אאא

שרת המשפטים איילת שקד השתתפה היום (רביעי) בכנס 'המכון החרדי למחקרי מדיניות' שנערך במרכז שלווה בירושלים, והתייחסה לשורת נושאים, בראיון פתוח עם עורך עיתון משפחה יוסי אליטוב.

בפתח הדברים התייחסה שקד לנתונים שהוצגו בכנס, על פיהם שיעור שביעות הרצון בחברה החרדית מתפקוד בתי המשפט הינו הנמוך ביותר מבין כלל האוכלוסיות בישראל, ואמרה: "יש צורך להפריד בין הערכאות הנמוכות לבג"ץ. בענין המערכת עצמה, אני חושבת ועובדת על כך שהמגזר החרדי ירגיש מיוצג, אחרי המון שנים שהוא לא רצה להשתלב. באופן אישי, השקעתי מאמצים לאתר חרדים שיכולים להתמנות כשופטים, ובין היתר מינינו שופטת חרדית, חוי טוקר, וגם שופט נוסף - אבנר יפרח".

"ככל שהמגזר יהיה מיוצג בו, גם האמון יגבר. היום יש בכל מחלקה בפרקליטות - בבג"צים, בהוצאה לפועל ועוד - בכל מקום יש חרדים. אני סבורה שגם החקיקה של העדפה מתקנת לחרדים היא טובה וחשובה, ומקווה שמשרדי ממשלה אחרים יילכו בעקבותינו".

שקד הוסיפה: "שמתי לי למטרה לגוון את השופטים שנמצאים במערכת, כיוון שיש להם תפיסת עולם שהם יוצקים לפסקי הדין. החרדים צריכים לדאוג שיותר חרדים יתמודדו על משרות שיפוט".

 שקד חושפת את כוונתה למנות שופטת חרדית, כפי שאכן מימשה, בכנס 'מאמע' של "כיכר השבת" (צילום: קים צילום אירועים ומגנטים)

"בנושא ההשתלבות בכלל", המשיכה שרת המשפטים, "היינו באמת בתיק מול בית הדין לעבודה בירושלים בנושא שילוב בשירות הציבורי. היו עותרים שניסו לעצור קורסים נפרדים שהממשלה הובילה, בטענה שזה פוגע בשיוויון. אנחנו סבורים שאין פגיעה, כל עוד שיש קורסים גם לנשים וגם לגברים".

"האמירה של השופט לא נכונה, ומבטאת חוסר הבנה של תהליכים שהם קריטיים לקיום המדינה, כיון שלא נוכל להחזיק מעמד כשהחרדים ילכו ויגדלו. השופטת טעתה. אם התנאי לצירוף חרדים לעבודה הוא הפרדה מגדרית, אני מוכנה לשלם את המחיר. יש כאן חוסר הבנה של השופטת, ולכן בית הדין הארצי ביטל את הצו. גם שדולת הנשים שעשתה טעות, נדחתה על הסף, כך שאתם יכולים לראות שגם בערכאות הגבוהות מבינים את הצורך בשילוב חרדים".

שקד התייחסה גם לסוגיית "חוק הגיוס" שבתהליכי גיבוש אחרונים, ואמרה: "אנחנו עכשיו עובדים בשיתוף פעולה לעשות תיקון נוסף לחוק שנפסל. אמרתי את דעתי שבג"ץ לא היה צריך להתערב בשלב מוקדם כל כך שמפריע להליך החברתי. ההתערבות רק מפריעה להליך הזה לקרות. כרגע משרד הביטחון עובד על נוסח שאני בטוחה שכולם יוכלו לחיות איתו. הגיוס של החרדים לא יהיה בכפייה. יהיה תהליך חברתי. אני בקשר טוב עם הח"כים החרדים בכנסת, וגם שר הביטחון ליברמן התייעץ איתי בנוגע לחוק. גם משרד הביטחון מבין שאי אפשר להוביל תהליכים בכפייה. חברי הוועדה המקצועית מבינים את החומר, ויודעים לא ללכת עם הראש בקיר, כך שהחרדים יוכלו לחיות עם החוק. אולי הם לא יהיו מאושרים איתו, אבל אני מקווה שהוא יתמרץ אוכלוסיה חרדית שלא לומדת - להתגייס, ועל זה יש לנו הסכמה עם הח"כים החרדים. אם נהיה כנים עם עצמנו: לא כל מי שלא לומד מתגייס.

באשר ל'פסקת ההתגברות' אותה דורשת מפלגתה, הבית היהודי, לחוקק כדי לגבור על החלטות בג"ץ שמבטלות חוקים של הכנסת, אמרה שרת המשפטים: "לנו יש שמונה מנדטים, ואיתם אנחנו מנסים לקדם את האג'נדה שלנו. יש לנו שלושה משרדים חשובים, ועובדים בשלושתם. היתה לי הזכות להיות אחראית על בחירתם של 40 אחוז מהשופטים בבית המשפט העליון. אני לא חושבת שיש עוד שר משפטים שעשה שינוי כזה, אבל יקח זמן עד שנראה שינויים. בנושא ההתגברות, אנחנו מנסים לעשות מה שיכולים עם מספר המנדטים שלנו, וצריך להגיע להסכמות. הסיעות החרדיות שותפות מלאות למהלך".

המראיין, העיתונאי יוסי אליטוב, הקשה על שקד "את לא חוששת, כשרת משפטים מהימין שעשתה טלטלה, שמסכנת את התפיסה הליברלית?", ונענה על ידה: כשנכנסתי לתפקיד הזהירו אותי, אמרו לי שיתפרו לי תיק. פחדתי, אבל התגברתי. היום, כשאני מכירה את האנשים, אני יודעת שהם אנשים ישרים. היו תקופות רעות וחשווכות יותר, בהן חקרו גם כשלא היה צורך, אבל היום הפרקליט והיועץ הם אנשים ישרים, ואני בטוחה שלא יעשו דבר כזה.