אאא

משה ליאון, שרץ לראשות עיריית ירושלים, התמודד בימים האחרונים עם פרשיה לא נעימה, במסגרתה הופץ בפייסבוק סרטון שאינו מחמיא לו, בלשון עדינה, ע"י פעיל חברתי ידוע בבירה בשם יוסי סעידוב - ממקימי פארק המסילה שכיהן בעבר כיו"ר המינהל הקהילתי בגוננים.

לפני מספר שבועות העלה לחשבון הפייסבוק האישי שלו סרטון, ובו הוא מגולל את סיפור הגשת התביעה כנגדו מטעם עיריית ירושלים בחשד למרמה עקב חלוקת דפי מידע לחברי הוועדה למנהלים קהילתיים - שמאחוריה עמד חבר המועצה ליאון.

סעידוב תאר כיצד נחקר במשטרה באזהרה משל היה עבריין ולבסוף, בעצם, נסגרה התלונה מחוסר אשמה. עוד הוא טען בסרטון כי מזכיר העירייה שהגיש את התלונה נגדו עובד עבור "מטרותיו הפוליטיות המפוקפקות של ליאון, מדיניות שפוגעת בתושבי וילדי הקטמונים" וחתם את הסרטון בטענה כי טרם קיבל התנצלות עקב תלונת השווא: "מבחינתי החשבון פתוח".

הסרטון שהכעיס את ליאון

בתגובה לכך הגיש ליאון תביעת דיבה נגד סעידוב בדרישה ל-100,000 ש"ח והוסיף כי "פרסום לשון הרע יצא תחת ידי הנתבע באמצעות פרסום פומבי, כדי ליצור שיח שלילי במטרה להשחיר את דמותו של התובע, ככל הנראה על מנת ליצור הון פוליטי תוך ניסיון עלוב להטיל דופי בעשייתו המפוארת של התובע". מעבר לכך הוגשה בקשה לצו מניעה שיחייב את סעידוב להסיר את הפוסט המדובר מן הפייסבוק לאלתר.

אתר ynet דיווח היום (רביעי) כי בית משפט השלום בירושלים דחה את בקשתו של ליאון ובנוסף, השופטת קרן מילר קבעה שליאון ישלם לסעידוב הוצאות משפט בסכום של 4,000 ש"ח.

עוד מכתב התביעה: "המבקש הוא איש ציבור המתמודד בימים אלו על המשרה הבכירה ביותר בעיר ירושלים. במסגרת מערכת הבחירות נעשים מטבע הדברים פרסומים רבים הנוגעים למבקש ולמעשיו. מאחריו שלא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה אם הפרסום הינו אמיתי או לא, הרי שהסרתו תהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ובאינטרס הציבורי בתקופה זו של מערכת הבחירות לאפשר הבעת ביקורת חופשית על המועמדים לראשות העיר".

תגובתו של סעידוב הייתה: "אני מצר על כך שליאון איננו יודע להתמודד באופן ענייני עם טענות על תפקודו הלקוי ונוקט בשיטות של השתקה והפחדה. לתושבי הקטמונים מגיעים הסברים מדוע שכונתם מופלית לרעה - הסברים שליאון מסרב לתת ובמקום זאת מאיים, מנסה לזרוע פחד ולהשתיק. הוא לא יצליח במשימתו. ראוי שתושבי ירושלים ישאלו את עצמם אם זהו האיש שראוי לעמוד בראשות העירייה".

בא כוחו של סעידוב, עו"ד אסף מרציני, אמר ל-ynet: "ביהמ"ש הדגיש את חשיבות חופש הביטוי והדיון הציבורי במעשיו של נבחר ציבור - במיוחד בתקופת בחירות. זוהי התקופה שבה מעשיו והחלטותיו עומדים למבחן הציבור. בסופו של יום דחה בית המשפט את הניסיון הנואל להשתיק את מרשי שהינו פעיל חברתי שרק טובת הציבור לנגד עיניו".

תגובה מטעם משה ליאון:

מר יוסי סעידוב המגדיר עצמו "פעיל חברתי" הוציא תחת ידיו זה מכבר פרסום המייחס לכאורה כאלו אשר יצאו תחת ידיו של מר משה ליאון, כפי שלא קרה מעולם.

עירית ירושלים, באמצעות מזכיר העיריה בדקה ומצאה כי לא ניתן לייחס את תוכן הפרסום למר משה ליאון! באופן זה, כמתחייב ע"פ דין, פנתה עירית ירושלים אל משטרת ישראל, בתלונה רשמית המחייבת חקירת משטרה כדבעי.

מר סעידוב נחקר בתחנת מוריה בבירה, מסר גרסתו, בד בבד עם מסירת עדות מאת מר משה ליאון. מיד לאחר סיום בירור התלונה, נמצא כי אין מקום להעמיד את מר סעידוב לדין.

באופן זה, בחר מר סעידוב תחילה, לפרסם בעמוד הפייסבוק שלו דברי בלע וגנאי נגד מר משה ליאון, כמי שמפעיל לכאורה את מזכיר העיריה הפועל בשליחותו, לרבות שימוש במילות גנאי שאין הנייר יכול לספוג.

מר ליאון באמצעות ב"כ עו"ד רותם ניר, פנה במסגרת מכתב התראה בדרישה להסיר את הפרסום לאלתר, בד בבד עם פרסום התנצלות כלפי מר ליאון.

מר סעידוב סירב לעשות כן ומשכך, הוגשה תביעה נגד מר סעידוב בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע התשכ"ו -1965, בד בבד עם בקשה דחופה למתן צו להסרת הפרסום.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בתגובה, בחר מר סעידוב לתקן את הפרסום תוך אמירה העולה כדי איום נגד מר ליאון לכאורה, זאת לאחר מועד הגשת התביעה והבקשה למתן צו להסרת הפרסום, כ"מוסיף חטא על פשע".

דבריו של מר סעידוב, עולים כדי לשון הרע ע"פ הוראות החוק תוך התנהגות מאיימת שלא לצורך. בית משפט השלום בירושלים קבע בהחלטתו כי אין מקום למתן צו כמבוקש, בין היתר מן הטעם לפיו טרם התבררה תביעתו של מר ליאון במסגרתה התברר כי אכן מדובר בלשון הרע כהגדרתו, ואילו לזכות מר ליאון האפשרות להסיר המחדל בדרכים נוספות, לרבות פניה למשטרת ישראל.

תביעה כאמור נגד מר סעידוב תלויה ועומדת ואף תתברר בפני אכסניה נכבדה בבוא העת, לפי שעה, מר ליאון סבור כי אין מקום להעמיק את הקרע, המשרת את מתחריו שלא לצורך. התנהגותו הנפסדת של מר סעידוב, אשר תכליתה לפגוע במר ליאון באופן אישי, כחלק ממעורבותו הפוליטית של מר סעידוב מהווה מניע מובהק האסור על פי חוק.

אנו סבורים כי בבוא העת, לאחר בירור העובדות לאשורן, תתגבש המסקנה כי מר סעידוב אכן כשל בלשונו ובהתנהגותו וחבל שכך.