אאא

הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות בראשות ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) התכנה היום (רביעי) להמשך דיון בהצעת חוק הגיוס החדש. 

תא"ל ערן שני ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם באכ"א אמר בפתח הישיבה: "כ- 1,000 חיילים מתוך ה-3,000 החרדים שהתגייסו בשנה האחרונה, התגייסו למערך הלוחם, והיתר למערך תומך לחימה. שוחחתי עם חיילים שלא למדו ליבה, הם בוגרי 5 יחידות גמרא. מדובר באנשים חכמים שעושים עבודה מדהימה ותרומם לצבא אינה מוטלת בספק".

לדבריו: "בתיקון הקודם לחוק, גיל הפטור ירד לגיל 24 ובכך איבדנו כמה מאות פוטנציאל גיוס. אנחנו מתנגדים להורדת גיל הפטור. אם הגיל ירד ל-21, אני חושש שבכך נוותר על כמה מאות חרדים שיכולים לשרת. למרות שהם מבוגרים ונשואים, מדובר בחברה מעולים שהצבא מעוניין לגייס".

עו"ד דרור גרנית, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, טען כי "הצעת החוק חוקתית וניתן להגן עליה. יחד עם זאת ישנם מספר קשיים משפטיים שיש לנו הצעות לשנות אותם, ובהם שאלת יעדי הגיוס. קיים קושי בכך שהיעדים לא מביאים אותנו לשוויון מלא. כאשר היעד הסופי הוא 60% לעומת שיעור הגיוס באוכלוסייה הכללית שעומד על 84%".

לדבריו: "בנוסף, קיים קושי בהגדרה מיהו חרדי. וכן קיים קושי משפטי במעמדו של ועד הישיבות שהינו גוף פרטי. רק תלמידים שלומדים בישיבות שברשימה של ועד הישיבות, זכאים לדחיית שירות".

יו"ר הוועדה ח"כ דוד אמסלם אמר "אני לא רוצה לפתוח נושאים חדשים. אל תוסיף לי עוד תיקונים. האירוע גם כך מורכב ומסובך אני ממוקד מטרה".

עו"ד דרור הוסיף ואמר כי "להצעה נוסף סעיף שמסמיך את שר הביטחון להסיר ישיבה מרשימת הישיבות. סעיף שנועד לטפל בבעיית האויירבכים (כלשונו) שכלל לא מגיעים לקבל דחיית שירות".

אורי שיינין, רכז תעסוקה באגף תקציבים-משרד האוצר, אמר: "תרומת שילוב המגזר החרדי בתעסוקה לתקציב המדינה בשנת-2050, עשוי להתקרב לתקציב הביטחון הנוכחי, כ-30-50 מיליארד שקלים  לשנה. שהם כ-6-10% מהתוצר. לדבריו, אין עוד צעד כה חשוב ומגה-דרמטי שהממשלה יכולה לעשות לטובת כלכלת מדינת ישראל".

נציגת משרד העבודה והרווחה, יוליה איתן, ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות אמרה: "אנחנו רוצים לראות את המשפחה של תלמיד הישיבה עובדת ומפרנסת ולא נסמכת על הקופה הציבורית, ולכן אנו מציעים להפחית את שעות לימודי החובה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור העירה כי לאור פסיקת בג"צ, סעיף המטרה, הוא אחד הסעיפים החשובים ביותר: "התיקון הקודם לחוק שנפסל בבג"צ, נפסל בין היתר מפני שתכלית החוק לא תאמה את סעיפי המטרה.

"אני ממליצה לנסח כראוי את סעיף המטרה, ולקבוע את התכליות, המטרות ואת משקלם, גם אם ערכם או משקלם אינה זהה. הכוונה למטרות כגון צמצום אי השוויון, הגברת השתתפות הציבור החרדי בתעסוקה, חשיבות לימוד התורה ועוד".

יו"ר הוועדה ח"כ דוד אמסלם הגיב "בעיני ערך לימוד התורה חשוב מאוד שצריך להיות מעוגן בחוק".

ח"כ אורי מקלב הוסיף: "חייבים לתת משקל ללימוד התורה. בסוף נחוקק חוק שיפסל שוב בבג"ץ".