אאא

מגיל קטן, עוד במכינה א', העבירו לנו מסר ברור: כשיש מחלוקת בין שני יהודים - הולכים לדין תורה. הדיינים יכריעו. בטח שלא בית משפט של ערכאות וק"ו שלא עסקנים כאלו ואחרים.

יתכן שברגע שדורכים בעיר אלעד, מתפוגגת לה 'גרסא דינקותא' מתחייבת זו? לולא זה קשה להבין את המתחולל בה וסביבה.

יהיו אף שיאמרו, בהלצה מעורבת בכאב, כי אלעד חייבת לארח משלחת מקובלים ש'יתקנו' את העיר מוכת המחלוקת. הרבה לפני שישראל פרוש הגיע לעיר, אלעד כיכבה בראש הכותרות השליליות.

זה היה כבר בתקופתם של צביקה כהן ויצחק עידן כראשי העיר, ושלא לדבר על מערכת הבחירות האחרונה: מערכת בחירות כואבת, מפולגת, שאיימה על אחדות הציבור החרדי באלעד ובארץ כולה.

אריה דרעי, שתקופה קצרה קודם לכן זכה לקבל את תפקיד יושב ראש ש"ס, השקיע את כל כוחו בעיר. הוא טען, ובצדק, שאלעד היא עיר ספרדית, ולכן חייב לעמוד בראשותה נציג ספרדי. צוריאל קריספל הוזעק, נכנס למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והיה הנציג האחרון שזכה בתמיכת מרן.

במשך חודשים פעלו הבולדוזרים של דרעי, אלו שבדרך כלל נמצאים מאחורי הקלעים, ברחבי העיר. הם ירדו לשטח, והיו בטוחים שהניצחון ביד שלהם. אך טעו, ובגדול. עם הכרזת התוצאות נודע, כי הציבור הספרדי לא הלך כמקשה אחת לבחירות, והוא - הוא - זה שהכתיר את ישראל פרוש לראש העיר אלעד. 

במשך כחמש שנים פעלה הסיעה הספרדית בקואליציית פרוש. גם עיתונאים שחיפשו מלחמות - לא מצאו. מלבד פרשת בנות הסמינרים, שהסתיימה ב"ה, לא שמענו זעקות על אפליית בני עדות המזרח. חמש שנים של שקט. 

גם יו"ר ש"ס השר אריה דרעי הודה שלא היו תלונות כנגד פרוש. בראיון שהעניק לי, כאן ב"כיכר השבת", הוא הסביר שהנושא לבסוף יעלה להכרעה, אך אכן פרוש התנהג בהגינות למוסדות ולציבור הספרדי.

אבל בחודשים האחרונים, ככל שמתקרבים יותר למערכת הבחירות, אנשיו של דרעי (כן, אלו שנכשלו בסיבוב הקודם) עושים הכל בכדי להגיע ל'דיל' עם דגל התורה - הרצה של מועמד ספרדי מוסכם, בדרישה של 'דגל' מ'שלומי אמונים', סיעתו של פרוש, לקיים את הסכם הרוטציה, וכך 'לכבוש יחדיו את אלעד'.

אך העסקנים הבינו שהדבר לא הולך במהירות, ובטח שלא בקלות. נפתח עם דגל התורה. זה לא סוד, למרות שלא מרבים לדבר ולכתוב בנושא, כי ישנם חילוקי דעות קשים בתוך הסיעה הליטאית, בין חצרות המנהיגים. מקצת הנכדים תומכים בהמשך קדנציית פרוש, אחרים תומכים בהרצת מועמד מטעם 'דגל'. כל עוד המאבק הנ"ל לא יוכרע, ש"ס לא תצליח לסגור 'דיל' עם דגל.

אגב, השם החם הוא יוסי שטרית, נציג דגל בביתר עילית. צריך לכתוב את האמת: במידה ואכן הוא ייבחר לתפקיד, לא מדובר בהישג של ש"ס אלא של 'דגל'. העובדה ששם משפחתו שטרית, לא הופכת אותו לנציג ש"ס. כך שלא מובן מדוע ש"ס דוחפת למהלך של פילוג העיר אלעד, במערכת בחירות שספק גדול אם תצליח לנצח בו, וכל זה רק בכדי להדיח את שרוליק פרוש - אותו פרוש שזוכה לשבחים אצל ראשי המוסדות הספרדים, ואפילו מדרעי עצמו.

ועכשיו נגיע לעיקר. ביום שישי הודיעו בסיעת 'שלומי אמונים' כי הם מבקשים ללכת לדין תורה. לדבריהם, דגל התורה הפרה את ההסכם, ולכן הם דורשים שבית דין יכריע. מה שהדיינים יקבעו - מקובל. ולא, שרוליק יתמודד פעם נוספת. 

ב'שלומי אמונים' טוענים שיש הסכם כפול. בית שמש - לשלומי אמונים; אלעד - לדגל התורה. אבל, לדבריהם, 'דגל' הפרה את ההסכם, מאחר והולכת בבית שמש לתמוך במשה אבוטבול, במסגרת 'דיל' ש"ס-'דגל'. 

'שלומי אמונים' דורשים דין תורה. הדבר הכי טבעי שיכולים לבקש כשיש חילוקי דעות בין נציגים. כאמור, הם מכריזים: מה שדין תורה יקבע - נקיים. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וכאן נשאלת השאלה: האם סיעה חרדית יכולה לסרב לדין תורה? האם כל מה שחונכנו מגיל קטן לא רלוונטי לנציגים הפוליטיים? איך נסביר לבחורים הצעירים שיש מחלוקת בין נציגים, ישנה בקשה להתדיין בדין תורה, אבל הנציגים מסרבים - והולכים לפגוע באחדות העדינה של העיר החרדית?

ולסיום, כתב "כיכר השבת" אבי רבינא דיווח ביום שישי כי ב'דגל' זועמים על דרישת 'שלומי אמונים' להתדיין. גורמים ב'דגל' התבטאו: "הודעת שלומי אמונים מחזקת את כוונת קברניטי המפלגה להריץ מועמד מטעמם באלעד ובירושלים".

אני קורא את דבריהם של הבכירים הליטאים, ומתקשה להבין: האם בגלל מחלוקת פנימית בעיר אלעד, ישנו סיכוי שהמפלגות החרדיות יביאו לתוצאה, שתושבי ירושלים יפסידו ראש עיר חרדי? היתכן, או שהכל מתוכנן מראש, במסגרת ה'דיל' - לייצר פיצוץ במו"מ באלעד שיוביל לאי תמיכה ביוסי דייטש והכתרת החבר ליאון לראש העיר ירושלים?

כך או כך, די מביש להימנות בימים אלו על קאדר העסקנים החרדים המעורבים בנעשה בזירה המוניציפלית.