אאא

הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ דודי אמסלם, האחראית להביא את חוק הגיוס החדש לקריאה שנייה ושלישית, התכנסה היום (שלישי) לישיבה ראשונה בה החלו לדון בנוסח הצעת החוק. 

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם אמר כי "אחרי 70 שנה, אנחנו מביאים היום לדיון הצעת חוק בה מוצע הסדר היסטורי בהסכמה ולא בכפיה, הסדר שיהיה טוב לכל הצדדים".

הדיון נפתח בסקירה של היועמ"ש של מערכת הביטחון, ויו"ר הוועדה שמינה שר הביטחון, עו"ד איתי אופיר אשר הציג את מסקנות הוועדה שעל בסיסם נכתבה הצעת החוק "סברנו שיש צורך בהסכם פרגמטי. וכן לתת זמן לתהליכים התרבותיים כלכליים שמתרחשים במגזר. הוועדה מכירה בערך לימוד התורה בעם ישראל. קבענו יעדים ל-20 שנה בעליה הדרגתית. הצבנו יעדים שמבחינת צה"ל מאתגרים את הצבא וניתן לעמוד בהם.

"בטווח הנראה לעיין לא נצמצם את אי השוויון לחלוטין. היעדים מחולקים לעשור, לפי טבלה מספרית שמשקפת עליה קבועה בשיעור שהולך וקטן מ8% עד 5% בסוף העשור.

לדבריו: "החל מהעשור השני, הצענו גידול דומה לשנתון הגיוס שהיום עומד על כ-9,000 איש בקצב ממוצע שנתי של כ-4.5%. אי עמידה ביעדי הגיוס, תציב השלכה כלכלית. לשנתיים הראשונות לא יהיו משמעויות לאי עמידה ביעדים. אי עמידה ביעד, תגרום לקיזוז מתקציב הישיבות בשנה שלאחר מכן.

"אם שיעור הגיוס יעמוד נניח על 92% מהיעד, בשנה השלישית והרביעית הקיצוץ יהיה בשיעור אי העמידה ביעד, קרי הפחתה של 8%. מהשנה החמישית ואילך, הקיצוץ יוכפל ל-16%. יש ישיבות ששיעור הגיוס בהם הוא אפס וכנראה יישאר אפס. אולם אנו סבורים שלא ניתן להשית קנס גדול יותר על ישיבות שמהם לא מגייסים כלל. לקבוע שישיבות שלא יגייסו כלל, יפגעו באחוז גבוה יותר מהתקציב, זו אמירה קשה. מתוך הקיצוץ, נוציא ישיבות מעודדות גיוס.

"ישיבות שמתוכם יתגייסו 20% ומעלה. ברגע שישיבה עוברת את רף ה-10% גיוס, נבודד אותה והיא תהיה מחוץ למעגל הסנקציות. אם נגלה אי עמידה ביעד הגיוס, לא יהיה ניתן להעלות את התקציב של השנה הבאה. שנה בה אי עמידה ביעדי גיוס יהיה מ- 94% ומטה, בסיס התקציב המקסימאלי לשנה הבאה, יהיה גובה התקציב של השנה שעברה".

ח"כ עמר בר-לב (המחנ"צ) אמר: "אני מכיר בערך לימוד התורה ומי שבאמת לומד תורה, צריך לאפשר לו ללמוד לעומת מי שלא לומד, שיתגייס. אולם נראה לי שקבעתם רף נמוך. על סמך מה קבעתם את יעדי המכסות? שאל בר-לב. הרושם שלי הוא שהם נקבעו על בסיס קלות השגתם. קבעתם יעד שקיים היום ואין בו משימה או אתגר".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אמר "לא צריך להכביר במילים בתפיסת חשיבות השירות הצבאי, אולם לא פחות מזה, עצם לימוד התורה. אדם שתורתו אומנותו תורם ומשרת את המדינה לא פחות מחייל שמשרת בצה"ל. רוב המשרתים בצה"ל לא מסתכנים בשדה הקרב. אנחנו לא מודדים את ערך השירות לפי השפשפות. לעיתים חייל פשוט ב-8200 מביא ידיעה חשובה מאוד והוא כלל לא מסתכן אלא יושב בחדר ממוזג. החייל ובחור הישיבה שווים במעמדם ובתרומתם למדינת ישראל".

ח"כ מירב בן ארי (כולנו) הגיבה לדברי סמוטריץ' ואמרה "האוזניים שלי נשרפו למשמע דבריו של ח"כ סמוטריץ'. איך אתה משווה חיילים שנלחמים ומסתכנים יום יום ללומדי תורה? יש לי הרבה כבוד ללומדי תורה אבל לא ניתן להשוות ביניהם. החיילים נלחמים ומסכנים את נפשם בשביל שהם יוכלו ללמוד תורה. לדבריה, צריך להיות מציאותי, אין וכנראה לא יהיה שוויון".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) גם אחרי 70 שנה לא למדנו שיש בנינו פערים ערכיים. אנחנו חיים בשני עולמות שונים. אתם לא מכירים עולם שלם ולכן לא מאמינים בו. אין דבר נעלה יותר מלימוד התורה, אין לאף אחד זכות למנוע את זה, אולי בכח הזרוע. זה המסלול הכי קשה והכי תובעני. תמריצים או פיתויים לא יועלו, אנחנו לא שם".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר "הדיון פה נערך על בסיס שתי תפיסות עולם שונות. אנחנו מאמינים באמונה בסיסית ופשוטה שאין לנו זכות קיום ללא לימוד התורה. וזו האחריות שלנו לשמור על לימוד התורה. יש כאלו שלא מאמינים בכך וסבורים שזו השתמטות. השופט סולברג שהיה בדעת מיעוט כתב בפסק הדין שלא מדובר בפגיעה בשוויון. זו אינה קבוצה אשר מופלית לטובה. הוויכוח נובע מתפיסות עולם שונות. זאת האמת שלנו".