אאא

במחצית השקל כתב הטעם לפי שבזמן הנס קודם שיצאו הרצים דחופים בדבר המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, היו הרבה שרצו להחליף עצמם ולהתחפש בשינוי מלבושים, ושינו עצמם במלבושי גויים. ולאחר מכן, כשנעשה הנס ויצאו רצים אחרים, כתוב (מגילה ח יז) כי "רבים מעמי הארץ מתייהדים", והיינו שהיו הגויים לובשים מלבושי יהודים כדי שיהיו נראים כיהודים.

ואנו עושים כן זכר לאותו הנס, שפחד היהודים נפל על הגויים בזמן מרדכי ואסתר, ובגלל כן היו רבים מהגויים "מתייהדים" ומתחפשים ליהודים.

אין ישראל חוטאים אלא לפנים

רבי משה חאגיז – לפני כשלש מאות וחמישים שנה - בספר אלה המצוות (סי' תקמג דף קעד ע"ב, הובא בבני יששכר חודש אדר מאמר ט אות א) כתב שהוא להראות שכל מה שישראל חוטאים להקב"ה ומתדמים לאומות העולם, אינו אלא לפנים, בחזות חיצונית, אבל באמת הם יראים ושלמים עם ה' יתברך.

הראשון לציון הגר''י יוסף (יונתן זינדל, פלאש 90)
הראשון לציון הגר"י יוסף (יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

וכך היו ישראל שבאותו הדור של מרדכי ואסתר, שבלבם היו שלמים עם הקב"ה, ולא השתחוו לצלם של נבוכדנצר אלא למראית עין בלבד, וכמו שאמרו בגמרא (מגילה יב ע"א) ששאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם מפני שהשתחוו לצלם, והמשיך ואמר להם כי הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב''ה לא עשה עמהן אלא לפנים. והיינו שעשו כן רק כלפי חוץ, אך באמת לא היה בלבם ח"ו לכפור בהקב"ה.

הסתרה שבתוך אסתר

ועוד הביאו סמך למנהג זה, על מה שדרשו חז"ל בגמרא (חולין קלט ע"ב) על הפסוק (דברים לא יח) 'ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא': "אסתר מן התורה מנין? שנאמר: 'ואנכי הסתר אסתיר'". ומכאן רמז להסתרת פנים ביום של אסתר, בפורים.

או באופן אחר, שכביכול הקב"ה בעצמו הסתתר בנס פורים והלבישו בדרך הטבע, ולכן לא נזכר שם שמים במגילת אסתר, כי הכל מלובש בדרך הטבע. ולכן נהגו בפורים להתחפש וללבוש מסיכות ולהסתיר את הפנים.

ישראל ראויים לברכה

טעם נוסף, לפי שכל שנאת עמלק לישראל, באה לו מאבי אביו, עשיו, ששנא ליעקב על מה שלבש את בגדיו ונכנס לקבל את הברכות, עכשיו שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא, אלא באמת ראויים אנו לרשת את נחלתו של עשו, ואפילו אם לבוש יעקב בבגדי עשו, גם ברוך יהיה.

אליהו הנביא שהתחפש לחרבונה

ויש שכתבו שהוא זכר לאליהו הנביא שהתחפש לחרבונה מסריסי המלך, ואמר לאחשורוש בשעה שכעס על המן (אסתר ז, ט): "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך", כמבואר בפרקי דרבי אליעזר )פרק נ(. כל זה מקור למנהג שמתחפשים בפורים.

הכאת ושריפת דמות המן הרשע

בספר אבן ספיר (פרק יט) כתב על "בני ישראל" מהודו, שבחדש כסלו עושים חנוכה שבוע אחד, שמדליקין בכל לילה נרות הרבה על הפתחים והחלונות מבחוץ, ואומרים שהוא זכר לנס שנעשה לאבותיהם מלפנים בימים האלה. וכן בחודש אדר עושים פורים, מכים ושורפים להמן, והיינו שעשו כמין דמות של בובת המן ומכים ושורפים אותה.