אאא

שרה וטורי (54), עובדת מפעל אלון בברקן שנפצעה בפיגוע בו שני עמיתיה נרצחו באכזריות, שחזרה היום (שני) ממיטתה בבית החולים בילינסון, את רגעי האירוע שהתנהל כהוצאה להורג וטלטל מדינה שלמה, אך הביעה תקוותה שהדו-קיום עם העובדים הערבים יישמר.

כזכור, לאחר שהמחבל אשרף נעלאווה רצח את מזכירת סמנכ"ל הכספים, קים לבנגרונד-יחזקאל, ורואה החשבון זיו חג'בי, יצאה וטורי מחדרה כדי לבדוק את מקור רעש הירי ששמעה בחדר הסמוך, ואז נתקלה במחבל.

וכך היא משחזרת: "באתי בבוקר לעבודה, כרגיל, אמרתי בוקר טוב לכולם. היה לי שתי קופסאות קוטג' ששמתי במטבח, ואז חזרתי למשרד. פתאום לנה, הבחורה שיושבת מאחורי, היתה בחדר, ורעדה, ואמרתי - בטח מישהו לא מרגיש טוב, בחוץ".

"איך שיצאתי מהמבואה שלי ושלה, הוא עמד מולי וירה בי. ברחתי חזרה למשרד, נכנסתי מתחת לשולחן, שמתי יד בפצע, ראיתי שאני מדממת וכל מה שהיה לי בראש זה לנשום, יהיה בסדר, ואז שמעתי עוד 4-5 יריות חזקות".

המחבל וניצולת הפיגוע שביצע (צילום: דוברות בי''ח בילינסון / פייסבוק)
המחבל וניצולת הפיגוע שביצע (צילום: דוברות בי"ח בילינסון / פייסבוק)
הגדלה

"הצטנפתי מתחת לשולחן, הוא חזר אלי למשרד, ראיתי את הרגליים שלו, הג'ינס והסניקרס", הוסיפה שרה במענה לשאלות כתב ynet. "תוך שניה או שתיים הוא נעלם, ואז היתה דממה. אחרי כמה דקות באו שני המחסנאים באסל ויוגב. באסל לא עזב אותי, טיפל בי במסירות שאין דברים כאלה. ממנו שמענו שהוא צעק שזיו וקים הם כבר לא בחיים, והוא לא הפסיק לטפל בי עד שהגיע הפרמדיקית ומשם בא אמבולנס. שם היו מלאכים, טיפלו בי בצורה שאין לי מילים. לשמחתי אחרי ה-CT הודיעו לי שהפגיעה היא לא פגיעה פנימית. הכדור נכנס ויצא ואין פגיעה באיברים פנימיים, והיום אני הולכת הביתה".

לדבריה, היא מעולם לא ראתה את המחבל, שכזכור תועד לאחר מכן במצלמות האבטחה של המפעל כשהוא יורד בריצה במדרגות ונמלט מהדלת הראשית, דילג מעל גדר, רץ ונעלם.

"לא חששתי שדבר כזה יכול לקרות. עבדתי עם ערבים גם במפעל קודם הרבה שנים, אני לא פוחדת. לצערי אני לא המקרה הראשון ולא האחרון. חוץ מלבכות על החברים שלא איתנו אני לא מרגישה גיבורה, היה לי מזל. תיארתי לעצמי שאם הוא מוצא אותי אז זהו, אני לא אהיה. לשמחתי הוא היה בהלם, אפילו לא הסתכל מתחת לשולחן".

זיו וקים הי''ד, הנרצחים בפיגוע (צילום משפחתי / יריב כץ, ynet)
זיו וקים הי"ד, הנרצחים בפיגוע (צילום משפחתי / יריב כץ, ynet)

את הנרצחים היא תיארה: "קים, אמא צעירה, הייתה מגיעה כל בוקר למפעל עם חיוך ומראה לי את הבן שלה וכמה היא אוהבת אותו. כל יום זה היה 'תראי, נעליים חדשות, ובג'ימבורי ובגן'. פשוט בחורה מדהימה. זיו, אבא לשלושה לדים שפגשתי אותם בחופש כשהביא אותם. בחור מקסים, רואה החשבון שלנו. זה כואב בצורה בלתי רגילה".

וטורי הוסיפה: "אחזור לעבודה כרגיל. אני לא חושבת שכולם רעים וכולם רוצים את רעתנו, זו הסיטואציה במדינה שלנו. אם הדו קיום שהיה שם יחזיק מעמד? אני חושבת שזה יערער לשבועיים-שלושה ואחרי זה יחזור כמו שהיה כרגיל. נעבוד כולנו ביחד והכול יהיה בסדר. זאת השאיפה שלי ומקווה שככה גם יהיה. אני לא חוששת. ממש לא".