפש הרבה הרבה מעבר למקובל ולמצופה מהם. "טבח זה תפקיד שצריך מסירות בלתי רגילה, אי אפשר להחזיק מעמד בתפקיד יותר מידי זמן אם עובדים בשביל משכורת, השעות לא שעות מקובלות, העבודה מצריכה התנתקות מהמשפחה למשך רוב היום. צריך להוקיר מאוד את הטבחים".
סערת המזון הבריא
משרד המשפטים הפיץ לפני כמה חודשים את טיוטת התקנות למזון בריא בישיבות, אולם הוא הבהיר כי בשלב ראשון הן יתייחסו רק לקיוסקים ומכונות לממכר אוכל לתלמידים בבתי הספר ולא לאוכל המוגש בארוחות לתלמידים במוסדות החינוך.
הסערה סביב המזון הבריא בישיבות פרצה לאחר שח"כ יעקב אשר הגיש רביזיה במהלך דיון בועדת החינוך בראשות ח"כ מרגי. אשר טען בשם מנהלי הישיבות כי בניגוד לבתי הספר הכלליים - מוסדות החינוך החרדים - הישיבות הקטנות לא מקבלות תקציב ייעודי למזון והוא נלקח מהתקציב הכללי, ובשל כך מן הראוי קודם להביא מימון נוסף ורק לאחר מכן לחייב את המוסדות בתפריט חדש ויקר. כמו כן, אשר טען כי אישור התקנות עלול לסכן את עצמאות מוסדות החינוך החרדיים.
מי שהתנגד למהלך של אשר היה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שהתקנות קיבלו את אישור משרדו בעת ששימש בתפקיד שר. ליצמן טען ש"גם החרדים צריכים לאכול אוכל בריא", והתעלם מטענות אשר.
לבסוף, בעקבות התערבות אשר וסגן השר מאיר פרוש לטובת מנהלי הישיבות - משרד החינוך הסכים להחריג מהתקנות את הישיבות הקטנות וההחלטה עברה לאישור משרד המשפטים - שם התקנון נעצר.
בדברי ההסבר בטיוטת משרד המשפטים נכתב כי "התקנת תקנות אלו נועדה בכדי לוודא כי יימכר לתלמידים מזון איכותי, ויימנע מהתלמידים מזון שאיננו בריא ועלול לפגוע בהם. מאחר שכך, החל משרד החינוך ראשית בהתקנת התקנות, אשר יפקחו על המוצרים הנמכרים במסדות החינוך במסגרת קיוסקים, מזנונים ומכונות לממכר מזון, ובשלב השני, יובאו תקנות אשר יפקחו על הארוחות המוגשות במוסדות החינוך על ידי חברות הסעדה וכיוצ"ב".
כך או כך התפריט בישיבות בינתיים לא השתנה.
התפריט המקובל
נפתח תחילה עם התפריט הנהוג והמקובל ברוב הישיבות הליטאיות:
ארוחת הבוקר:
- לחם שחור פרוס
- גבינה לבנה 5%
- חמאה
- ממרח שוקולד
- ריבה
- ביצים קשות וחביתות
- מלפפון/עגבניה
- שתיה ממותקת/מים
- תה
- חלב
- אבקת קפה.
ארוחת צהרים:
- מנה עיקרית תכלול שלוש פעמים בשבוע אוכל בשרי, כמו קציצות עוף/ חזה עוף/ שניצל/ רבע עוף/ חמין.
- פעמיים בשבוע המנה העיקרית היא פרווה, כמו נקניקיות מן הצומח/ שניצל תירס/ בלינצ'ס עם תפו"א/ בורקס תפו"א/ חמין פרווה.
- לצד המנה העיקרית נהוג להגיש תפוחי אדמה/ אורז/ פסטה/ פתיתים/ אפונה/ שעועית ירוקה/ או קטניות מעורבות.
- סלט אחד לפחות. ולקינוח פעמים מוגש פרי שלם כמו תפוח/ תפוז/ אגס וכדומה.
ארוחת הערב:
- הארוחה מבוססת תמיד על מאכלי פרווה קלים לצד לחם שחור פרוס וממרחים.
- יש ישיבות שידלגו על מנה עיקרית בארוחת הערב ויגישו מרק ירקות פרווה ותוספת שתכלול סלט ולחם. לעומת זאת ישיבות אחרות יגישו מנה עיקרית פרווה כמו פיצה/ צ'יפס/ אורז/ פסטה וכדו'.
המיוחדים:
- בימי שישי, בשעה 13:30, מוגשים בורקסים ורוגלך.
- בשנים האחרונות, בכדי למנוע מבחורי ישיבה לצאת לרכוש מזון בחנויות ומסעדות, הוסיפו בחלק מהישיבות הגשת כיבוד קל גם בשעה 23:00 בלילה, במיוחד בליל שישי אז רבים מן הבחורים לומדים לאורך הלילה וזקוקים לאוכל חם, בישיבות רבות יגישו בליל שישי חמין (טשולנט) פרווה בשעה 12:30.
תפריט שבת
התפריט בשבתות וחגים הוא כמובן שונה לחלוטין
ערב שבת:
- בליל שבת אחרי תפילת מעריב ימתינו הבחורים לקידוש אותו עורך בדרך כלל אחד מבחורי הישיבה המבוגרים, על השולחנות מחכות לחמניות "בולקעלך" וכמה סלטים. בישיבות רבות מנת הדג תכלול גפילטע פיש בלבד, בישיבות בהן המצב טוב יותר מנת הדג תכלול סוג נוסף של דגים כמו נסיכת הנילוס מושט או סלומון.
- לאחר המרק שלא תמיד יוגש לצד שקדי מרק, יזכו הבחורים למנת רבע עוף המחולקת לשניים או בקר בחלק מהישיבות ותוספת נוספת של קוגל או אורז, בחלק מהישיבות השתייה בשבת היא פטל ומשקה מתוק יוגש רק בחגים, בישיבות בהן המצב הכלכלי טוב יותר יוגש בקבוק קוקה קולה לארוחת שבת עבור כל חמישה בחורים.
- בליל שבת בשעה 23:00 יש כיבוד קל ושתיה.
יום שבת:
- בשבת בבוקר אחר תפילת שחרית בתקופת הקיץ בישיבות רבות יערכו קידוש ויגישו כיבוד קל בלבד, ורק בשעה מאוחרת יותר תוגש ארוחת השבת המלאה. מי שנהנה מכך הם הבחורים שמתעוררים בשעה מאוחרת, וכך לא מפספסים את הארוחה בחדר האוכל של הישיבה, בשבתות החורף ארוחת השבת מתקיימת מיד לאחר סיום תפילת שחרית בישיבה, בדרך כלל סביב השעה 10:00 ועד השעה 12:00 בצהרים.
- התפריט בארוחות השבת כולל בדרך כלל לחמניות בלקעלך, קציצות גפילטע פיש או ביצים וסלטים למנה ראשונה, ישיבות בהן המצב הכלכלי מאפשר יגישו גם כבד עם ביצים. המנה העיקרית היא כמובן החמין, הטשולנט שכולל בקר וקישקע (קוגל העשוי קמח).
- בסעודה שלישית יוגשו בדרך כלל הסלטים שנשארו מסעודות השבת לצד לחמניות.
- במוצאי שבת בשעה 23:00 יוגשו ביצים קשות וחביתות עם לחמניות שנותרו משבת או בחלק מהישיבות לחמניות חדשות, בישיבות בבני ברק מספרים כי מאפיית ויז'ניץ תורמת לחמניות טריות.
הישיבות המובילות
בישיבת מיר בבית ישראל חל שינוי גדול לפני כחמש שנים. עד 2013 פעלו בישיבה שלושה חדרי אוכל ענקיים בבניין 'בית ישעיה'. לאחר שהונפה חרב הקיצוצים, חדר אוכל אחד נסגר ושני חדרי אוכל אחרים המשיכו לפעול אך במתכונת של חלוקת מנות בבר, ולא כהגשה לשולחנות, כפי שהיה עד אז.
"הסיבה לשינוי היא בגלל העובדה שבישיבה גילו כי מספר המנות המוגשות גדולה בהרבה ממספר התלמידים, התברר כי בחורים נהגו להביא אורחים וחברים ורבים מן הסועדים לא היו שייכים לישיבה כלל", אומר לנו אברך בישיבת מיר. המטבח של ישיבת מיר הוא מפעל של ממש, במרכזו מכונה מיוחדת להכנת שניצלים, מדובר על עשרת אלפים וחמש מאות שניצלים שיוצאים מידי יום רביעי מן המכונה לבחורי ישיבת מיר ומיר ברכפלד.
ישיבת תושיה: בישיבה בתפרח הטבחית היא הגב' שושנה פרץ ובעלה רפאל המתגוררים במושב, לצדם עובדים צוות של עובדים ועובדות ממוצא רוסי. טבח הערב עונה לשם יגאל וגם הוא מסור מאוד לתלמידים, יגאל בעל ידי זהב וחנויות הפלאפל בדרום רכשו את מרשם הכנת עיסת הפלאפל ולפי האגדות הוא מקבל תמלוגים מחנויות הפלאפל בנתיבות וברחבי הדרום.
מידי שנה במסיבת החנוכה בתחילת נאומו של ראש הישיבה הגר"א פילץ הוא מודה לטבחים על העבודה הקשה והמסירות במשך כל השנה כולה, רפאל פרץ ורעייתו הטבחית הראשית מגיעים במיוחד לתחילת נאומו של ראש הישיבה כדי לשמוע את מילות הכרת הטוב של הגר"א פילץ. יצוין כי הגר"א פילץ מתעניין במשך כל השנה בטיב המאכלים ודואג שהכל יהיה באופן משובח.
ישיבת בית מדרש עליון: הטבח עונה לשם משה, הוא מומחה בהכנת שניצלים שכל בני הישיבה אוהבים, אבל המאכל הכי קל עבורו להכנה הוא נקניקיות פרווה. שניצל בשרי מצריך לדבריו עבודה קשה ועל כן הוא מכין שניצלים רק פעמיים בחודש. הוא מאוד מאושר מן העובדה שראשי הישיבה אוכלים מן האוכל שלו וסומכים עליו, בעיקר מן העובדה שראש הישיבה הגר"י אונגרישר הנחשב לאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו אוכל מן האוכל שלו. את הטשולנט בישיבת בית מדרש עליון מכין מנהל הישיבה ר' גרשון אילסון שהתנדב פעם אחת להכין חמין ומאז הבחורים נקשרו לטעם המיוחד. טבח הערב בבית מדרש עליון הוא מוטי, בוגר ישיבת אור יהודה, שגם עורך בר מצוות ואירוסין לבני רבני הישיבה. בשבתות הוא נוהג לאכול אצל הגר"א פוסטבסקי ר"י אור יהודה.
ישיבת פוניבז': הטבח הראשי הוא שמחה פרלמוטר שמכין את האוכל גם עבור ישיבת גרודנא באר יעקב, ועוזר גם לישיבות תפארת ציון וקרית מלך. הדבר שכואב לפרלמוטר ביותר הוא שבני הישיבה השתמשו באוכל שלו כדי לזרוק אחד על השני במאבקים שהיו בעבר בחדר האוכל של הישיבה. יצוין כי באופן מפתיע מתנהל קשר חם בין שמחה פרלמוטר לטבח של הישיבה השנייה, פרלמוטר נועץ במאיר כהן הטבח של ישיבת הגר"ש מרקוביץ' וכן להיפך בנושא אופן הכנת המאכלים. מאיר כהן הוא שף ידוע המשמש כשף בספינות הפלגה וזאת בעיקר בימי בין הזמנים.
ישיבת "מאור התלמוד": הטבחית הראשית אווה, ממוצא רוסי, היא מותג בישיבה לאוכל טוב, והיא משמשת טבחית כמעט מאז הקמת הישיבה. אחראי מטבח ראשי הוא יעקב כהן, חרדי תושב העיר רחובות. טבח הערב הוא יוסף גניש, דתי ממוצא תימני תושב רחובות.
ישיבת "עטרת ישראל": אחראי המטבח הוא יצחק שטיינוביץ', מתברר כי בנו של רו"מ הישיבה הגאון רבי בן ציון אזרחי ונכדו של ראש הישיבה הגרב"מ, הוא טבח ידוע במסעדות גורמה, ואף מבשל עבור ישיבות רבות כמו למשל ישיבת מרכז הרב, ישיבת דרך חכמה ועוד. בבעלותו מפעל קייטרינג בכשרות "העדה החרדית" בעטרות בירושלים. הטבח בעטרת ישראל הוא רן דרור.
ישיבת מיר ברכפלד: הטבח הראשי הוא תושב שכונת ברכפלד בוגר ישיבת עטרת ישראל, בשם דוד גולדשטיין. הוא מכין את הארוחות במשך כל השבוע מלבד ימי רביעי, אז מגיעים שניצלים מוכנים ממטבח ישיבת מיר בשכונת בית ישראל בירושלים, הוא משמש כטבח מאז הקמת הישיבה. המאכל שהבחורים הכי אוהבים שהוא מכין הוא הטשולנט המיוחד שלו, ואת העופות שלו. דוד גולדשטיין מכין את הארוחות גם ל"עטרת שלמה" בעיר.
ישיבת חברון: עד לאחרונה היה יוסי זוננפלד בנו של הגאון רבי מאיר זוננפלד רבה של רכסים, אחראי על המטבח, אך לאחרונה הוא עזב. הטבח הראשי בחברון הוא בנצי מנגל. בישיבת חברון האוכל כל השבוע בשרי חוץ מיום אחד ובתעניות בה"ב יוגש אוכל פרווה בלבד, בימי רביעי באופן קבוע יוגשו שניצלים. רבני הישיבה מקבלים לחדריהם את האוכל מחדר האוכל.
בישיבות קרית מלך ותפארת ציון הטבח הוא הרב יעקב הורביץ חסיד מחנובקה, יחד עם עוזרו אהרן רוט הם מכינים את ארוחות צהרים והערב עבור הישיבות, המאכל שאותו הבחורים אוהבים במיוחד ממעשי ידיו של הורביץ הם השניצלים אותם הוא מטגן ביד אמן ועליהם הוא עמל שעות ארוכות במקצועיות רבה. המיוחד ברב יעקב הורביץ הוא שמדובר ביהודי תלמיד חכם עצום, בפורים הוא משמש ה"פורים רב" ושופע חידושי תורה.
ישיבת יקירי ירושלים: ראובן שמעון כבן 50 מכהן כטבח במוסדות "יקירי ירושלים" מזה כעשר שנים. הוא הגיע לישיבה לאחר שהטבח המיתולוגי פרש לפנסיה ומאז הוא מכין יחד עם צוות המטבח את ארוחותיהם המזינות של הבחורים בוקר צהרים וערב, זמן השיא נרשם בעת ארוחות הצהרים אז מוגשות למעלה מאלף מנות המתחלקות עם בחורי הישיבה קטנה המונה כ-220 בחורים כ"י, הישיבה גדולה כ-450 בחורים כ"י אברכי הכולל כ-150 אברכים ותלמידי התלמוד תורה כ-350 ילדים שהחל מכיתה ו' אוכלים בת"ת. כשכל המנות מוגשות בערך באותו הזמן בשלושה חדרי אוכל שונים במתחם הישיבה, כשראובן הטבח עובר בין כולם ורואה שלאף תלמיד מגדול ועד קטון לא חסר מאומה.
ישיבת בניין אב: הגברת קורקוס היא הטבחית בישיבות "בנין אב" מאז שעברו לשכונת רמת שלמה בירושלים, היא החליטה להקדיש את חייה כדי שיהיה ללומדי התורה טוב יותר ובחרה לעסוק בנושא האוכל שיהיה מזין וטעים ומאז ועד היום בכל יום היא מבשלת כ-300 מנות שמתחלקות בין הישיבה הגדולה לישיבה הקטנה ובין הישיבה לבחורים חוצניקים.
ישיבת כנסת יצחק קרית ספר: הטבחיות הן שרה פריד וחיה אלבז, במהלך התקופה האחרונה ניכר שיפור משמעותי בתפריט. התפריט בליל שבת כולל סלטים, דג מושט, מרק, עוף ועוד תוספת אחת. בשבת בבוקר: לחמניות וסלטים, טשולנט ולקינוח אננס. בארוחות בוקר מידי יום מגישים ביצים קשות, סלט ירקות וגבינות, ובכל ראש חודש מעדני שוקו. ארוחות הצהרים שלושה ימים בשבוע הן בשריות ופעמיים פרווה. בארוחת הערב פעמיים בשבוע יש ארוחה חלבית, ערב אחד בשבוע פלאפל עם צ'יפס, וערב נוסף מוצרי סויה. האוכל האהוב על הבחורים לארוחת צהרים הוא עוף עם פירה. הבחורים טוענים כי "בשל הקיצוצים בעולם הישיבות החלב שניתן בישיבה מעורב עם מים".
ישיבת הגר"ח מן ההר: עד לא מכבר הישיבה לא העסיקה טבח אלא הביאה מזון מקייטרינג מקומי, בשנה האחרונה כשהישיבה גדלה וכבר לא היה שייך להמשיך כך, הביאו את הטבח חיים הירשמן, בן 26, צעיר ברוחו וידוע כאכפתי ומסור הרבה מעבר לנורמה, בישיבה מדברים על בניית חדר אוכל ומטבח חדש ומרווח לקראת זמן אלול הקרוב.
ישיבת שערי שמועות: הישיבה שבבית חלקיה לא מעסיקה טבח, האוכל מגיע מקייטרינג של אליעזר רובין.
ישיבת נתיבות החכמה בראשות הגר"'ד וולפסון והרב ברוך נויבירט עברה לפני שנתיים לקמפוס ישיבת קריית נוער בבית וגן, המרווח יותר. מתכונת המטבח של קרית נוער נמשכת גם בימים אלו.
ישיבת דרך חכמה: הישיבה התקשתה לתפקד בשנים האחרונות באופן סדיר מבחינה לוגיסטית מאחר ובעקבות מחלוקות משפטיות אודות הקצאת הבניין בירושלים עברה הישיבה באלול תשע"א למבנה של מדרשיית נעם בפרדס חנה. בתחילת תשע"ב שבה לירושלים למבנה שבו שכנה ישיבת נר ישראל של חסידות גור, בסמיכות לרחוב בר-אילן בירושלים, ובשנת תשע"ד שבה לשכונת הר נוף לאחר שהוקצה לה שטח בשכונה, חדר האוכל עבר מספר פעמים מיקומים יחד עם הישיבה, הטבח המסור המלווה את הישיבה הוא יוסי קסידו שאהוב מאוד על הבחורים.
ישיבת אור אלחנן בשכונת רוממה בירושלים הטבח הוא אבישי שימחי, הישיבה משקיעה באופן מיוחד בטיב ושפע הארוחות, אך הסמיכות לעיר מביאה לכך שרבים מבני הישיבה משלימים את הארוחות בשעות הערב במרכז העיר או בסנטר 1 המותאם למגזר החרדי.
ישיבת באר יעקב: הטבח הוא שמוליק הומינר.
ישיבת בית שמואל - הטבח הוא מאיר אברג'ל, מי שמפקחת מקרוב אחר פעילות המטבח היא הרבנית ארנפלד אשת ראש הישיבה, בשנה האחרונה מאז המשבר הכלכלי שפקד את הישיבה ירד בצורה דרסטית שפע האוכל בישיבה. בשבתות בהן ראש הישיבה הגר"י ארנפלד סועד בביתו שבקמפוס הישיבה הטבח מכין עבור משפחתו ארוחות מיוחדות.
ישיבת שער התלמוד הטבח הוא מנחם רפאלוביץ.
ישיבת שערי יושר שהחליפה את שמה לישיבת אילת השחר, הטבח הוא רוני ארליכמן.
ישיבת תורת זאב של הגר"ב סולוביציק, הטבח הוא שימי ברגר.
ישיבת נחלת הלויים עפולה, האוכל מגיע מקייטרינג קינג אירועים.
ישיבת קול תורה הטבחית היא דבורה אייזנבאך שלמדה את המתכונים האהובים מהטבחית הקודמת שיצאה לפנסיה הרבנית יהודית פישר, בשנים האחרונות ירדה מעט איכות האוכל בישיבה מאז המהפך הניהולי לפני שבע שנים, בשל חיסכון בתקציב. בעבר היה האחראי על המטבח אברהם שטרן, ששמו היה מושג של ממש בישיבה.
בישיבת הרב קפלן – הטבח הוא מאיר סולטן.
ישיבת דבר אמת שבראשות הגר"ז שוב הטבח הוא שלמה וייס.
ישיבת באר התורה (גי"ל) בבית שמש הטבח הוא אלי גרינפלד.
ישיבת כנסת חזקיהו כפר חסידים הטבח הוא שלמה מישקובסקי.
ישיבת בני ראם הטבח הוא דוד ריס.
ישיבת מאירת שמועה באשדוד הטבח הוא אליעזר לפה.
ישיבת רבינו חיים עוזר הטבח הוא ישראל אזולאי.
ישיבת מאור יצחק בחמד הטבח הוא שמואל וורצברגר.
באדיבות קו עיתונות