אחד מראשי הישיבות החשובים בארץ, ישב ולמד בעניינים שונים על המקדש, ונתקל בדבריו של הבעש"ט שאומר 'מקום שאדם חושב שם הוא'. הנקודה הזו הזכירה לו גם את דברי המשנ"ב שפסק להלכה שבעת התפילה אדם צריך לחשוב כאילו הוא בבית המקדש, ודביקות בה' היינו שיצייר לפניו את שם השם, וזה גם מה שאומר דוד המלך "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", ששם ה' היה לפניו תמיד.
בנוסף, מובא בספרים כי אם אדם רוצה להינצל ממידת הדין ולחזק את מידת הבטחון יצייר לעצמו כאילו הוא עומד במקום קדוש הנקרא 'היכל החסד', היכל החסד זו לשכת החשאין בבית המקדש שם היו קופות שעניים היו לוקחים מהם כסף בהצנע לפי צרכיהם.
את שלושת הנקודות הללו למד ראש הישיבה בעיון ותוך כדי הלימוד הבזיקה לו המחשבה כי חד הם ומתוך זה שאדם מקיים "שבתי בבית ה'", ומצייר את שם ה' לנגד עיניו, הוא מהר מאוד ימצא את עצמו בבית המקדש ובהיכל החסד ניצל מדינים קשים וזוכה למידת הביטחון.
מתוך החיבור של הדברים הגיעה גם השראה מיוחדת ללחן מקסים, שכולל במילותיו את שלושת הנקודות, כשאל הביצוע ל"שבתי" גייס המפיק ישראל שטרן את החזן יעקב מוצן, כשעל העיבוד הופקד המעבד והפסנתרן מנחם בריסטובסקי.
שטרן מספר, כי מדובר בסנונית ראשונה מתוך הפקות נוספות ושירים שיצאו בקרוב תחת ידיו של ראש הישיבה, "שבתי" נבחר לצאת בתקופה זו בה משמיעין על השקלים, כדי לעודד את החסד והבטחון בה' בעם ישראל.