אאא

אלה שהיו אז, בזמן ישיבת פורת יוסף לפני 30 שנה, מתענגים ומתגעגעים לדמויות ההוד שהיו שם. הרבנים הספרדים של אז, הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עזרה עטיה, הרב עובדיה יוסף ואחד הצנועים שבחבורה, שנהג לשבת באחת מפינות בית המדרש שבישיבת "פורת יוסף" בלבוש פשוט כאחד העם, ולעסוק בתורה בעיון רב ובהתמדה מיוחדת. היה הרב הקדוש, המקובל חכם ששון מזרחי זצוק"ל, שהיום הוא יום פטירתו. 

רק הבחורים שדיברו עמו בלימוד הבחינו, שעומד מולם אדם שמסתיר את אישיותו הגדולה בבגדיו הפשוטים ובצניעותו המופלגת. מידי פעם פנה בענווה יתירה למרן ראש הישיבה הרב יהודה צדקה זצ"ל והביע בפניו את קושיותיו. כך הכיר ראש הישיבה בגדלותו, ולאחר זמן קצר ביקש ממנו שילמד עמו בחברותא. הסכים הרב מזרחי לבקשתו, ובמשך קרוב ל-30 שנה מידי יום ביומו היו שניהם לומדים בחברותא.

כאשר תלמידי ישיבת "פורת יוסף" היו פונים לביתם, היו נשארים ה"חברותא" המפורסמת: הרב מזרחי והרב יהודה צדקה זצ"ל בבית המדרש ועוסקים בתורת הנסתר. הם הקפידו ביותר שלא יוודע לאיש שעוסקים הם בתורת הקבלה, ולכן היו מניחים לפניהם את ספרי הקבלה, ובסמוך אליהם הניחו גמרות פתוחות. וכאשר הגיע מאן-דהוא לשאול איזו שאלה, מיד הניחו מעל ספרי הקבלה את הגמרות כאילו היו הם לומדים גמרא, וכך הסתירו את עיסוקם בנסתרות.

כאשר נפתחה ישיבת המקובלים "אמת ושלום", ביקשו מהרב מזרחי למסור שיעורים בישיבה. כדרכו והנהגתו להצטנע הוא סירב, כי לא רצה להתפרסם. רק לאחר הפצרותיהם של רבנים גדולים, נענה להפצרותיהם והסכים למסור שיעוריו.

צניעותו הייתה בכל, כולל צניעות ברכוש: ביתו היה קטן ופשוט, שלושים ושמונה מ"ר בלבד, כאשר המטבחון וחדר השירותים מצויים מחוץ לבית. גם הריהוט היה פשוט וצנוע. שום דבר מותרות לא נראה בביתו, רק דברים החיוניים ביותר לצורך קיומו. עם זאת חשוב לציין, שהרב היה מבורך בשפע של שמחת חיים.

מנהגו של הרב מזרחי היה שלא ליהנות מן הצדקה תמורת לימודו, וכשיטת הרמב"ם [אשר לא נפסקה להלכה ולמעשה, כמ"ש מרן ה"בית יוסף" בספרו "כסף משנה" שם]. לכן עבד לפרנסתו בהגהת סת"ם, מלאכה שהיה בקי עצום בה. אלא שהרב שלל בתקיפות הצעת עבודה הדורשת ממנו לעבוד שעות רבות, והסכים לעבוד אך ורק כמה שעות בבוקר, כאשר שאר זמנו מוקדש ללימוד התורה. וכל זאת למרות שפרנסתו הייתה בצמצום רב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרב מזרחי הקפיד מאד שלא להנות מאחרים אפילו בפרוטה אחת. ולכן מעולם לא שתה בלומדו בישיבה אפילו כוס מים, לרבות בימי הקיץ הלוהטים!! באחד מימי הקיץ הלוהטים למד בבית המדרש בישיבה שעות רבות, וכרגיל, מבלי לשתות מאומה. חכמי הישיבה הפצירו בו שמפני הסכנה ישתה מים שהביאו לפניו, מפני כבודם בלבד הוא לגם מעט מכוס המים... כמו כן, בבואו ללמוד בהיכל הישיבה, היה מתנגד בכל תוקף שבחורי הישיבה יביאו לו ספסל בכדי שישב עליו, כדי שלא להנות מהזולת, אלא היה מביא בעצמו את הספסל. באחד הימים הזדרז בחור וכבר הביא לו את הספסל, החזיר הרב את הספסל למקומו, ושוב נטל לבד את הספסל...

כשסיימו "החברותא" הרב יהודה צדקה זצ"ל והרב מזרחי ללמוד את הש"ס, ערך ראש הישיבה בביתו סעודת סיום הש"ס, במעמד גדולי הרבנים. בגמר הסיום, קם הרב לכיוון הפתח ולא אבה להישאר לסעודה. רץ לעברו ראש הישיבה וביקשו שיישאר לסעודת המצווה, אך הרב בשלו. ידע ראש הישיבה שמחמת שהרב מזרחי מקפיד שלא ליהנות משום אדם לכן אינו מסכים להישאר לסעודה, לכן עמד והפקיר את ביתו בפני שלושה. רק אז נאות הרב זצ"ל ללגום מעט מים ולטעום דבר מה, ותיכף חזר לביתו.

כמה אהב חכם מזרחי את עם ישראל, שמח בשמחתם וחש בצערם ובמצוקתם. בעת שפקדו את ביתו אנשים לקבלת עצה וברכה, ישב ושמעם בנחת ובקשב רב, והיה חש בצערו של היושב מולו כאילו זהו צערו האישי.

לרב לא היו ילדים.

נפטר ביום ז' ניסן.
הדליקו נר לעילוי נשמתו:
חכם ששון עבדול עזיז בן צחלה
ובקשו כל אשר על ליבכם.

בכתיבת המאמר נעזרנו בספר "הארי במסתרים", סיפור מסכת חייו של הרב ששון מזרחי זצ"ל