אאא

בבני ברק נערכה הערב (חמישי) הלוויתו של צביקי ולדר, בנו של הסופר חיים ולדר, שנפטר מוקדם יותר לאחר מחלה קשה, כשהוא מותיר אחריו את אלמנתו הצעירה וילדיו הפעוטים, והוא בן 28 בלבד. 

האב, ר' חיים, נשא דברי הספד קורעי לב, ומעוררים לתשובה. "בני בכורי, יקירי, אהובי, צביקי, אנחנו צריכים לענות תשובה לאנשים: איך קרה שהקב"ה לקח מישהו כמוך, אחרי 28 שנים וחצי?", מירר האב בבכי. "אנחנו חייבים תשובה לאלפים שהשם רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל שגור בפיהם: לאן התפילות שלהם הלכו? אבל אחרי שנספר מה שנספר - כולם יבינו".

"כתוב בגמרא בברכות, שכשרבי אליעזר היה חלש, עליו אליו רבי יוחנן וראה שהוא יושב בבית אפל, אז הוא הרים את שרוולו ונהיה אור בבית. שואלים, למה היה צריך שהוא ירים את שרוולו, למה לא הספיק לזה זיו פניו. מסביר רבי יענקל'ה גלינסקי זצ"ל, שדברים נסתרים, כשמגלים אותם הם הרבה יותר מאירים את העולם".

"אנחנו נספר עכשיו את הסיפור, שיסביר לכולם שהשאילה היא אחרת - איך הקב"ה נתן מתנה כמוך לעולם: הציבור נחשף לצביקי רק בשלוש השנים האחרונות, אבל האמת היא שהוא היה חולה כבר מגיל 7 - עד גיל 20; אמנם במחלה שלא מתים ממנה, אבל שקשה וכמעט בלתי נסבל לחיות איתה".

"אם 'הלל מחייב את העניים', מאיר צבי מזכה את החולים ואת אלו שקשה להם. מנהל החיידר והרבנים שלך שנמצאים כאן יכולים להעיד שהיו לך את כל הסיבות להתפנק, להתחמק, לא לעשות דבר עם עצמך, אבל צביקי, מעולם לא עשית לעצמך שום הנחות. למדת, היית אות וסמל, מעולם לא הוצאת דבר שקר מהפה. הכל ביושר ואמת".

"כשהיית בגיל 8", סיפר האב, "הלכת יום אחד ליד בית כנסת ואמרת לי 'אבא, תיכנס ותשים שם 2-3 שקלים'. שאלתי למה, וסיפרת שהילדים ענו לאחראי ב'תהלים' שלא קיבלתם שקית פטל, הוא נתן לכם, וזה לא היה נכון. 'אני מרגיש לא בסדר, אני ישלם לו מהחסכונות שלי'. זה היה צביקי".

מסע ההלוויה ההמוני
מסע ההלוויה ההמוני
הגדלה

את שנות מחלתו הארוכות של צביקי, תיאר אביו חיים בבכי קורע לב: "אין טיפול שהוא לא עבר, אין מכשיר שלא נכנס בו, והוא סבל בשקט, בגבורה ובעוצמה. הוא היה ילד-מנהיג".

"יכולת לעשות הנחות לעצמך, אבל לא עשית אף פעם. כל כך פרגנת לאחים שלך, קירבת בין כל בני המשפחה ועל עצמך לא הסתכלת", סיים הסופר המפורסם את הספדו המרטיט מול גופת בנו.

יו"ר 'עזר מציון' הרב חנניה צ'ולק ספד אף הוא, ואמר: "אנחנו לא יכולים לדעת כמה הייסורים שלו כיפרו עלינו ומנעו קטרוגים. הפטירה שלו היא קרבן לכולנו. אנחנו חייבים לו על זה הכרת הטוב; ללמוד תורה ולעשות מצוות לזכותו - זה מה שאנחנו יכולים להוסיף לו עכשיו".

"תסלחו לי שאני אומר", המשיך צ'ולק: "אני חושב שאם כולנו נתחזק בבין אדם לחברו - לא לדבר על השני; לחשוב על השני טוב, אם למישהו טוב אז רק לשמוח איתו, ולא לקנאות בו. כשאנחנו בסדר בבין אדם לברו, שום דבר רע לא יכול לקרות לנו. כשיצאו למלחמה, והיו טובים, אפילו כשעבדו עבודה זרה אף אחד לא נהרג או נפגע. 'היום אם בקולו תשמעון', אם אנחנו נתחזק ונתעורר, בטוח שהקב"ה ירחם עלינו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

צביקי ז''ל (באדיבות המשפחה)
צביקי ז"ל (באדיבות המשפחה)

"צביקה היקר, בקשה אחת: אתה הולך למעלה כשליח ציבור של כולנו, אז תבקש רחמים. קודם כל על האישה שלך, האלמנה, שכל כך התמסרה, ועל ההורים היקרים, והילדים שלך...", התייפח הרב צ'ולק.

"הרמב"ם אומר, באגרת לבן שלו", הוא המשיך בבכי: "'אשרי מי שמת בקיצור ימיו'... זה הכל כשאין לו ילדים. אבל כשיש לו ילדים, שצריכים להתחנך לתורה ויראת שמים, הקב"ה לוקח עכשיו פיקוד, כ'אבי יתומים'".

"לך למעלה ותבקש רחמים על חולי ישראל. מי כמוך יודע כמה חולים כאלו יש. איזה אסונות. אתמול באו אלי הורים שגילו לבן שלהם בן ה-14 את המחלה; איך הם בכו אצלי בחדר. לא עוברות שעתיים ומתברר שהרופא סיפר לילד והכניס אותו להיסטריה, אז ביקשו שאני אבוא לחזק אותו. תבקש מהקב"ה רחמים".

"אנחנו רוצים להיות טובים, אנחנו רוצים להתחזק; אז תאיר את עינינו",סיים יו"ר עזר מציון את הספדו.

צפו בתיעוד