אאא

המזרח התיכון בכאוס, אירופה מאוימת באיסלאמיזציה והמזרח הרחוק עדיין מנסה לתפוס תאוצה כלכלית איתנה. נראה כי המקום היחיד בעולם שצובר התעצמות במהירות שוברת שיאים הוא מדינת ישראל. בכל ההיבטים. המדיני, הביטחוני, והכלכלי אזרחי.

הדברים הללו נאמרו לי פעמים רבות בשנתיים האחרונות על ידי בכירים בשירות המדיני והבטחוני, ויכול היה להיראות שהיה בהם משהו מוגזם, או לפחות קושי בביסוס עובדתי, שהרי יציבות ואף התעצמות הינן דבר יחסי.

האישור הפומבי ניתן לכך בחודש האחרון, חשיפת היכולות המודיעיניות, הטכנולוגיות וההתקפיות מול איראן וסוריה הוכיחו את העוצמה העולה על כל דמיון אנושי. לצידם, ההתפתחויות המדיניות, כביטול הסכמי הגרעין, העברת השגרירויות והסרת הסוגיה הפלסטינית מהשולחן המדיני.

דברים שעדיין פחות פומביים אך הינם בגדר "סוד הידוע לכל" אלו הם התיאומים ושיתופי הפעולה הבטחוניים עם מוסקבה, קהיר וריאד, יש להניח שבעוד תקופת זמן מסוימת ייחשפו דברים נוספים, אך ישראל אינה ששה אלי החצנה, המהות והתוצאות בשטח, זה הסיפור.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

את היכולות הביטחוניות והמודיעיניות אפשר בעיקר לתלות בשנות מאמץ ופיתוח אנושי, בעוד הקשרים המדיניים סביבנו, הינם משחק של מכנים אינטרסנטיים משותפים של מדינות החוששות מהתעצמות של קיצוניות איסלאמית.

אך יש כאן מימד עומק נוסף הנובע מאופיה הלאומי והדתי של המדינה. בשנים האחרונות, מדינת ישראל עוברת מהפכה חברתית של התחזקות המחנה המסורתי, ומתפתחת אליטה אינטלקטואלית מהמחנה הימני ליברלי, אנשי תקשורת, רוח, מדע ותרבות.

ארה"ב ומדינות נוספות בהן מתחזקים הכוחות השמרניים, תנועות של מאמיני תנ"ך ואוונגליסטים, רואים בישראל בת ברית אמונית ומייחלים לביסוסה והצלחתה.

אשר לאירופה, היא עדיין שקועה ברעיונות פוסט מודרניים קיצוניים, הכוחות המרכזיים דוגלים בביטול הגבולות והחלשת הסמלים הלאומיים. יש לקוות שבעיותיה ההולכות ומחריפות ימתנו לפחות במידת מה את התעקשותה להוביל מהלכים חסרי תועלת מתוך עיוורון מוחלט כלפי האתגרים האמיתיים המסכנים גם את יציבותה ועתידה עצמה.

חנוך רוגוזינסקי הוא משפטן, בוגר המכללה למדינאות, מרצה ויועץ אסטרטגי בתחומי החברה