אאא

תלמיד ישיבה היוצא ללימודים בדרך כלל ניצב בפני התלבטויות והוא לעתים מאוד מבולבל.

העולם ממנו הוא מגיע מעריך התמדה, חשיבה לעומק, מוסריות וערכיות. תלמיד ישיבה לעתים אף מגיע ממוסדות דגל בעולם החרדי עם קבלות רבות מתחום לימודי הגמרא. עם זאת, שום דבר לא מכין אותו לקבלת החלטה משמעותית כבחירה בתחום לימודים אשר יוביל אותו לבחירת המקצוע העתידי בו הוא יעסוק.

כדי לקבל קצת הכוונה ולנסות לעזור למי שחפץ בכך, פנינו לנחמיה שטיינברגר מנהל המכינה החרדית הקדם אקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, שבמסגרת תפקידו נתקל ברבים מבני הציבור החרדי עם רקע דומה אך לבטים שונים ומגוונים.

רוצה עוד פרטים? הקלק כאן>>

 מה הרושם שלך מפגישה ראשונה עם הפונים השונים?

"כאשר אני פוגש במשרדי במכינה החרדית של האוניברסיטה מועמדים ומתעניינים, על פי רוב אני מזהה שיש פערי שפה משמעותיים בהבנת עולם העבודה, עולם ההשכלה והעולם הקדם אקדמי.

 

רבים מהפונים מבולבלים ומעוניינים בהדרכה מה טוב להם, למה הם מתאימים, איפה נמצא תחום ההשתכרות הגבוה ביותר ועוד. בולט בעיקר החסר בהיכרות עצמית עם חוזקות הלמידה. בוגר תיכון כללי יודע לומר אם הוא יותר ריאלי או יותר הומני, הוא יודע האם מתודת הלמידה המועדפת עליו היא מחקרית או יותר אינפורמטיבית ועוד"

מה חתך האוכלוסיה הפונה וכיצד זה משפיע על מערך השיקולים?

"בהקשר זה ניתן לחלק לשניים את סגנון המועמדים. הראשון הוא האברך הנשוי בשלהי שנות ה-20 עם ממוצע של 3 ילדים ואישה עובדת. מועמד זה בדרך כלל יחפש את התואר המהיר ביותר עם אפשרויות לעבודה במקביל יחד עם מלגות נדיבות. הצורך של מועמד מסוג זה בשילוב לימודים עם הצורך לפרנס את משפחתו הוא אתגר מורכב מאין כמוהו.

השני, הוא הבחור החרדי הצעיר הרווק בסביבות גיל 24 אשר רוצה ללמוד על מנת להגשים את עצמו. בדרך כלל יש לו פנאי ללמידה והוא מוכן למשימת לימודים מורכבת ועמוסה"

אז מה הן העיצות שאתה רגיל לתת לפונים?

רוצה עוד פרטים? הקלק כאן>>

 

"בתחילת שיחת ייעוץ אני מקפיד להסביר למועמדים את ההבדל בין עובדי צווארון כחול, עובדים מקצועיים, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים.

ישנה כיום נהירה גבוהה בקרב החרדים הצעירים לכיוון האקדמיה כאשר לא ברור כלל האם כולם מתאימים למסלול מעין זה. הדבר מורכב על אחת כמה וכמה בהקשר לתואר אוניברסיטאי הפונה לטובים ביותר המוכנים להשקיע הכי הרבה בשביל התואר היוקרתי האוניברסיטאי"

ומה בעצם היתרון במכינה כמו זו שלכם?

"היתרון הגדול בלימודי מכינה ובמיוחד מכינה אוניברסיטאית נטועים בפערי הידע ובפערים התרבותיים ביחס לעולם ההשכלה והתעסוקה. בשנת מכינה התלמיד החרדי לראשונה בחייו יהיה במסלול לימודים תובעני עם משמעת לימודית הכוללת עמידה בלוחות זמנים, שיעורי בית ומבחנים. בנוסף הוא נחשף לאוריינטציה אקדמית ולומד לדבר את השפה האקדמית. במשך שנת המכינה הוא מסגל לעצמו הרגלי למידה וסוגר את פערי הידע האובייקטיביים מהם הוא התחיל. אך יותר מכל הוא לומד לדעת מהם תחומי החוזק שלו ולאילו תחומי ידע הוא נמשך באופן טבעי"


 

הדרישות הם גבוהות, האם כולם עומדים בעומס הלימודי?

"נתוני הנשירה הכלל ארציים בקרב כלל הציבור הישראלי מלמדים כי בשנת הלימודים הראשונה לתואר ישנה נשירה של כ- 28%. נשירה זו נובעת בין השאר מכך שרוב הלומדים לא עסקו בלמידה אינטנסיבית ב-5 השנים האחרונות לחייהם מאז סיום התיכון. כמו כן רבים מהם אמנם נמשכו לתחומי ידע ספציפיים בשנות התיכון אך בשלב זה של חייהם הדברים השתנו ויש העדפות חדשות.

לעומת זאת אחוז הנשירה של בוגרי מכינה בשלב זה הוא נמוך מ-4% דווקא בגלל שהם ממשיכים את קצב הלימודים הגבוה לו הם הורגלו במכינה יחד עם העובדה שהחומר הלימודי טרי אצלם וההעדפות שלהם יותר ברורות בשלב זה"

ובהיבט של הסטודנט החרדי - כמה קריטית שנת המכינה?

"באשר לסטודנט החרדי שנת המכינה משמעותית אף יותר מכך. ללא הכנה מוקדמת נאותה יתקשה הסטודנט החרדי לדעת מה רמתו האובייקטיבית. למה הוא נמשך? במה הוא מצטיין? ובסוף, האם הוא בכלל מתאים לרמה אקדמית כלשהי.

ניתן לומר בהקשר זה כי שנת מכינה היא הזמנה לתלמיד החרדי לבוא וללמוד על עצמו ולגלות את עצמו מחדש. אם עד היום הוא ידע את תחומי החוזק שלו בתחום לימודי הגמרא הרי שבמכינה הוא יילמד על תחומי חוזק רבים שהוא טרם ידע על עצמו"

משפט עידוד לסיום?

"אני תמיד מדגיש למועמדים ששנת מכינה היא ההזמנה האיכותית ביותר לבוא ללמוד על עצמך וגלות את עצמך מחדש"

רוצה עוד פרטים? הקלק כאן>>