כן, טירוף מערכות. לשמוע את הדס או אפרת, בנותיו של הרב אטינגר הי"ד, ולבכות יחד איתם. רוב הציבור היהודי בארץ ישראל לא מכיר את האיש ורק דרך כלי התקשורת אנחנו מתוודעים לגדלותו בתורה ובחסד.
הרב אחיעד, רק בן 47 בהירצחו, הותיר אחריו 12 ילדים עם בת שאמורה להביא לו את הנכד הראשון, כאשר רק לפני זמן מה נרצח גיסו יוסף טויטו בישוב איתמר.
הלוויה עברה, ירד החושך והפציע יום חדש. לבית בישוב עלי יזרמו מאות אנשים לנחם, השבעה תעבור ותמר האלמנה תישאר עם 12 יתומים קטנים וגדולים.
אנחנו נחזור לדוש בפוליטיקה ולמחלוקות בין גושי המפלגות, הקטנות והגדולות. נמשיך לכעוס ולכתוב ולדבר על בית המשפט והבג"ץ, נמשיך לרטון שעשו עוול לתנועת 'עוצמה' ולחבריה.
נמשיך לשמוע את קולו של נשיא המדינה על הזעזוע שפוקד אותו, נמשיך לחכות לתגובה של יהדות התורה ואנשי ש"ס לרצח של הרב אטינגר.
נמשיך לא להבין למה הליטאים והחסידים לא יכולים לנהל מטה משותף ולבזבז כסף ציבורי בשתי מטות נפרדים. למה לקחו משרדי פרסום מהדרגה השניה? מאיפה להם הביטחון שכולם אבל כולם יצביעו ג', שהם משקיעים את מרצם בלהביא ציבור לא חרדי?
ננסה להבין למה אלי ישי מתעקש לרוץ עם מפלגה שאין לה סיכוי, ומדוע אריה דרעי לא מוצא פתרון ולוקח על שכמו את המחלוקת ביהדות הספרדית?
נמשיך להקשיב לרדיפה של התקשורת נגד נתניהו ולנסות להבין למה למשל אין ועדה ציבורית או ממלכתית שתחקור את מלחמת 'צוק איתן' שאז גנץ היה שם הרמטכ"ל?
ובכלל, אנחנו תחת מתקפת מצ'ינג. כל אחד מאתנו, יש לו בנים ונכדים שלומדים בישיבות, כל אחד מאתנו משתייך לאיזו שהיא מסגרת, חסידית או ליטאית או שכונתית, מאיפה נביא לגבאי הצדקה את מה שהם מבקשים, ועוד לא אמרנו פורים בשער...
אז הלכתי לציונו של החיד"א, שהיום חל יום היארצייט שלו, ומשום מה ראיתי ציבור מאד מיוחד.
ואשריו של האיש היושב בציון שם כל יום ולא שומע רדיו ולא קורא עיתון הוא שמע שיש בחירות והוא שואל עד מתי פתוח הקלפי... אולי כדאי להתחבר לתמימות של האיש.