אאא

חיים יוסטמן, בשבילי הוא מלאך ובשביל חלק ממכם הוא הרל"ש של סגן השר יעקב ליצמן, שהוזכר בתקשורת ב'פרשת ליצמן'. אם לצרכני התקשורת השם הזה לא היה מוכר עד אתמול, למאות אלפי האנשים שנעזרו בשלל בעיות וסיבוכים בירוקרטיים, באמצעות מדיניות "הדלת הפתוחה" שהנהיג בלשכת חבר הכנסת, יו"ר ועדת הכספים, ולאחר מכן סגן השר - השם הזה מוכר מאד.

אני לא יודע ולא מכיר את הפרטים על הפרסומים שהיו בימים האחרונים, אני כן יודע וכן מכיר את המציאות שאני רושם להלן - שזו מציאות קיימת, שאני ואחרים עברנו, ואת המציאות הזו לא ניתן לשנות - זו עובדה!

לפני כ-3 שנים, נקלעתי ביום בהיר עם בני דוד ז"ל למחלקה האונקולוגית לטיפולים קשים ומורכבים. גידול סרטני אלים ועקשן איים על דודי שלנו ז"ל. אציין שאינני נמנה לא על חוג משפחתו ולא על קהילתו, הכרתי אותו כאשר הוא היה חלק חשוב במערכה להצלת חיי בני ז"ל.

 הפגישה של דודי ז"ל וסגן השר ליצמן (צילום: באדיבות רשת ועמותת משאלות)

פגשתי בעוצמה את סבך הבירוקרטיה הישראלית, מרובת הפקידים חסרי התושייה והמעש; את הפקידות הקשוחה בקופת החולים שחיים יוסטמן רק היה צריך לתזכר שהתרופה כן נמצאת בסל התרופות; את המזכירה ב-MRI שבדיוק לא התחשק לה לבדוק שוב במחשב אם התפנה תור ביומן של מחר; ועוד... פתאום, בדרך נס, טלפון אחד מחיים יוסטמן והכל מסתדר. למותר לציין שהכל על פי המגיע לי ועל פי החוק ושלעולם חיים לא הסכים לשנות עובדות רפואיות.

אציין שאיני זוכר שהוא באמת התעניין אם אני צריך את העזרה הזו, ואם ניסיתי בדרכים אחרות טרם פנייתי אליו, הוא גם לא ירד לעומק לבדוק אם אני ממש חייב את התור לרופא שרציתי, ואולי אני סתם מתחזה לחולה? סתם מתוך אינסטינקט של "אם יהודי מבקש - סימן שהוא צריך", ואינסטינקט של "אם הוא מבקש ממני - סימן שאני יכול לעזור לו".

אני חושב לעצמי שייתכן והוא פעל מתוך אינסטינקט זה גם בדברים המוצגים כעת בתקשורת כעזרה קצת תמוהה במסגרת "פניות הציבור"... בסוף חיים שאל ואני עניתי - הייתי נאמן לעובדות, אבל חיים, כדיין שאין לו אלא מה שאוזניו ולבו שומעים.

חיים יוסטמן מזהה את הבעיה בשניות, מאלתר מיידית פיתרון, ומבין במהירות למי צריך לפנות כדי להסדיר את הבעיה. שיחות הטלפון עימו ארכו בין 5 ל-7 שניות, ההמשך בהתקשרות באמצעות הדוא"ל (מיילים נכנסים ממנו יש מכל שעות היממה השונות), בדרך זו הוא סייע לעוד אנשים מקהלים שונים שפגשתי במחלקה, למצות את הזכויות שלהם, ונתן להם את מלוא התחושה שהוא דואג את דאגתם.

כאשר ביררתי יותר לעומק על התופעה ועל האיש שמעולם לא פגשתי וככל הנראה לא אפגוש, אך מספר הטלפון האישי שלו מפורסם לכל, הגעתי לנתונים המדהימים הבאים.

לפני עשרים שנה, עם בחירתו של יעקב ליצמן לחבר כנסת בשנת 1999, וללא כל היכרות מוקדמת, מינה את חיים יוסטמן, אז צעיר נמרץ ואנונימי, לעוזרו הפרלמנטרי. מאז, צועדים השניים יחד. לכל תפקיד שהלך ליצמן הלך עימו חיים יוסטמן, בגאות ובשפל. עם היכנסו לתפקיד, ולאור העובדה שתקשורת ויחסי אנוש היה נדרש לחזק אצל ליצמן, ייסד חיים יוסטמן את מדיניות "הדלת הפתוחה" שהייתה ללשכה אמיתית לפניות הציבור, וכל הפניות לעזרה וסיוע לליצמן עברו בעצם דרכו. כל פנייה טופלה באמצעות מכתבים שנשלחים למוקד הבירוקרטי הבעייתי התורן, בבלנק הנושא את שמו וחתימתו של יעקב ליצמן, ולעיתים בתוספת מכובדת של תואר כמו יו"ר ועדת הכספים, שר הבריאות או סגן שר הבריאות.

בעוד שקליטת הפנייה, כתיבת המכתב, המעקב אחר הטיפול - הכל מעשי ידי אומן של חיים יוסטמן (ככל והתפקיד איפשר תקני עוזרים או מזכירות נוספות, כמובן שהיו אלה לכוח עזר). אולם החתימה-הסטמפל הוא של האיש הממונה, ושלשמו נפתחים הדלתות - יעקב ליצמן. בענוותנות ובצניעות, ללא נטילת קרדיט, ללא שום איזכור תקשורתי, קל וחומר ללא כתבת יח"צ כל שהיא, לא במדיה הכללית, וגם לא במדיה החרדית.

 ליצמן בניחום ההורים של דודי מילר ז"ל • צפו

אבל אם יש משהו שבזה חיים יוסטמן הוא אלוף העולם, זו המומחיות האדירה שלו להסתתר מעיני המצלמות. הגם שכמעט ואין טקס או אירוע ציבורי שיעקב ליצמן נכח בו בעשרים השנים האחרונות והוא לא היה לידו, קשה עד כמעט בלתי ניתן להשגה למצוא תמונה שלו.

בעשור האחרון, יותר מכל, ניצל הרל"ש עתיר הזכויות את תפקידו הרם כאחד הפקידים הבכירים ביותר במשרד הבריאות, כדי לסייע באופן ישיר ובלתי אמצעי, למאות אלפי חולים ובני משפחותיהם, מול גופי הבריאות המסורבלים והמסובכים של מדינת ישראל. את רוב אותם מאות אלפי פונים הוא מעולם לא הכיר, לא ראה, לא פגש - לא לפני הטיפול בעת פנייתם ללשכה, ולא אחרי הטיפול שהתבצע בדרך כלל בטווח של בין שעה ל-48 שעות. בין אותם מאות אלפי פונים היו חרדים, דתיים, חילונים, בני כל העדות המינים והגזעים. גם פניות שהגיעו דרך חברי כנסת ערביים - טופלו על ידו באותה הרגישות.

אשתף בסיפור אחד קטן אך גדול. ביום הראשון ללימודים, כאשר בני דודי היה צריך להיכנס לכיתה ו', וכמובן זה לא התאפשר, דודי היה מאושפז בבית החולים והיה מאוד עצוב (תנסו לדמיין). ניסיתי קצת לשנות את מצב הרוח והחלטתי שאני מסדר שיחה עם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בצורה פשוטה ביותר, באמצעות חיפוש קצר באינטרנט, מצאתי את כל מספרי הטלפון האישיים של העוזרים של ליצמן.

באופן אקראי התקשרתי לאחד העוזרים (חיים יוסטמן) – וביקשתי לייצר שיחה לדודי שתעזור לו במצב רוח, לאחר כמה דקות, הבן שלי מתקשר אלי באושר ובהתרגשות, ומספר לי: "שר הבריאות התקשר אלי", וציטט את חיים יוסטמן: "דודי היקר סליחה שהיית צריך להמתין כמה דקות עד לסיום ישיבת הממשלה, עכשיו הסתיימה הישיבה ותדבר ישירות עם ליצמן", והשיחה נמשכה דקות ארוכות. דודי היה מאושר לשמוע זאת ולדבר עם ליצמן.

וזו רק דוגמא אחת... לסייע ברכישה של מכשיר MRI ובקצה השני לסייע בגרימת אושר רגעי לילד קטן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בעוד סגן השר ב-8 מתוך עשרת השנים האחרונות, מופקד במאקרו על מערכת הבריאות הישראלית, ניצב הרל"ש חיים יוסטמן על משמרתו כשהוא מטפל באופן אישי במיקרו, במאות אלפי פניות, בשטח. כן. ניתן לומר בגלוי ובקול גדול כי הרל"ש שהתמסר לעבודתו באופן אבסולוטי, ומלבד 4 שעות שינה ביממה ו-0 ימי חופשה בשנה, אכן "ניצל את מעמדו" כדי לקצר תורים, לפשט הליכים, למצות זכויות, ולסייע לכל פונה ופונה באשר הוא.

קראתי בתקשורת בימים האחרונים, כאשר בין היתר מצוטט מפי "גורמים מקצועיים במערכת הבריאות", שהלשכה דאגה לקיצור תורים ל-MRI למקורבים. היודעים אתם שלשכה זו סייעה בקיצור התורים לכלל אזרחי ישראל באשר הם? מממוצע של חודשיים המתנה בשנת 2009 טרם כניסתו לתפקיד, לממוצע של שבועיים המתנה ב-2019?

ואולי, על עצם העובדה שפקיד ממשלתי חרג מהנורמה ופעל לתת שירות לאזרח, כמו ממונה על שירות לקוחות בכל חברה מסחרית המכבדת את עצמה, אולי על כך יש להגדירו כחשוד? אולי על כך שהעז להיות הפקיד הממשלתי המצטיין והיעיל ביותר שהיה במדינת ישראל ב-70 שנותיה?

על המכתב הזה, שאני חותם בו את שמי, אני בטוח ויודע שיכולים לחתום ולהעיד מאות ואלפי אזרחים במדינה שלנו.

  • הכותב הנו אבא של דודי מילר ז"ל שנפטר ממחלת הסרטן בגיל 12