"הענקת תקווה": הניחום שריגש את משפחת גולדשמידט

אך אורח אחד, מנחם פיש, שאיש מבני המשפחה לא הכיר, הצליח לגרום לבני המשפחה כולה להבין, פעם נוספת, מי היה אביהם הגדול שהפך לדמות הערצה לחולים רבים, דמות שהקרינה אור ותקווה במצבים הכי קשים.

מנחם ביקש מבני המשפחה להקריא דברים שכתב על אביהם:

"ברוך דיין האמת, ר' קלמן גולדשמידט זצ"ל

הכאב עצום וקשים המילים מאד לבטא במילים איש גדול מאוד ומורם מעם.
איש החסד. אהבת האדם. וכוח הנתינה האמיתי והענק של האיש הזה.

באמת שקשה לי מאוד לכתוב על ר' קלמן זצוק"ל. בלשון עבר. קשה להאמין כי האיש הזה כבר לא איתנו יותר.

מדובר באיש צדיק אשר חלה לפני 3 שנים במחלה הארורה. ונאמר לו ע"י הרופאים כי הוא לא יחיה יותר משלושה חודשים.
הוא החליט שהוא רק שמח ומאושר רק חיוכים ורק שמחה והרבה שמחה לו ולכל מי שסביבו. וזכה . זכה בגדול לחיות 3 שנים נוספות למרות מילות הרופאים.

את ר' קלמן האישי שלי הכרתי לפני שנה וחצי בבית החולים כפר שאול בירושלים בו הייתי מאושפז בשנה וחצי האחרונות.

המצב שלי היה מאוד קשה. מאוד. ויום אחד אני רואה נכנסים לכפר שאול חבורה של אנשים יקרים מאוד עם כלי נגינה . אקורדיון. סקסופון. כינור. אורגנית. כולם ביחד עם עוד הרבה אנשים צדיקים אחרים תחת עשייתו הבלתי פוסקת של מכובדי וידידי היקר שביקרים האהוב שבאהובים הרב בני צוובנר שליט"א.

מיד ראיתי את ר' קלמן האהוב. נזכרתי כי ראיתי עליו כתבה טלויזיונית.

ניגשתי אליו ואמרתי לו ר' קלמן ראיתי אותך בכתבה עלייך בטלוויזיה. זה מאוד ריגש אותי מאוד השמחה שלך החיוניות שלך. האושר הגדול שלך שאתה חי ועוד נמצא איתנו. תדע לך שכל שבוע מחכים החברים פה בכפר שאול לראות אותך.

אתה לא יודע כמה אתה עושה לנו טוב עם החברים היקרים שלך. אתה נותן לנו טעם לחיים. טעם שיש עוד אנשים בעולם שחושבים ומאמינים כי למתמודדים בתחום בריאות הנפש מגיע להם לראות ולחוות שמחה. מגיע להם להיות מאושרים אפילו לכמה דקות.

אתם מגיעים עם מוסיקה שתיה עוגיות. ממתקים. וסיגריות.
רואים שאתם מבינים כמה המתמודד זקוק לסיגריות ובפרט בזמן אישפוז ועוד ממושך. ואתם חושבים ונותנים באמת את מה שאנחנו צריכים.

החיים קשים וגם ההתמודדות קשה בכל יום בכל רגע נתון. ואתם כאן איתנו ועם כל החולים. הולכים לכל המחלקות בבית החולים ומשמחים. ונותנים מילה טובה חיבוק ואהבת אמת...... כמה חסרה אהבת אמת בעולם.....

ולא רק בכפר שאול הולכים הצדיקים האלה. בכל בתי החולים באיזור ירושלים. עד בית שמש מגיעים ונמצאים עם כולם.

ר' קלמן גולדשמיט היקר והאהוב מאוד.

אחי היקר נעמת לי מאוד.... מאוד נעמת לי.... לא שוכח את העידוד האישי שלך למעני. את התקווה הגדולה שהיה לי. כי שווה שווה לחיות למען עצמי ולמען משפחתי. זה לא דבר מובן מאליו בכלל. ולכל הפחות הענקת לי ימים רבים של תקווה כי שווה לחיות בכל זאת......

לעולם לא אשכח אותך. לעולם לא. וכולי תקווה כי תמשיך להיות המלאך של המתמודדים גם למעלה ותבקש ותתחנן לפני בורא עולם כי יעניק לנו שלוות נפש. אהבה ושמחה. ותקווה ליום המחר.

באהבת אמת גדולה
ידידך לעולם.

מנחם פיש"