בעיר מודיעין עילית מתמודדים עם יום קשה לאחר התאונה הקשה בקו 304 שיצא מהעיר לירושלים, תאונה קשה בה נהרגו שתי נשים ועשרות רבות נפצעו.
ג'ולי פיין, פסיכולוגית אחראית חרום בעיריית מודיעין עילית פרסמה מכתב למנהלי המוסדות וההורים בו הסבירה כיצד יש להסביר לילדים על האסון הכבד ולהתמודד עם החרדיות.
בפתח מכתבה כתבה: "על אף הקושי והתגובות הראשוניות של חרדה ופחד, ב"ה רוב המבוגרים והילדים מי יותר מהר ומי פחות מהר, חוזרים לשגרה רגילה ולא נותרים "צלקות" פסיכולוגיות. ההבנה שיש תהליך החלמה טבעי מביאה אותנו לבדוק את התהליך, קרי, האם על ציר הזמן ישנו שיפור והפחתה של תגובות החרדה למיניהן. אם כן, סימן שהכל כשורה".
"אולם" הדגישה הפסיכולוגית: "יש לשים לב בראש ובראשונה לילדים שהיו נוכחים בפיגוע או בקשר ראשוני עם המשפחות שנפגעו. יש לשים לב לשינויים חריגים אצלם שאינם משתפרים עם הזמן".
ג'ולי פיין העבירה המלצות להורים:
א. העבירו מידע מבוסס. הילדים זקוקים למידע אמין ומדוייק ככל הניתן. נא הצמדו למידע המועבר באופן מוסמך מהמוקד העירוני.
ב. הפיגו אי בהירות. בקשו מהתלמידים לספר מה הם יודעים והשיבו על כך כי ידוע שישנם שמועות וכשיהיה מידע מדוייק יותר, הם יקבלו אותו.
ג. אפשרו לתלמידים להביע חששות. מטבע הדברים, התלמידים כמתאים לגילם חוששים לגורל מכריהם וקרוביהם. עודדו את הבעת החשש באמירה כי זה טבעי לחשוש.
ד. חשבו עם התלמידים על אפיקי התמודדות: חשוב לתת מספר רב של אפיקים: תפילה, שיחה אישית, כתיבה, שיחת טלפון להורים, עידוד של חברים, ועוד...