אאא

בכירי אגף התנועה במשטרה ובכירי מכון התקנים נועדו לפגישת חירום, במטרה למצוא דרך להבטיח תוקף חוקי לעבודת המצלמות, כך דווח ב-ynet.

מצבה החוקי של מערכת המצלמות, המכונה "פרויקט א3", התערער בחודשים האחרונים לאחר שורת גילויים במשפט שמתנהל בעכו בנוגע לאמינות המצלמות, כמו-גם בדיקה שנערכה בטכניון. גילויים שהביאו את המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, לקבל בשבוע שעבר החלטה דרמטית ולהורות לאגף התנועה במשטרה להקפיא את השימוש במצלמות.

על פי הדיווח ב-ynet, בפגישה השתתפו שישה קצינים מאגף התנועה בראשות ניצב משנה אלברט אסרף, עם מנכ"ל מכון התקנים בפועל, אילן כרמית. הפגישה נערכה לבקשת המשטרה, במטרה ליצור בדחיפות תוקף לעמידת המערכת בתקן.

בדיונים בבית המשפט בעכו, שמנהל צוות בראשות עו"ד תומר גונן בעניינם של 20 נהגים שצולמו על-ידי המערכת, התעוררה סערה לאחר שהתברר כי כרמית שיקר לגבי קיומו של ניסוי שמכון התקנים התחייב לבצע לפני שקבע כי המערכת עומדת בתקן הישראלי למערכות אכיפת מהירות.

כרמית, שהיה אחראי על התחום במכון, אמר כי מכון התקנים לא ביצע ניסוי במערכת בארץ שכן הדבר אינו אפשרי, אך טען כי ניסוי כזה בוצע עבורו בידי מכון התקנים ההולנדי בנוכחותו, אך לא הצליח להיזכר בפרטים מהותיים מהאירוע, או להציג את ממצאי הניסוי.

בעקבות עדותו הבעייתית ביקשה המשטרה דחייה מיוחדת במשפט כדי לאפשר לצוות שוטרים לצאת בעלות עשרות אלפי שקלים להולנד כדי לחפש תיעוד לניסוי. למרבה המבוכה של המשטרה, הצוות שב ארצה בידיים ריקות, ללא הוכחות כי הניסוי הקריטי לאישור הפעלת המצלמות אכן התקיים.

יצוין, כי מאז החלה הפעלת מערכת המצלמות הדיגיטליות בארץ ב-2013, פרסה חברת מל"מ-תים שזכתה במכרז שפרסם המשרד לביטחון פנים לפרויקט, כ-100 מצלמות מבצעיות בכ-200 עמדות הפעלה. מאז הנפיקו המצלמות מאות אלפי דו"חות, הביאו נהגים לשלם מיליארדי שקלים כקנסות, ואלפים איבדו בגללן את רישיון הנהיגה שלהם.

אולם גם כעת מסרבת המשטרה לוותר על מכונת הקנסות הפוריה שלה. בדיון הבהירו אסרף וצוותו לאנשי מכון התקנים, כי המשטרה תסכים לשלם סכומים גדולים עבור ניסוי, בארץ או בחו"ל, שיצליח להוכיח כי המצלמות עומדות בדרישת תו התקן הישראלי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בעקבות הקפאת הפעלת המצלמות הודיעה המשטרה, כי הן ממשיכות לצלם נהגים שאובחנו בידי המערכת כנוסעים במהירות מופרזת, אך הדו"חות לא יישלחו בינתיים. כדי לעצור פניות של אלפי נהגים שטרם שילמו דו"חות, הודיעה המשטרה כי היא מאריכה את המועד האחרון לתשלום דו"חות שהתקבלו מהמערכת ואת המועד האחרון שניתן לבקש להישפט בגללם, ל-2 בספטמבר השנה, כך יוכלו הנהגים להמתין ולראות מה יעלה בגורל הדוחות.

על פי הדיווח ב-ynet, למכון התקנים יש אינטרס כלכלי בהמשך הפעלת המצלמות. מעבר לתשלומים שקיבל, ואולי עוד יקבל עבור הענקת תו התקן למצלמות. אנשיו משתתפים בהפעלת המצלמות, מאשרים עמדות הפעלה חדשות, ומסייעים בפעולות נוספות. המדינה משלמת למל"מ-תים 30 מיליון שקל בשנה עבור ההפעלה, ונתח שלא ברור מה גודלו, מגיע לקופת המכון.

עו"ד תומר גונן אמר הבוקר, כי "קשה להאמין שהמשטרה ממשיכה במדיניות ההסתרה מהציבור בכל הקשור לאמינות המצלמות, כפי שהיא עשתה בחמש השנים האחרונות. הדבר לא מוסיף לאמון הציבור במשטרה. אם זה המצב, לא ברור מדוע המדינה לא מבטלת את כל הדו"חות שכרגע פתוחים ועושה ריסטרט לכל התהליך , ואולי ראוי כעת לשקול מחדש את כל הפרויקט הכושל הזה".

במשטרה לא הכחישו את קיום הפגישה אך סירבו להתייחס לתוכנה. מהמשטרה נמסר ל'כיכר השבת', כי "תו התקן למצלמות נמצא באחריותו הבלעדית של מכון התקנים. בימים אלה נושא מצלמות א3 נמצא בבדיקה ע"י הגורמים המוסמכים לכך. נציין כי המצלמות ממשיכות לתעד עבירות מהירות ובשלב זה לא מונפקים דו"חות לציבור הנהגים. החלטות לגבי האכיפה תתקבלנה בתום הבדיקות.

דוברת מכון התקנים, ורד אורן, סירבה גם היא להגיב לפניות ynet.