אאא

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מפרסם הצהריים (שני) דו"ח ביקורת, הכולל פרק מיוחד על הבעיות באקדמיה החרדית. מתברר, כי בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הסטודנטים החרדים, ומאלו שיוצאים ללמוד, רובם הגדול צפוי לנשור בשלב כזה או אחר.

תחילה מציין המבקר כי אחוז הגברים החרדים העובדים, נמוך משמעותית מהאחוז בקרב הציבור היהודי הכללי, וכי גם בקרב העובדים, רמת ההכנסה נמוכה יותר.

המבקר כותב כי תעודת בגרות ותואר אקדמי הם לא פעם מפתח למציאת תעסוקה איכותית שתשפר את הכנסת העובד ותבטיח לו ולמשפחתו רמת חיים נאותה והיחלצות ממעגל העוני. אך חלק ניכר ממוסדות הלימוד החרדיים לגילי תיכון - ובייחוד לבנים - מתמקדים בלימודים תורניים, ואינם מלמדים מקצועות ליבה או שהם מלמדים מקצועות אלו באופן חלקי.

מבדיקה שערכה הלמ"ס לפי בקשת משרד מבקר המדינה עולה כי פערי התעסוקה וההכנסה בין חרדים ובין לא-חרדים מצטמצמים מאוד כאשר מדובר במי שלמד לימודים אקדמיים.

שיעור הגברים החרדים באקדמיה - בירידה

במטרה להגדיל את השתלבות המגזר החרדי בשוק התעסוקה ואת הפריון בשוק העבודה הקצתה המדינה משאבים ייעודיים לשם שילוב חרדים בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, כאשר על המבקר, הסכם עליו חתמו הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)  ומשרד האוצר, קבע כי יוקצו כ-1.7 מיליארד ש"ח במצטבר לשם שילוב המגזר החרדי בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בשנות הלימודים התשע"ב-התשפ"ב.

המבקר מותח ביקורת על כך ששיעור הגברים החרדים באקדמיה נמוך באופן משמעותי מזה של הנשים החרדיות, אך התוכניות לא קבעו יעד של הגדלת שיעורם של הגברים מקרב כלל הסטודנטים החרדים. שיעור זה אף ירד במהלך הפעלתה של התוכנית, ועיקר הגידול היה דווקא בשיעורן של הנשים הלומדות לימודים אקדמיים.

למרות זאת - ועל אף המלצות מחקר שליווה את התוכנית הראשונה, ולפיהן כדי לעודד השתתפות גברים בלימודים אקדמיים יש להגדיל את המלגות לגברים בלבד - בתוכנית השנייה צומצמה העדיפות שניתנה לגברים בקבלת המלגות. לפיכך, שיעור הגברים בקרב הסטודנטים עלול להמשיך לקטון.

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
הגדלה

הסטודנטים החרדים נושרים מהאקדמיה

הביקורת העיקרית עוסקת בתחום הנשירה מהלימודים: כדי להתמודד עם פערי הידע ועם פערים בהרגלי הלמידה של מועמדים חרדים ללימודים מפעילים המוסדות האקדמיים המשתתפים בתוכניות מכינות קדם-אקדמיות ייעודיות.

האפקטיביות של המכינות בתקופת הפעלתה של התוכנית הראשונה הייתה חלקית: המכינות הועילו בעיקר לנשים החרדיות, ושיעור הנושרים מהמכינות בקרב הגברים הגיע לכ-55% (לעומת 35% בקרב הנשים).

שיעור הנשירה מהלימודים האקדמיים במגזר החרדי גדול יותר מפי שניים משיעורו בקרב המגזרים האחרים: שיעור הגברים החרדים הנושרים מהלימודים האקדמיים מגיע לכ-46% (לעומת כ-20% אצל הגברים הלא-חרדים), ואצל הנשים החרדיות - כ-28% (לעומת כ-12% אצל הלא-חרדיות).

בחישוב משוקלל, מכל 100 גברים חרדים שיתחילו ללמוד במכינות ימשיכו רק 45 ללימודים אקדמיים, ורק 24 מהם יקבלו תואר (לעומת 47 מכל 100 נשים חרדיות).

למרות זאת, ועדת ההיגוי, ות"ת ומל"ג לא אספו נתונים על הנשירה, לא ניתחו לעומקן את תופעת הנשירה ואת סיבותיה, לא קבעו יעד של צמצום תופעת הנשירה, לא קיבלו החלטות בנושא ואף לא יישמו פתרונות. 

העדפת תחומי לימוד שאינם רלוונטיים

מבקר המדינה אף מותח ביקורת על העובדה ולפיה, לפי נתוני משרד החינוך, בכל שנה כ-6,500 חרדיות מקבלות תעודת הוראה (לאחר לימודים אקדמיים או לא-אקדמיים), אף שמערכת החינוך החרדית אינה זקוקה ליותר מ-1,500 מורות, ואין מחסור במורות חרדיות בשום מקצוע.

לעומת זאת, יש מחסור במורים חרדים (גברים) למקצועות הליבה. היות שבמגזר החרדי בדרך כלל מורים גברים מלמדים בנים ומורות נשים מלמדות בנות, אין בעודף המורות כדי להשלים את החסר במורים גברים.

לפי נתוני הלמ"ס, רובם המוחלט של החרדים שלמדו במוסדות להכשרת עובדי הוראה בשנים התשע"ג-התשע"ו (2012 - 2016) לא עסקו במקצוע ההוראה (כ-63% מהגברים וכ-88% מהנשים). למרות זאת, שיעור החרדים לומדי ההוראה - ובייחוד שיעור הנשים - ממשיך לעלות בהתמדה בכל שנה. 

לסיום קובע המבקר, כי "כספי הציבור העצומים שהושקעו בתוכנית זו מחייבים את ות"ת ומל"ג לתקן לאלתר את הליקויים שצוינו בדוח זה".

מקרן ק.מ.ח (העוסקת בשילוב חרדים בהשכלה ותעסוקה) נמסר בהתייחסות לדו"ח: "דו"ח המבקר שמתריע על טיפול לקוי בבעיית הנשירה של סטודנטים חרדים ממערכת ההשכלה הגבוהה, הוא נורת אזהרה וקריאה לפעולה מיידית, לכל העוסקים בשילוב חרדים בהשכלה ותעסוקה".

"לצערנו, גורמים שונים - חלקם מתוך האקדמיה, במקום לשלב כוחות לביצוע תכנית אופרטיבית למניעת נשירה, עסוקים מבוקר עד ערב בהוספת חסמים תרבותיים לחרדים כמו הדרישה למניעת הפרדה מגדרית, שהפועל היוצא שלה יהיה מכשול נוסף לאלו המעוניינים לפנות ללימודים ובהמשך להשתלבות בהצלחה בשוק התעסוקה.

"העצירה במגמת העלייה של מספר הסטודנטים החרדים, היא לא רק תוצאה של התנגדות גוברת והולכת ללימודים אקדמיים מבית, אלא גם תוצר מובהק של ניסיונות חוזרים ושונים לכפות התערבות ושינוי הזהות החרדית מחוץ.

"כפי שקובע המבקר: להשכלה יש השפעה חיובית על התעסוקה ועל ההכנסה השנתית הממוצעת. ולכן, קרן ק.מ.ח תמשיך להנגיש את ההשכלה ושוק התעסוקה לציבור החרדי, תוך הקפדה על שמירת הזהות החרדית וחיפוש פתרונות לבעיות אלמנטריות היוצרות נשירה".