אאא

השבוע הכריזה שרת המשפטים איילת שקד, על רפורמה מרחיקת לכת בכל הנוגע להליך הפלילי במערכת המשפט, רפורמת "הליך הוגן". עיקרה של הרפורמה היא טיפול בהרשעות שווא ובנוסף פתיחה רחבה של האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר. כך לדוגמה, במסגרת הרפורמה תוקם ועדה לצמצום הרשעות השווא בישראל, וכן יחוקק חוק ניהול חקירה, שבמסגרתו יוסדרו זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה.

החוק יקבע נורמות ביחס למקום החקירה, שפת החקירה, משך החקירה ודרך תיעודה. החוק יאפשר גם לערער על ההחלטה שלא לאפשר לחשוד לפגוש את עורך דינו.

האם מדובר במהפכה של ממש או מה שהיה הוא שיהיה? לצורך כך נעזרנו בעורכי דין פליליים שהביעו את דעתם על הרפורמה החדשה.

בעד הרפורמה

עו"ד לירן זילברמן, מומחה בדין הפלילי ועבירות צווארון לבן מסביר כי "מחקרים מהשנים האחרונות קובעים כי בכל רגע נתון נמצאים ברחבי בתי הכלא בארץ כאלף אנשים חפים מפשע. אילו היה מתנהל מולם דיון אמיתי ונטול אינטרסים, הם היו חופשיים ולא מאחורי סורג ובריח. כך לדוגמא יזמה ארה״ב את "פרויקט החפות", במסגרתו יכלו נידונים למוות לפתוח את תיקם מחדש ולטעון לחפות ובמקרים מסוימים אף הצליחה להוכיח את חפותם. הרפורמה של שרת המשפטים היא רק צעד אחד בכיוון הנכון להתנהלות תקינה של רשויות האכיפה".

עו"ד איתמר ברקאי, מומחה לדין הפלילי: "הרפורמה שמחוללת השרה שקד היא רפורמה מבורכת וראויה אשר הייתה צריכה להתקיים לפני שנים רבות. מתחילת הדרך, החל מחדר החקירות ובהמשך (ככל שקיים כזה) בבית המשפט, נתפסים חשודים ונאשמים כמי שבוודאות ביצעו את העבירות בהן חשודים או מואשמים וזאת עוד לפני שבית משפט הכריע בעניינם.

לאור התפיסה הזו, שאינה נחלתו של הציבור בלבד ולעתים תכופות היא נראית בבירור גם בקרב נציגי הרשויות החוקרות והתובעות, לא פעם אנו נתקלים ברמיסה גסה ובוטה של זכויות בסיסיות המוקנות לחשודים ונאשמים בהליך הפלילי במדינה דמוקרטית מתוקנת.

מנעד הפגיעה יכול לנוע בין פגיעה קלה ומינורית אשר לעיתים אינה יוצרת נזק ממשי לחשוד או הנאשם, ובין רמיסה מוחלטת של זכויותיו תוך שזו מביאה לעיוות דין שזועק לשמיים (לדוגמא: בידוי ראיות, העלמת ראיות אשר יש בהן לסייע לחשוד או נאשם להוכיח טענותיו, הפעלת לחצים פסולים לשם קבלת הודאה של חשוד בביצוע מעשים שלא ביצע וכו'). 

הרפורמה שמתכוונת השרה שקד לחולל היא המשך ישיר של הצעה חדשה-ישנה לתיקון החוק כך שחשוד יוכל להיכנס לחדר חקירה בליווי עורך דין ולשם שתהיה ביקורת על אופן חקירתו ויהיה תיעוד אובייקטיבי להתנהלות החקירה ושמירה על זכויותיו של החשוד.

הצלחתה של הרפורמה תייצר את האיזון המתבקש בין הכוח הרב המצוי כיום בידי הרשויות (ואשר לצערנו מתגלה לא פעם ככוח משחית אשר בחסותו נגרמות עוולות נוראיות לאזרחים חפים מפשע), ובין שמירה על זכויותיהם של חשודים ונאשמים בהליך פלילי ושמירה על ניקיונו וטוהרו של ההליך".

עו"ד רלי אבישר רווה, מומחית לדין הפלילי: "רפורמת "ההליך ההוגן" מהווה בשורה משמעותית לחשודים ונאשמים במסגרת ההליך הפלילי. הרפורמה מורכבת מפירמידה לה שלושה נדבכים. בסיס הפירמידה הוא קביעת נורמות ראויות לגבי דרך החקירה הפלילית וניהולה, הנדבך השני הנו שמירת הראיות והמוצגים בדרך שתגשים את תכלית האפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר ולאפשר במקרים המתאימים קיום משפט חוזר הוגן, והנדבך השלישי הוא הקמת ועדה לצמצום הרשעות השווא, שניתן להקבילו בהיבטים מסוימים לפרויקט החפות הקיים בארה"ב.

צודקת השרה שקד, כי זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת לא פעם, ולגישתי פעמים רבות מדי, תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי. בהיבטים רבים אנו רואים שבמהלך השנים קיים פיחות הולך וגובר במעמדן של זכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי. חזקת החפות, נשחקה לחלוטין והפכה לאות מתה. אין די באמירה שהזכות קיימת כאשר הלכה למעשה במקרים רבים, היא ריקה מתוכן. מטרתה של רפורמה זו הינה לשנות את המצב הקיים ממצב הצהרתי למצב יישומי. זכויות חשודים בהליך הפלילי נרמסו עם השנים והגיע העת לאפשר לזכויות אלו להרים את ראשן וללכת זקופות בשבילי ההליכים הפליליים על שלביהם השונים. אם רפורמה זו תעבור היא רק תחזק את מערכות אכיפת החוק ואת חוסנה של מערכת המשפט ותחייה מחדש את חזקת החפות שהינה אבן יסוד במשפטנו. 

עו"ד נתי רום מומחה לדין הפלילי ממשרד רום ארבוס קדם צור: "מדובר ברפורמה מתבקשת. כבר שנים ארוכות שהנושא עולה פעם אחרי פעם, אך לצערי עד היום לא השכילו שרי המשפטים לקדם מהלך בכיוון זה. בישראל יושבים מאות ואפילו יותר של חפים מפשע, שאילו היו מקבלים את הזכויות אותן מציעה הרפורמה, היו יכולים לזכות לדין צדק. אני ממש מקווה שהפעם הדיבורים יהפכו למעשים דבר שיהפוך את מערכת המשפט ואת מערכת אכיפת החוק לקצת יותר הוגנת ודמוקרטית".

עו"ד יוסי דגה מומחה לדין הפלילי: רפורמת ההליך ההוגן שמתווה השרה שקד ראויה לכבוד רב, נראה שכפי ציינה השרה, דווקא אותם חשודים אשר נמצאים בשעתם הקשה, הם אלו שזכויותיהם לרוב נרמסות זו אחר זו.

במשפט הפלילי המאשימה היא מדינת ישראל ולה יש את כל הכלים והאמצעים כדי להעמיד לדין אזרח, שמלבד סניגורו אין לו ולא כלום.

נראה כי הקמת וועדה לצמצום הרשעות שווא היא דבר מתחייב כאשר אחוז ההרשעות בישראל עומד על 98%. במשפט פלילי הנטל להוכחת האשמה מוטל על כתפי המאשימה, אך בישראל בשנים האחרונות אנו עדים לתוצאה הפוכה, בה נאשמים נאלצים להוכיח את חפותם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בבתי הכלא יש מספר לא מבוטל של אסירים שנידונו לעונשים ארוכים והם חפים מפשע, נראה כי קיומה של וועדה כזאת, תהא בגדר בחינה מחודשת של פסק דין שהפך לחלוט ודי אם בזכותה אסיר אחד יצא לחופשי כתוצאה מהרשעת שווא, הרי שהשגנו את מבוקשנו.

גם באשר לחקיקת חוק שיסדיר מחדש את החוקים הנוגעים לחשודים ועדים הוא דבר מבורך, כיוון שבמציאות שאנו חיים בה היום חוקרי המשטרה לא אחת בזלזול כלפי זכויות בסיסיות של חשודים". 

בעד אך מסתייג

עו"ד יצחק בם, מומחה לדין הפלילי ומי שמייצג את עמירם בן אוליאל בפרשיית דומא: "בזמן שהשרה שקד נאמה את דבריה המאלפים על שמירה על כבודם של החשודים, שוטרי משטרת ישראל עברו בין בתים ביישוב יצהר, דפקו בדלתות ודרשו לדעת מי מתגורר בכל בית ולראות תעודות זהות של הדיירים. אין חוק שמתיר לשוטרים להטריד אזרחים בביתם ללא צו וללא עילה. אך הדבר לא הפריע לשוטרים להטריד אזרחים שלא כחוק.

שרת המשפטים צודקת לחלוטין בתביעתה להבטיח הליך הוגן לכל חשוד ולכל נאשם. אך חוששני כי השרה מגזימה בכוחה של הרפורמה  החקיקתית. חוקים שהמשטרה מצפצפת עליהם אינם שווים את המאמץ המושקע בחקיקתם. כל עוד התפיסה של הליך הוגן לא תחלחל מטה עד אחרון השוטרים. כדי שזה יקרה לא צריך מילים גבוהות ולא צריך רפורמות עם שמות בומבסטיים, צריך קודם כל לדאוג לאכיפת החוקים והעקרונות הקיימים על אוכפי החוק".