עשרות נופשים חרדים שהתארחו בחג הפסח, לפני כארבע שנים, בחופשה של 'שיינפלד תיירות' באי רודוס שביוון, הגישו תביעת ענק על סך 733,623 שקלים, בשל שורה של תקלות בחופשה. כעת, בית המשפט בפסיקה מפורטת, דוחה את מרבית טענות הנופשים, קובע כי לא הייתה כאן "הונאה" או "עוקץ" ומכנה את תביעתם כ"עזות מצח".
בתביעה, גוללו הנופשים בארוכה טענות קשות על הנהלת החברה ועל כך שמפעילי המלון המקומי ברודוס לא נערכו לקליטת מאות הנופשים ולא נערכו כראוי לספק את דרישות הכשרות של הנופשים שעליהן התחייבו בחוזה ההתקשרות עם חברת שיינפלד תיירות, שיוצגה בהליך המשפטי ע"י עו"ד משה יצחק אוסדיטשר, עו"ד יפתח תייר וחיים חרל"פ - מתמחה במשרד.
"כראיה לרמת הניקיון והכשרות של עלי הירק, יצרפו התובעים תמונה של עלי חסה כשעליהם חילזון, התובעים סבורים כי לא תיתכן מציאות של חילזון על עלי חסה, לו היו כשרותו על מוצרי המזון, בעצמו או ע"י משגיח מטעמו. הנתבעים מבצעים הקפדה על הנדרש מבחינת הכשרות", נכתב בתביעה.
אלא שתשובת בית המשפט שהגיעה לידי 'כיכר השבת', דוחה את כל הטענות.
בפתח דבריו פוסק השופט כי אין הצדקה לתשלום הפיצויים אותם דרשו הנופשים החרדים: "יובהר עוד בפתח הדברים כי היקף ומהות אי ההתאמות שבהן נוכחתי, לא רק שלא מהווים עילה לביטול ההתקשרות ולא מצדיקים השבה מלאה של הסכום ביחס לאף תובע, אלא שביחס לחלק מהתובעים, העתירה לקבלת סעד זה הייתה בבחינת עזות מצח של ממש, מקום בו הוברר כי אותם תובעים פעלו לסיכול השלמת התמורה לנתבעת".
בכתב התביעה נטען כי חברת שיינפלד תיירות הודיעו כי לאור כל המציאות העגומה, במוצאי ליל הסדר עוברים למלון אחר "מג'יק פאלס" כאשר בסופו של דבר נמנע המעבר בשל התנגדות מעניק הכשרות הרב משה נחשוני.
במקביל, טענו התובעים כי האוכל שהוגש במקום, ושעל פי החוזה אמור היה לכלול אוכל בכשרות מהדרין "גלאט ללא שרויה", היה לקוי ביותר מבחינת כשרות, כשלטענתם לעתים היה אסור באכילה אפילו למקלים ביותר ואף המצות שהועמדו לנופשים היו בכשרות שאינה מספקת את הנופשים.
בפסק הדין קובל השופט על התובעים: "מצאתי שחלק לא מבוטל מהעדויות של התובעים אופיינו באי אחידות, הרחבות חזית, הגזמה והאדרה באשר להצגת עובדות הנוגעות להשתלשלות העניינים במהלך הנופש, שראשיתו עם ההגעה לשדה התעופה בארץ וההמתנה להמראות ליעד החופשה ברודוס ועד ליום האחרון של החופשה".
השופט דווקא משבח את התנהלות חברת שיינפלד תיירות וכותב כי "לזכות הנתבעת ייאמר כי מחומר הראיות עולה שהנתבעים 2 ו-3 (אשר היו נוכחים במהלך הנופש) כמו גם עוזריהם, לא נותרו אדישים לתלונות התובעים, והציפו אף הם בפני צוות והנהלת המלון את התלונות של הנופשים על הליקויים והחוסרים".
"באשר לסוגיית הכשרות", כותב השופט, "הרי שלאחר שעיינתי במכלול הטענות אשר הועלו בקשר אליה, מסקנתי הינה כי לא הוכח באופן גורף וקטגורי כי הנתבעת לא סיפקה את רמת הכשרות שהובטחה, כאשר גם אם אאמץ חלק מהטענות אודות כשלים שעליהם הצביעו חלק מהתובעים, מצאתי כי הם היו בבחינת אירועים נקודתיים אשר אינם מלמדים על כך שהנתבעת ו/או הנתבע 4, נמנעו במכוון ו/או היו מודעים לכך שהפיקוח שהובטח שאינו מקוים ומיושם בפועל".
בנוסף מפריך השופט בסיום דבריו את טענת הנופשים על הזלזול בהם: "גם אם מצאתי כי הצטברו אי אלו כשלים ו/או חוסרים בנופש שהציעה הנתבעת, עדיין רחוקה מאוד הדרך מלהגיע למסקנה כי התנהלות הנתבעים עולה כדי מרמה ו/או הונאה ו/או תרמית - טענות שרף ההוכחה לגביהן מוגבר (שלא הוכחו אף בנטל הראיה הרגיל) ושעליהן שבו וחזרו התובעים בסיכומיהם. מרבית השירותים, לרבות האירוח, הטיסות, השהייה במלון, ההסעדה והשירותים בתחום הפנאי, סופקו ועל כן עוד יותר לא היה ראוי לחזור ולייחס למי מהנתבעים התנהלות "פלילית", ולרבות לייחס להם תרגיל "עוקץ" כאילו עניין לנו בנסיבות בהן ניטלו כספים של נופשים מבלי שסופק להם דבר".
חברת שיינפלד תיירות שנתבעה על סכום הקרוב למיליון שקלים, חויבה על ידי בית המשפט לשלם סכום של 90 אלף שקל בלבד שיחולק בין חלק מהנתבעים.